מה עדיף – שקיות ניילון או שקיות בד?

בישראל יש קמפיין חזק למעבר משקיות ניילון ("שקיות גופייה") לשקיות בד רב פעמיות. הנושא חזק בתקשורת מאז חוק השקיות שנכנס לתוקף בתחילת 2017. המטרה היא לצמצם את השימוש בשקיות ניילון ולעבור לשימוש בשקיות רב פעמיות.

בתחילת השנה התפרסם מחקר של הרשות להגנת הסביבה בממשלת דנמרק שהשווה בין החתימה הסביבתית של שקיות ניילון לזו של שקיות רב פעמיות "ירוקות" (כאן תוכלו לקרוא תרגום שלו לאנגלית). המחקר מסיק ששקיות ניילון הן החלופה הטובה ביותר עבור הסביבה.

איך זה ייתכן?

מעגל החיים של שקית פלסטיק

התברר שהייצור של שקית רב פעמית משאיר חתימה סביבתית הרבה יותר גבוהה משקיות ניילון סטנדרטיות. ואיך זה ייתכן? כי שקיות הניילון הן תוצר לוואי של הפקה וזיקוק נפט, כך שהן נוצרות ממילא בתהליכים אחרים. כשאנחנו מייצרים וצורכים שקיות ניילון, אנחנו "תופסים טרמפ" על זיהום שנוצר לצורך אחר. אבל כדי לייצר שקית רב פעמית אנחנו יוצרים תהליך חדש לחלוטין, שיוצר זיהום משמעותי.

כמה משמעותי? המחקר של ממשלת דנמרק בדק 15 פרמטרים להשוואה בין שקיות ניילון לשקיות רב פעמיות, כשפגיעה באוזון היא אחד מהם. לפי המחקר, שקית בד אחד פוגעת באוזון פי 7,100 יותר מאשר שקית ניילון אחת. זה אומר שצריך לעשות קניות שבועיות עם שקית בד במשך 136 שנים כדי להצדיק מבחינת הפגיעה באוזון את המעבר משקיות ניילון לשקיות בד. דוגמה אחרת – שקיות רב פעמיות מכותנה מחייבות גידול כותנה בשדות רחבי ידיים, שצורכים מים והרבה שטח. לפי המחקר, פעילות גידול ועיבוד הכותנה (זריעה, גידול, ריסוסים, קטיף) משאירות חתימה סביבתית משמעותית.

לפי המחקר הדני (ולפי מחקרים נוספים), כדי להצדיק את החתימה הסביבתית של שקיות אחרות צריך להשתמש בהן הרבה מאוד פעמים: שקיות פוליאסטר – לפחות 35 פעמים, שקיות נייר – 40 פעמים, ושקיות בד – בין 7,000 ל-20,000 פעמים. שימוש בשקיות רב פעמיות לפי ההמלצה הזו יגרום לאותו נזק שהיה נגרם משימוש חד פעמי בשקיות ניילון.

גם מחקר שנערך בארה"ב הגיע למסקנות דומות – ששקיות בד רב פעמיות יהיו ידידותיות יותר לסביבה רק אם משתמשים בהן מספיק. ומחקר שנערך בבריטניה בדק כמה פעמים צריך להשתמש בשקית רב פעמית כדי להציק את החתימה הסביבתית שלה (המחקר הזה התייחס רק להשפעה על שינויי אקלים). הממצאים של המחקר הבריטים הם שכדי להצדיק שימוש בשקיות רב פעמיות צריך: להשתמש בשקית נייר שלוש פעמים ולהשתמש בשקיות בד מכותנה 131 פעמים.

הטוויסט פה הוא שכדי להבין את כל ההשפעות הסביבתיות, צריך להסתכל על כל התהליך קצה-לקצה (full life cycle). כי השימוש בשקיות ניילון כשלעצמו יוצר זיהום רב יותר משקיות רב פעמיות, אבל אם כוללים גם את שלב הייצור, התמונה מתהפכת. זה מה שנקרא "זיהום סמוי". התרשים למטה הועתק מהמחקר הדני והוא מסכם את השלבים העיקריים בשימוש בשקיות שמשמשות לקניות:

Screenshot 2018-10-06 at 8.26.29 PM

שתי הערות שחשוב לציין: 1. המחקר הזה, כמו כל מחקר גדול מבוסס על הנחות. לא בדקתי אותן ויכול להיות שהן לא מדוייקות. 2. המחקר הדני נערך ביחס להרגלי הצריכה והשימוש בדנמרק. למשל, תדירות ביצוע קניות למשק בית וכו'. אי אפשר להסיק ממנו מסקנות אוטומטיות לישראל (יכול להיות שהמסקנות רלוונטיות לישראל, אבל צריך לבדוק). אבל הוא כן מציג דוגמה לחשיבה מערכתית, שיכולה לחשוף מסקנות מפתיעות.

הזהרו מניתוח מוגבל – system neglect

תוצאות המחקר מפתיעות אותנו כי אנחנו מצפים ששקיות ניילון יהיו יותר מזהמות, אבל למעשה לא באמת טרחנו לבדוק כמה זיהום כל דבר יוצר. חשבנו על הזיהום ששקיות יוצרות בסוף החיים שלהן, ולא על הזיהום שכרוך בייצור שלהן.

במילים אחרות – חשבנו רק על חלק מהתמונה. השגיאה הזו נקראת "system neglect". זה דפוס חשיבה צר שמזניח חשיבה מערכתית ומתמקד רק בחלק מהתמונה. המחקר הדני חושף את צורת החשיבה הזו. כולנו סובלים מעיוורון חלקי ומחמיצים את ההשפעות המערכתיות. זה לא נורא בחיים היום יומיים, אבל זה משמעותי בקביעת מדיניות ציבורית. חשוב שמקבלי החלטות לא יהיו עיוורים לחלק מהשיקולים. ניהול סיכונים ושיטת רגולציה חכמה, הן טכניקות שעזרות למקבלי ההחלטות לבחון את כל ההשלכות של ההחלטה שלהם.

זה לא פוסט בעד שקיות ניילון או נגד רגולציה סביבתית. זה תמרור אזהרה מתודולוגי, על הצורך לבחון את כלל ההשלכות של הרגולציה ולהבין את גם את ההשפעות הנסתרות שלה. וברגולציה אלו יכולות להיות השפעות עצומות.

analise-benevides-640958-unsplash.jpg

7 תגובות בנושא ״מה עדיף – שקיות ניילון או שקיות בד?"

  1. העניין הזה של לכתוב “מיוצר כתהליך לוואי של תהליך מזהם אחר, אז זה לא נחשב למזהם”… זו בדיוק הנקודה המניפולטבית של המחקר הזה. שימוש בפלסטיק נועד להמשיך להצדיק שריפת דלקים והוצאת דלקים מהאדמה. נועד להמשיך ולתמוך בשיטה הכלכלית שבגינה בני אדם צפויים לסבול מהתחממות גלובלית והשפעותיה ההרסניות. האם הסבל הזה שוקלל במחיר של השקית?

    אהבתי

    1. זאת נקודה טובה.
      להבנתי לא – שני החישובים נעשו ביחס להשפעה הסביבתית של הפקת השקיות ולא ביחס לפעולות אחרות.

      אך אין כרגע על השולחן תחליף מלא להפקת אנרגיה במקום שריפת דלקים (אפילו חלק מהתחליפים כמו אתנול מבוססים על שריפה).

      ומאחר שמסגאת הדיון הייתה על שקיות ולא על כל הפעולות האנושיות זו נראית לי החלטה מתודולוגית הגיונית.

      Liked by 1 person

  2. מאכזב שהשיקול שהוצג בפרק היה סוג ספציפי של שקיות בד רב פעמיות מול שקיות פלסטיק חד פעמיות.
    לעניות דעתי, השיקול צריך להיות מציאת חלופה טובה יותר לסביבה מאשר שקיות פלסטיק חד פעמיות.
    נדמה שבחרת במודע או שלא במודע לקחת צד דמגוגי בדיון מורכב ורציני, וחבל שכך.

    אהבתי

    1. היי עוזי
      כמו שכתבתי, הפוסט הזה (והבלוג בכלל) לא עוסק בסביבה או בהחלטה ספציפית.
      אני כותב על מדיניות רגולציה והפוסט הספציפי הזה עוסק בטעות של system neglect.
      התרשמתי שהנושא הסביבתי קרוב לליבך, אבל בהקשר הזה הוא רק דוגמה ואני לא מתיימר להציג דיון ממצה בדוגמה הזו.

      Liked by 1 person

  3. כמה דברים, כולל למגיבים שמעליי:
    1. נפט יופק מהאדמה (מאגרי נפט, פצלי שמן וכו') עם או בלי שקיות ניילון. נקודה.
    וזה לא הולך להשתנות ולא יעזור כלום. צריך להבין שהאנושות מכורה לאנרגיה, ואנרגיית מאובנים היא הדרך היחידה לספק את כל צרכיה של הנרקומנית הזו (או אנרגיה גרעינית, אבל הירוקים מתנגדים לה עוד הרבה יותר ובינתיים תוקעים אותנו עם נפט ופחם).
    הדרך החוצה מאנרגיית מאובנים היא רחוקה עד אין סוף ואנרגיות חליפיות כמו רוח ושמש לא יחליפו אותה. לא משנה כמה מילים יפות יאמרו בכמה ועידות אקלים שבא להם, מילים לא עולות כסף.
    בבקשה קראו קצת ב"בלוג הירוק" כדי לקבל מושג קלוש.
    2. אם כבר נפט מופק מהאדמה, והוא בהחלט מופק, היום יותר מאי פעם, אז כבר עדיף שחלק מתוצרי הלוואי שלו יהפכו לשקיות ניילון.
    3. בפועל, בלי PC ובלי BS, מה שאני רואה בעיניים שלי (ראיה אנקדוטלית, אז מילא) הוא שבמקום שקיות ניילון גופיה חד-פעמיות, שבהם אנשים היו לפחות עושים שימוש חוזר כמעט וודאי כשקיות לפחים, קורים 2 דברים:
    א) אין שקיות ניילון גופיה, אז אנשים רוכשים מכספם שקיות ניילון ייעודיות לפחי זבל לשימוש יחיד.
    נניח שהאחת מחליפה את השניה.
    ב) הבעיה היותר גדולה – שקיות "רב" פעמיות הופכות מול עינינו לשקיות חד פעמיות.
    ולכולם ברור ששקיות "רב" פעמיות הן הרבה יותר עבות, הרבה יותר "תעשייתיות" והרבה יותר מזהמות (הן פשוט שקיות PE מפלסטיק הרבה יותר עבה, רקומות וכביכול "רב" פעמיות).
    כל כך הרבה שקיות ורודות של רמי לוי אני רואה בפחים (מהמשלוחים).
    כל כך הרבה שקיות נייר של שופרסל אני רואה בפחים (מהמשלוחים).
    כל כך הרבה פעמים משלוחי מזון (המבורגר וכו') נעשים בשקית "רב" פעמית (כולל למקומות עבודה – סיבוס ותן ביס וכו'), ולאחר שמוציאים את האוכל מהשקית היא נזרקת לפח כי יש כבר מלא כאלה ולא כולם ממחזרים.
    עם זה קשה עוד יותר להתמודד.

    אהבתי

  4. אני כותבת סמינריון בנושא חוק השקיות, וחלק מהסמינריון עוסק בנושא החלופות לשקית ניילון.
    האם אוכל לקבל את המקורות למחקרים עליהם דברת? ומה דעתך – מה מזהם יותר? שקית ניילון חד פעמית או הסל הרב פעמי שחולק בתחילת חוק השקיות (כמובן ביחס לכמות הפעמים בה משתמשים בסל). תודה!

    אהבתי

    1. היי אביה
      בתוך הפוסט יש לינקים למקורות השונים ולמחקרים. מוזמנת להשתמש.
      לגבי השאלה השניה – דעתי לא ממש חשובה. צריך לבצע ניתוח שמבוסס על נתונים, ולא על דעות או משאלות לב. מאחר שאין לי נתונים על מה שקורה בישראל אני לא יודע לומר.

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s