הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) הגיעה להישג תקדימי בפיקוח על מטבעות קריפטו (Cryptocurrency). ה-SEC חתמה על הסדר עם שני סטארטאפים שהנפיקו לציבור מטבעות קריפטו (מה שמכונה ICO – Initial Public Offering, קצת כמו IPO לניירות ערך).

 

לפי ההסדר החברות ישלמו עיצומים כספיים (civil penalties) ל-SEC ויחזירו את הכסף למשקיעים. זה המקרה הראשון שמוטלים עיצומים כספיים בגלל ביצוע ICO.אבל רעידת האדמה האמיתית היא שהחברות הסכימו לרשום את המטבעות שלהן כניירות ערך ולהתנהל לפי הרגולציה על ניירות ערך (מניות, אג"ח וכו'). בעצם החברות מודות שמדובר בניירות ערך ולא באמצעי תשלום (utility tokens).

 

המהלך של ה-SEC מעורר בשוק תגובות מגוונות. חלק מהמשקיעים והמומחים תומכים במהלך כי הם מאמינים שעד היום חברות גייסו כסף בלי לספק למשקיעים מידע (למשל בתשקיף) ובלי ערובות ליכולת לייצר רווח או להחזיר את ההשקעה. מנגד, יש חששות שפרויקטים רבים בתחום הבלוקצ'יין יקרסו כלכלית אם יהיו חייבים לעמוד ברגולציה של ה-SEC (מדובר ברגולציה בהיקף עצום, עם מורכבות ועלויות משמעותיות).

 

משמעויות של ההתערבות הממשלתית

1. יש בעולם יש וואקום חלקי ברגולציה על מטבעות קריפטו. בדרך כלל הרגולציה מפגרת אחרי השוק. ובתחומים טכנולוגיים חלוציים רוב הרגולטוריים לא יודעים מה לעשות (אפשר לומר שזה דבר טוב כי הם נזהרים ולא מקבלים החלטות שהם לא מבינים מה הן יעשו). בנק ישראל למשל הודיע שהוא עדיין לומד את הנושא.

2. שתי חברות קריפטו הודו שלא מדובר במטבע וירטואלי (אמצעי תשלום) אלא בנייר ערך (נכס). עכשיו זו לא רק עמדת ה-SEC. הסיווג הזה כמובן קריטי כי הוא קובע אילו חוקים (אם בכלל) יחולו.

3. הרשות הצליחה לקבוע את זה בלי שינוי חקיקה. רגולטור שקוצה לקבוע מדיניות יכול לעשות את זה בכמה דרכים. דרך המלך היא לקבוע או לשנות רגולציה באופן מפורש – חוקים, תקנות, נהלים וכו'. אבל יש חלופות נוספות.

חלופה אחת היא לפרסם פרשנות לרגולציה הקיימת באופן שמרחיב או משנה את ההגדרות. חלופה שנייה היא לפנות לבית משפט ולטעון שמדובר בהפרה של הרגולציה הקיימת – ובעצם לבקש מבית משפט לאמץ פרשנות (לחוק או לעובדות) שתקבע תקדים שישנה את הרגולציה.

ויש אפשרות שלישית – להגיע להסדר מוסכם עם המפוקחים, ואז הם למעשה חותמים בהסכמה על התקדים שמשנה את הרגולציה. בלי סיכון של פניה לבית משפט ובלי תהליך סדור של גיבוש מדיניות וקבלת החלטות. למרות שמדובר בהחלטה פרטנית, היא תשפיע באופן רחב על השוק.

מה זה יעשה לתעשייה ולפיתוחים הטכנולוגיים? נצטרך לחכות ולראות.