הגדרת המטרה של המדיניות
אז הצעת חוק להעלאת קצבאות הזקנה נפלה בהצבעה בכנסת (28.11.2018).
זאת לא רגולציה אבל הנה שני הסנט שלי על קבלת ההחלטות שמאחורי החוק.
העלאת קצבאות הזקנה היא לא מטרה, אלא אמצעי. השאלה היא מה מנסים להשיג.
בדרך כלל כשאנחנו מחלקים לאנשים כסף (זה הכסף של כולנו, כן?) אנחנו רוצים לקדם אחת משתי מטרות: או כדי לגרום להם לעשות משהו או כדי שלא יחסר להם כסף.
דוגמה למטרה הראשונה – המדינה מסבסדת את מערכת ההשכלה הגבוהה, כדי לעודד אנשים ללמוד. עזבו טוב או רע. זאת המטרה.
המטרה השניה – לתת כסף למי שאין לו כסף, כי אז יהיה לו יותר כסף. נשמע הגיוני נכון? במילים אחרות – חלוקת התקציב נועדה לצמצם עוני.
הסיפור של קצבאות הזקנה נופל למטרה השניה.
קצבאות הזקנה מיועדת להתמודד עם עוני של קשישים.
שאלת מיליארד הדולר: אם המטרה היא להתמודד עם העוני, למה לא לחלק (או להגדיל) את הקצבאות רק לקשישים עניים?
למי מחלקים את הכסף?
יש לי חבר שלסבתא שלו יש פנסיה תקציבית נדיבה והיא גם מחזיקה בארבע דירות בתל אביב (היא משכירה שלוש מהן). למה שנגדיל לה את הקצבה? היא לא חיה בעוני. היא לא זקוקה לתוספת לקצבה.
זה נטו עניין של שכל ישר: אם המטרה של הקצבאות היא לטפל בעוני – צריך לחלק אותן לעניים, ולא צריך לחלק אותן לקשישים שאינם עניים.אותו דבר נכון גם לגבי נכים, חד הוריים, משפחות צעירות וחדי קרן.
אם המטרה היא לתת כסף למי שאין לו – בואו ניתן את הכסף למי שאין לו (ובטח שלא נחלק בצורה גורפת ככה שגם העשירים ביותר יקבלו).
אין לי שום דבר נגד קצבאות הזקנה.
יש לי הרבה ביקורת על החלטות לא רציונאליות שסותרות את עצמן.
זה קורה בכנסת וזה קורה בממשלה. ואנחנו צריכים לדרוש ממשרתי הציבור שלנו קבלת החלטות איכותית .
עכשיו יבואו המוחות הפוליטיים ויאמרו שהיה יותר קל למצוא מקור תקציבי ולהעביר את ההצעה, אם היו מציעים להגדיל רק את הקצבאות של קשישים עניים. ויבואו הכלכלנים ויגידו שאם מחלקים X כסף לפחות אנשים (רק לעניים) – אפשר לתת להם יותר (וככה לעזור להם יותר).
אבל עזבו פרקטיקה, אני אסתפק בהיגיון בריא.
הרגולטור - גיא מור 
הייתי שואל מהצד השני איך לתת כסף לחלשים בלי לתמרץ אותם להישאר חלשים (ולא לצאת לעבוד, או להימנע מלחסוך לפנסיה)
אהבתיאהבתי
שאלה מצוינת!
מילטון פרידמן הציע לבנות את מדרגות המס – כולל מס הכנסה שלילי – כך שבכל נקודה משתלם לך לעבוד ולהרוויח יותר.
אהבתיאהבתי