לכולנו יש דעה על סוגיית החיסונים. כל הסיפור התחיל בעקבות הורים שהחליטו לא לחסן את הילדים שלהם. יש כאן מתח בין החלטה אינדבידואלית לסיכון שזה יוצר כלפי אחרים.

חצבת היא מחלה מסוכנת אבל חיסונים כמעט הכחידו אותה. מחקרים רבים מצביעים על מספר גדל והולך של ילדים שאינם מחוסנים. תנועת ההתנגדות לחיסונים טוענת שיש קשר בין חיסון נגד חצבת לבין אוטיזם. הטענה הזו הופרכה במחקרים מקיפים, אבל החשש מפני סיכונים הצליח לחלחל. כדי להבין כמה התופעה רצינית אפשר להסתכל על תגובה של ממשלות: למשל אוסטרליה החליטה לשלול תשלומי רווחה ותמיכות להורים שלא מאפשרים לילדיהם להתחסן.

אנחנו לא מבינים סיכונים

יש פער בין המידע המדעי החד משמעי, לבין התפיסה הציבורית של הנושא. לדעתי הפער הזה קשור לאיכות המידע שאנחנו מקבלים. כדי לקבל החלטות טובות אנחנו צריכים להסתמך על מידע מבוסס. הבעיה היא שגם כשיש מידע, אנחנו לא תמיד מצליחים להבין מהם הסיכונים ומה ההחלטה הנכונה.

אם אין לי מיומנות לשאול שאלות נכונות, להבין נתונים ולהשוות חלופות – אני אעשה המון טעויות. אפשר לקרוא לאדם כזה"אנאלפבית לסיכונים". בשביל לקבל החלטות בעולם האמיתי צריך להבין סיכונים. זו מיומנות שאפשר ללמוד ולפתח. באנגלית קוראים לזה – risk literate. מוזמנים להציע שם בעברית.

אבל גם מי שלא תרגל את זה יוכל לקבל החלטות אם המידע יוצג בצורה ברורה ולא מבלבלת. אם המידע הרפואי יוצג בצורה פשוטה, מדוייקת וברורה – יהיה לנו קל להבין אותו ולקבל באמצעותו החלטות מושכלות. הבעיה היא שזה די נדיר שמידע מקצועי ונתונים סטטיסטיים מוצגים בצורה נגישה.

אז מה אפשר לעשות?

הנה פתרון אפשרי אחד, שפותח ע"י מכון הארדינג. הם עיצבו דף נתונים נגיש וברור – תרגמתי אותו והוא מצורף למטה כתמונה. דף הנתונים מסכם את המידע ומציג אותו בצורה ברורה ולא מבלבלת: יתרונות וחסרונות של סיכונים.

יתרונות החיסון

מתוך 10,000 אנשים *שלא* חוסנו, 9,310 יידבקו בחצבת אם הם נחשפים לנגיף חצבת (93% סיכוי לתחלואה). תחת אותם תנאים, מתוך 10,000 אנשים *שכן* חוסנו, רק 93-745 ידבקו בחצבת. התמותה דומה לגבי יתר הסיכונים שקשורים בחצבת (חום, דלקת ריאות, דלקת מוח ומוות): בקבוצת המחוסנים מעט מאוד אנשים יחלו או ימותו.

מבין 10,000 איש שלא חוסנו 9-28 ימותו מחצבת. זה יכול להגיע לשיעור תמותה של 0.3%.

חסרונות החיסון

יש שני סיכונים רלוונטיים. סיכון אחד הוא ספירת טסיות נמוכה: מתוך 10,000 אנשים מחוסנים בין 0-1 יסבלו מכך. סיכון שני הוא עוויתות כתוצאה מחום: מתוך 10,000 אנשים מחוסנים בין 2-16 יסבלו. לא רק שהמספרים נמוכים, גם מדובר בחסרונות קלים – בעיקר אי נוחות זמנית.

עכשיו אנחנו מבינים את הסיכון

תראו כמה זה פשוט. למה דף הנתונים הזה עובד?

1. כל הנתונים מוצגים במספרים מוחלטים. אין שברים או אחוזים.

2. הכל מוצג בפורמט אחיד וזה מקל על השוואה בין היתרונות לחסרונות.

כמובן שהנתונים חייבים להיות מבוססים על המידע המדעי הזמין הטוב ביותר (ולא על תיבות תהודה).

כשעושים כזאת השוואה אפשר לקבל החלטה מושכלת. במקרה הזה הנתונים חד משמעיים – היתרונות של החיסונים עולים בהרבה על החסרונות. ועכשיו כשדאגנו להציג את המידע בצורה ברורה, קל לקבל את ההחלטה הנכונה וללכת להתחסן.

חיסונים הם רק דוגמה. כולנו מתמודדים עם מידע מבלבל ועם הטיות התנהגותיות, וזה מכשיל אותנו.

בין אם מדובר על אמא שמחליטה לחסן את הילד שלה, ובין אם מדובר על רגולטור שמקבל החלטה שתשפיע על אלפי אנשים – כולנו צריכים לבין סיכונים ולהשתמש במידע ברור ומבוסס, כדי לקבל החלטה מושכלת.