למה לכתוב על המגזר הציבורי? יום הולדת שנה לבלוג

לפני כמה שבועות פגשתי חבר שלא ראיתי מאז שסיימתי את הלימודים באוניברסיטה. הוא שאל אותי במה אני עובד ועניתי שאני עוסק בצמצום בירוקרטיה וייעול תהליכים בממשלה. "זה לא סותר את עצמו – ממשלה ויעילות?" הוא התפלא. והוא ממש לא הראשון.

עברתי לממשלה מהשוק הפרטי. כשהחלטתי לעשות את המעבר חשבתי שאני יודע למה אני נכנס, אבל אנשים כל הזמן אמרו לי "אתה לא מבין ממשלה". באמת לא ידעתי. וזה מה שגיליתי.

ממש קשה במגזר הציבורי

אתם בטח אומרים לעצמכם "ברור שקשה לעבוד בממשלה". לצערי, אם אתם לא עובדים בלהוביל שינוי בתוך המערכת הממשלתית כנראה שאתם לא מבינים כמה זה קשה. זו לא הפוליטיקה ולא השכר ולא המחסור בתקציבים.

הממשלה היא ארגון ענק, שבנוי משכבות שהצטברו לאורך השנים. שכבות של יחידות שהצטברו לכדי המבנה הארגוני שקיים היום. שכבות של מערכות טכנולוגיות. שכבות של נהלים ובירוקרטיה פנימית (איך מגייסים עובדים, איך מוציאים מכרז, איך מקבלים אישור לעבוד שעות נוספות). וגם שכבות של רגולציה על האזרח.

תוסיפו לזה את הגודל העצום של המערכות במגזר הציבורי. ככל שארגון גדול יותר – כך קשה יותר לחולל שינוי. במשרד "קטן" עובדים מאות אנשים ותמיד מעורבים עוד משרדים ועוד רשויות.

תוסיפו לזה את החשיבות של השירות הציבורי (הגנה על בריאות הציבור, למשל) ואת תחושת השליחות הפנימית. ועכשיו נסו להוביל שינוי, שאמור לשפר את המערכת אבל עלול גם להזיק ולקלקל. והסיכון גדול – כי הלקוח שלנו הוא כל הציבור. ושינוי תמיד מפחיד.

יש בממשלה אנשים מעולים

הנטייה הטבעית שלנו היא להתמקד בשלילי ובמה שצריך לשפר. אבל חשוב להגיד שהרבה משרתי הציבור קמים בבוקר כשהם באמת רוצים לעשות טוב. יש במגזר הציבורי אנשים נהדרים עם יכולות גבוהות וטונות של מוטיבציה. ואנשים בשירות הציבורי נדרשים להסתדר עם מעט משאבים. אני מדבר על משרתי ציבור אמיתיים, לא עובדי מדינה. אנשים שלא עושים ביג דיל ממהלך שהם קידמו כי מבחינתם זו העבודה שלהם ולא מגיעה להם מדליה על זה.

למה חשוב לדבר ולכתוב על המגזר הציבורי

זה קשה בצורה בלתי נתפסת אבל אני אופטימי. השינוי לחלוטין אפשרי, כמו שהוכיחו רפורמות שנעשו בשנים האחרונות. הבעיה שבחוץ לא יודעים איך הממשלה נראית מבפנים. השיח על המגזר הציבורי חסר. קשה למשוך אנשים כי בחוץ לא מכירים את האתגרים, את העניין ואת יכולת ההשפעה, שמבחינתי מפצים על המשכורת. קשה לגייס את האנשים הנכונים בגלל שלפעמים המגזר הציבורי נתפס כמקום שבאים לנוח בו, או כקרש קפיצה לדבר הבא.

איך הגענו לכאן?

וזו בגדול הסיבה שהתחלתי לכתוב. כדי שתכירו. כדי שתדעו מה קורה ותוכלו לשפוט. לומר "זה ממש לא בסדר" ולפעמים גם "כל הכבוד".
ובקטן – התחלתי אצלי קרוב. ברגולציה. בתחום שמועיל לציבור ועולה לו מאות מיליארדי ש"ח בשנה. תחום שלא מדברים עליו (היום קצת יותר).

השקתי את הבלוג ב-28.8.2018 אבל אתם יכולים לראות שעמוד הפייסבוק קיים שנתיים קודם. ב-2016 הייתי מתוסכל. ראיתי איך עשרות אנשים עם ברק בעיניים מתרוצצים בממשלה ומייצרים שינוי כנגד התנגדות עצומה. איך הם לאט לאט בוראים עולם תוכן חדש – מדיניות רגולציה. ראיתי את זה מבפנים, והופתעתי שלא שמעתי כלום עד שנכנסתי פנימה. השתגעתי כשעברה רפורמה והציבור שהרוויח ממנה אפילו לא ידע. ואחרי חצי שנה מצאתי את עצמי נותן את אותו פיץ' היכרות על "מה אנחנו עושים" – כי אף אחד לא שמע שהממשלה עושה מאמץ לשפר את הרגולציה שלה. לכן אף אחד לא דרש שינוי. אף אחד לא ציפה שמחר יהיה יותר טוב.

אז לפני שנה, באוגוסט 2018 החלטתי שלא מספיק לשנות רק בפנים. והתחלתי לכתוב. לא בשביל לקבל מחיאות כפיים, רוב הפוסטים שלי ביקורתיים. אני כותב כדי שתוכלו להחליט בעצמכם – אם לבקר או לפרגן. העיקר שתדעו.
נראה שהמגזר הציבורי והרגולציה הממשלתית לא הולכים להיעלם, אז חשוב שנדע לדרוש שירות ציבורי איכותי ומדיניות רגולציה חכמה.

אני מקווה שזה עובד ושמעניין לכם. אני משוכנע שעם הזמן (והרבה עבודה קשה) המגזר הציבורי והרגולציה בישראל יהיו טובים יותר.
אז תודה שאתם קוראים, מאזינים, מגיבים ומשתפים.

גיא