כשרגולציה סביבתית ורגולציה פיננסית נפגשות

רגולציה היא עולם מאוד טריטוריאלי. רגולטור אחד מפקח על תחבורה, רגולטור שני מפקח על הסביבה, רגולטור שלישי מפקח על אנרגיה, וכו'. בדרך כלל רגולטורים פועלים בתחומי עומק, ב-silos נפרדים. לכל אחד יש את התחום שלו. הם לא אוהבים להתערב בתחומים של אחרים (ועוד פחות אוהבים שאחרים מתערבים בתחום שלהם). אבל מה קורה כאשר הסיכונים בתחום של רגולטור אחד זולגים לתחום של רגולטור אחר?

שינוי האקלים הוא דוגמה לכך. שריפות היער חסרות התקדים באוסטרליה ושיאי החום שנשברו במקומות רבים בשנה שעברה המחישו שוב את ההשלכות המסוכנות של שינויי האקלים הגלובליים. גוברת ההבנה כי למשבר יהיו גם השלכות פיננסיות. רגולטורים, בנקים ומשקיעים מוסדיים מתחילים לשאול עצמם שאלות כמו – מה יהיו ההשפעות הכלכליות של עליית פני הים על נכסי נדל"ן שקרובים לחוף, האם החשיפה לתעשיות מזהמות עשויה לפגוע ביציבות גופים פיננסיים, והאם גלי חום ובצורות יגבירו את האינפלציה במחירי המזון.

בעולם ניהול הסיכונים נהוג לדבר על "ברבורים שחורים" – אירועים מאוד נדירים שקשה לצפות מראש, אבל עם השפעה קטסטרופלית. הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) מכנה את הסיכונים הסביבתיים כ"ברבור ירוק" – אירועים בלתי צפויים שנובעים ממשבר אקלים ועלולים להביא למשבר פיננסי עתידי.

הפעילים הסביבתיים החדשים

בית ההשקעות הגלובלי BlackRock הודיע בחודש שעבר על שינוי דרמטי במדיניות ההשקעה שלו. במכתבים השנתיים למנהלים וללקוחות, הצהיר מנכ"ל BlackRock לארי פינק שמעכשיו החברה תתייחס לנושא הקיימות (sustainability) כמרכיב בלתי נפרד מניהול ההשקעות שלה, והיא תיתן משקל מיוחד לסיכונים הנובעים משינוי האקלים העולמי.

לקרוא ל- BlackRock "בית השקעות" זה מעט מטעה. BlackRock היא החברה הגדולה בעולם לניהול השקעות. שווי הנכסים הכולל תחת ניהולה נושק ל-7 טריליון דולר. אם BlackRock הייתה מדינה, היא הייתה הכלכלה השלישית בעולם.

זה גם אומר שכנראה כל חברה ציבורית בעולם מושפעת בדרך כזו או אחרת מניהול ההשקעות של BlackRock (לא משנה מאיזו תעשייה – אנרגיה, חקלאות, תחבורה וכו').

BlackRock היא לא ארגון סביבה. היא לא גרינפיס ולא תנועת "המרד בהכחדה" (Extinction Rebellion). היא תאגיד פיננסי בינלאומי שמנהל כספים עבור אחרים במטרה להרוויח. המנהלים ב- BlackRock לא עושים הפגנות, הם לובשים חליפות ויושבים במשרדים במרכז ניו יורק ומנהלים טריליוני דולרים.

כש- BlackRock משנה את מדיניות ההשקעות שלה, זה אומר שמשהו בעולם הפיננסי משתנה. כדאי להקשיב טוב כשלארי פינק מצהיר ש- BlackRockהולכת להקטין השקעות בתעשיות מזהמות כמו פחם, להשתמש באסיפת בעלי המניות כדי ללחוץ על חברות להיערך לצמצום פליטות גזי חממה, ושהיא תשקול סיכונים סביבתיים באותה רצינות כמו שבוחנים סיכונים מסורתיים בעולם ההשקעות כמו סיכוני אשראי ונזילות. והם ממש לא היחידים – כמו שכתבתי כאן בעבר.

איפה הרגולטור הפיננסי?

מה תפקידם של הרגולטורים הפיננסים בהתמודדות עם סיכונים אלו? לכאורה זה לא עניינם כי מדובר בסוגיה סביבתית. אבל משבר אקלים עלול ליצור גם סיכונים מסוגים נוספים. אם מדובר במשבר שיגרום לרעב, להצפות ולשריפות ענק, הוא מעניין גם את הרגולטורים הפיננסיים שאחראים על שמירת יציבות המערכת הפיננסית והגנה על המשקיעים.

מאמר שפרסם עו"ד עדן לנג מציג איך רגולטורים פיננסיים יכולים לפעול כדי להתמודד עם סיכוני האקלים והשפעתם הדרמטית על חברות ומשקיעים.

המאמר טוען כי רגולטורים פיננסיים צריכים להתייחס להשפעות של משבר האקלים לא כאל נושא משני אלא כאחד הגורמים הקריטיים שיעצבו את המערכת הפיננסית בעשורים הקרובים. לדעתו לסוגיות סביבתיות יש השפעות כלכליות ופיננסיות משמעותיות. למשל, מה יקרה למשכנתאות באזור שנמצא בסיכון סביבתי, או איך עלייה בסיכון לאסונות טבע משפיעה על פרמיות הביטוח. מצד שני, שינויי האקלים יכולים ליצור גם הזדמנויות עסקיות רבות כמו השקעה בטכנולוגיות ירוקות שיסייעו לצמצם את פליטות גזי החממה. בקיצור – לשינויים הסביבתיים יש השפעה ישירה על תחומי העיסוק של הרגולטורים הפיננסיים.

רגולציה פיננסית מודל 2.0

לפי המאמר, אפשר להתמודד עם ההשפעות האלו באמצעות הכלים הקיימים של רגולטורים פיננסיים – הבטחת גילוי אמין למשקיעים, ניהול סיכונים ומבחני קיצון, וגם עידוד מכשירים פיננסיים כמו אגרות חוב ירוקות וקרנות ESG.

קחו למשל את חובות הגילוי. רגולטורים צריכים לגבש הוראות דיווח ברורות ואחידות שיעזרו למשקיעים להבין כיצד סיכוני האקלים עלולים לפגוע ברווח העתידי של השקעה בחברה מסוימת. הוראות כאלו יכולות לסייע גם לחברות. כי לחברה יהיה ברור יותר איך לפעול כשהמשקיעים מגלים עניין בסיכון סביבתי.

כיוון אחר הוא עדכון המודלים להערכת סיכוני יציבות בגופים פיננסיים, כך שהם יכללו גם את האקלים המשתנה. חשיפה לא מגודרת לאסון טבע עלול לגרום לבנק או לחברת ביטוח לקרוס. לבסוף, על רגולטורים לעשות סדר במכשירים פיננסיים שונים שמציגים עצמם כ"ירוקים" (קרנות ירוקות, אג"ח ירוקות וכו'). חלק מהמכשירים האלו באמת "ירוקים" וחלק מטעים את המשקיעים. רגולטורים יכולים לקבוע הוראות בנושא כדי למנוע הטעיה.

הרעיון אינו שרגולטורים פיננסיים יחליפו את הרגולטורים הסביבתיים. כל אחד ימשיך לעשות את עבודתו. אבל אם הסיכונים הסביבתיים יתפשטו למערכת הפיננסית – גם הרגולטורים הפיננסיים יצטרכו להגיב בהתאם. ובתור התחלה הם יצטרכו לפתח כלים כדי למדוד ולהעריך גם את הסיכונים הללו.

לדעתי יש הרבה היגיון בעצה של עדן לנג. כדאי שהרגולטורים הפיננסיים ייערך מראש לפני שהברבורים הירוקים יופיעו ויזעזעו את הכלכלה העולמית.

____

המאמר המלא של עו"ד עדן לנג פורסם באתר Medium.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s