חוק ג'ונס מכה שנית – והוא אפילו לא נותן פרוטקציה

לפני שנתיים כתבתי כאן על חוק ג'ונס (שמו הרשמי: The Merchant Marine Act of 1920), שקבע שכדי שספינה תוכל להפליג בין שני נמלים אמריקאיים היא חייבת להיות תוצרת ארה"ב ושכל אנשי הצוות הם אמריקאיים. לספינות שלא יוצרו בארה"ב או שהצוות לא אמריקאי כולו מותר שרק אחד משני הנמלים יהיה אמריקאי.

החוק נועד לתת עדיפות לתעשיית הספנות האמריקאית, אבל בגלל שהוא חיסל את התחרות – תעשיית הספנות האמריקאית הפכה פחות חדשנית ופחות יעילה. זה התבטא במצב הספינות, בייקור ההובלה הימית (שתרם ליוקר המחייה של כל אזרחי ארה"ב), הגדיל את הסיכון לתאונות ימיות ופגע ביעדים מרוחקים.

זאת פרוטקציה די יקרה ודי מזיקה.

אבל עכשיו מתברר שהחוק הזה אפילו לא נותן פרוטקציה כמו שצריך.

התחרות עם סין

החוק נחקק לפני 101 שנים – הרבה לפני שסין הפכה תעשייתית. אבל היום האמריקאים מאוד מוטרדים מהתחרות עם התעשייה הסינית. חוק שנותן פרוטקציה לתעשייה האמריקאית נשמע כמו חוק שיכול לעזור לתעשייה האמריקאית.

כל חברת ספנות אמריקאית צריכה לשלוח את הספינות שלה לתיקונים ולטיפולי תחזוקה באופן קבוע. אבל בגלל חוק ג'ונס, המספנות האמריקאיות לא תחרותיות. זה יכול להיות בגלל כל מיני סיבות, למשל אם הן לא משתמשות בטכנולוגיות חדשניות, הן איטיות או שהמחירים שלהן גבוהים. בגלל שהן לא מתחרות כבר 101 שנים – אין שם חדשנות טכנולוגית.

איך אנחנו יודעים שהמספנות האמריקאיות לא תחרותיות?
כי חברות הספנות מצביעות ברגליים ועם הארנק. ענקית הספנות Matson שולחת את הספינות שלה לתיקונים ולטיפולי תחזוקה במספנות סיניות. לא מדובר בעסקה חד פעמית. לפני שנה חברת Matson האמריקאית ומספנות COSCO הסיניות חגגו 20 שנים של שיתופי פעולה, במהלכן השלימו 50 תיקונים בספינות של Matson.

זה לא מקרה ייחודי. גם חברת הספנות Pasha Hawaii שולחת את הספינות שלה למספנות בסין. בדצמבר 2020 הספינה the Horizon Spirit השלימה 50 ימי טיפול מקיף בנמל בשנגחאי.

ובכירים בתעשיית הספנות האמריקאית אמרו שהם לא זוכרים מתי ספינה אמריקאית נשלחה לתיקון או טיפול מקיף במספנה אמריקאית. אז חברות הספנות האמריקאיות נוטשות את המספנות האמריקאיות לטובת מספנות סיניות.

כישלון הפרוטקציה

האירוניה היא שחברות הספנות האמריקאיות חברות באיגוד הספנות האמריקאי (ל-Matson. ו-Pasha Hawaii יש אפילו נציגים בדיקטוריון של הארגון). האיגוד הזה עוסק בלובי בעד חוק ג'ונס. באפריל 2020 האיגוד טען שאסור לבטל את חוק ג'ונס כי הוא מונע השתלטות של סין על התעשייה ("The Jones Act Blocks China’s Plan for Global Domination").

וזה אותו חוק שהפך את המספנות האמריקאיות ללא רלוונטיות, ובגללו חברות ספנות האמריקאיות (שחברות באיגוד) שולחות את הספינות שלהן למספנות סיניות ולא מטפלות בהן בארה"ב.
החוק הזה נתן חיבוק דוב לתעשיית המספנות האמריקאית וחנק אותן. נראה שמי שהכי נהנה מהחוק הן המספנות הסיניות.

בפוסט מלפני שנתיים הזכרתי שבעולם הגיל הממוצע של ספינת סחר הוא 11 שנים, אבל בארה"ב הגיל הממוצע של ספינות סחר עומד על 31 שנים. מאז ראיתי נתונים דומים, למשל שגיל ממוצע של ספינות אמריקאיות הוא 41 שנים; ושבעולם ספינות יוצאות משירות לאחר 15-20 שנים.

אם בפוסט הקודם ראינו שהתיישנות הצי האמריקאי מגדיל את הסיכון לתאונות ימיות, כאן צריך לציין שכמו רכב ישן – גם ספינות ישנות יותר צריכות יותר תחזוקה (מה שמתבטא בעלויות ובהשבתה של הספינות כשהן בתיקון). אז החוק שנועד לעזור לתעשיית הספנות האמריקאית גרם למספנות להיות לא חדשניות ולא יעילות; הפך את הצי לישן – וצי ישן גם נמצא בסיכון מוגבר לתאונות, גם צריך יותר תחזוקה (הוצאות של חברות הספנות האמריקאיות) וגם את התחזוקה עושים במספנות סיניות.

זו תוצאה מדהימה – חוק שב-1920 נועד לתת פרוטקציה לתעשייה האמריקאית פוגע בה כבר יותר ממאה שנים. היום הסיפור השתנה – ומדברים על החוק כאמצעי להילחם בדומיננטיות הגוברת של סין. אבל גם פה קורה הפוך-על-הפוך, והחוק מסייע לסינים ופוגע באמריקאים.

השיעור היקר שהאמריקאים לא למדו

רגולציה פרוטקציוניסטית לא עובדת. בטווח הארוך – היא גורמת לתוצאה ההפוכה.

רגולציה פרוטקציוניסטית היא דוגמה לפער בין הכוונות לבין התוצאות בפועל. ומדיניות צריכה להיקבע לפי התוצאות ולא לפי הכוונות.

הסיפור של חוק ג'ונס מלמד שבין אם אתם חושבים שהממשלה צריכה לעזור לתעשייה המקומית ובין אם אתם חושבים שלא – אתם צריכים להיות נגד רגולציה פרוטקציוניסטית. כי היא פשוט פוגעת בכולם, אפילו במי שמקבל את הפרוטקציה.