רגע לפני שפותחים את הארנק הציבורי

אומרים על פוליטיקאים שהם אוהבים להוציא כסף. הסיבה לכך פשוטה – מי שמקבל את הכסף מרוצה ויש סיכוי שיתמוך בפוליטיקאי, מה שיחזק אותו ויעזור לו להיבחר שוב.

אין לנו עץ הכסף

הוצאה ממשלתית היא מה שאנחנו רואים בבירור (וגם שומעים – כי למי שמקדם את המדיניות חשוב להדגיש את זה).
אבל מה שאנחנו לא תמיד רואים זה את ההפסד. כשהמדינה מוציאה על משהו כסף, היא צריכה לקחת את הכסף הזה מאיפה שהוא. ויש שלושה מקורות: להעלות מיסים (לקחת מהציבור כדי לחלק לציבור), לקצץ במקום אחר (לתת לציבור פחות במקום אחר) או להיכנס לגירעון (לקחת מהילדים שלנו בעתיד כדי לתת לנו עכשיו).
כשחושבים על זה ככה, זה כבר לא נשמע כל כך ורוד. פתאום כל הוצאה של הממשלה היא הפסד מכיוון אחר.

זה קורה בגלל שאין לממשלה עץ כסף, וכדי להוציא כסף היא צריכה מקור תקציבי.

וכשהממשלה רוצה להוציא הרבה כסף – השאלה הזו הרבה יותר חדה. באופן כללי, כשמישהו מציע להגדיל את התקציב למשהו או לחלק כסף, אני ממליץ לשאול – "מאיפה הכסף יבוא ועל חשבון מי?".

התייעלות

דרך אחת לצמצם את הקיצוץ היא להתייעל. אם תכנית ממשלתית תהיה פחות בזבזנית, יוכלו לקצץ פחות או להעלות פחות מיסים.

ואם הממשלה תתייעל באופן רוחבי – זה נכון פי כמה.

קחו למשלה את תכנית ההוצאות של הנשיא ביידן, שמיועדת לעודד התאוששות של כלכלת ארה"ב. ביידן הכריז על תכנית ענק בהיקף של 1.8 טיריליון דולר (טריליון = אלף מיליארד, מיליארד = אלף מיליון). אבל מאז ההכרזה כבר נשמעו ביקורות שהתכנית תהיה הרבה יותר יקרה ותגיע להיקף של 2.5 טריליון דולר.

אז גם בשביל ביידן וגם בשביל הציבור – כדאי לחפש איפה ניתן לחסוך.

14 הצעות לחיסכון

בארה"ב קים גוף בשם משרד האחריות הממשלתי (GAO). הוא כפוף לקונגרס (הרשות המחוקקת) ועוזר לה לבחון את עבודת הממשלה, כדי לבצע בקרה ופיקוח פרלמנטרי. דוח חדש של ה-GAO בוחן את  "ההזדמנויות לצמצום פיצולים, חפיפות, כפילויות כדי להשיג מיליארדים בתועלות פיננסיות". הדוח מציג 14 אזורים בהם מומלץ להתמקד כי בכל אחד מהם אפשר להשיג חיסכון של לפחות מיליארד דולר (ומזהה עוד דוגמאות ומקומות בהם הממשל הפדרלי יכול להתייעל ולחסוך כסף).

זו לא הפעם הראשונה שיוצא דוח כזה. ה-GAO מעריך שצעדים שהממשל הפדרלי ביצע כדי ליישם את המלצות מדוחות דומים של ה-GAO מהעשור האחרון, הוא יצר חיסכון בשווי של 429 מיליארד דולר. וזה רק מה שיושם.

מגוון דרכים להתייעל למערן הציבור

בדוח של ה-GAO יש המון פנינים ורעיונות להתייעלות ולחיסכון בהוצאות. הנה שלוש אסטרטגיות מרכזיות. תוכלו לראות שהבעיות לא ייחודיות לארה"ב.

1. להרחיב תכניות התייעלות קיימות.
יש יחידות שיישמו בהצלחה תכנית לצמצום הוצאות. למשל, מנהל הבטיחות הגרעיני במשרד האנרגיה (NNSA), הצליח לחסוך בחמש שנים 515 מיליון דולר. אפשר גם להעמיק את התכנית באותה יחידה ואפשר גם להרחיב אותה לעוד יחידות במשרד האנרגיה.

2. תיקון ודיוק תחשיבים.
הרבה מההוצאות של הממשלה מבוססות על תחשיבים ואם הם לא מדוייקים – זה עלול ליצור בזבוז. למשל, משרד הביטחון (DOD) משלם לאנשי צבא שלא מקבלים מגורים בבסיס וצריכים לשכור דיור פרטי.
אבל גובה ההחזר לאנשי הצבא מחושב לפי מדדי מחירים לאומיים (בכל ארה"ב) ולא במקום שבו הם שוכרים (ליד הבסיס). רוב בסיסי הצבא לא ממוקמים באזורים מבוקשים ולכן התוצאה היא שלעיתים קרובות אנשי צבא מקבלים החזר גבוה משמעותית מהוצאות השכירות שלהם (נניח, משלם 800 דולר בחודש ומקבל החזר שכירות של 3,000 דולר בחודש – במכפלות זה הרבה כסף). לפי ה-GAO רק בהקשר של דיור לאנשי צבא מדובר על מיליוני דולר בשנה, וכמובן שיש טעויות חישוב כאלו בהרבה מאוד תחומים.

3. צמצום כפילויות וחפיפות.
הדוגמה הקלאסית לזה נמצאת בפיקוח הרגולטורי על מזון. יש כפילויות בין ה-FDA (מקביל למשרד הבריאות בישראל) לבין ה-USDA (מקביל למשרד החקלאות). למשל, ה-USDA מפקח על כל מוצרי המזון שמכילים עוף, אלא אם מוצר המזון מכיל עד 2% עוף ואז הוא בסמכות ה-FDA. למה? אף אחד כבר לא זוכר.
זה יוצר בלבול לציבור וגורם לכך שמחזיקים שתי מערכות פיקוח נפרדות. ולפעמים צריך אישור משני הגופים. ה-GAO מצא שיש 15 גופים פדרליים שאחראים ליישם 30 חוקים בתחום הרגולציה על בטיחות מזון. ריבוי הרגולטורים יוצר טרטור וטרחה לכולם.

דוגמה אחרת – בתחום הרכש. ה-GAO מצא שרכישה מרוכזת של שירותים ומוצרים נפוצים תחסוך גם בעלות שהממשל משלם וגם בעבודה על תהליכי הרכש (שכידוע סובלים מבירוקרטיה). לפי ה-GAO, רכישה מרוכזת תביא לחיסכון של מיליארדי דולרים בתוך חמש שנים.

כך הסביר זאת נציג ה-GAO בעדות בסנאט [מומלץ לצפות], בתרגום שלי לעברית:

"השנה יש לנו למעלה מ -112 המלצות חדשות לבחינה… הראשונה קשורה למינוף כוח הקנייה העצום של הממשלה כדי לרכוש פריטים נפוצים כמו ציוד רפואי, ציוד משרדי וכו'. חלה התקדמות מסוימת בתחום זה, אבל אפשר לעשות עוד הרבה יותר פעולות שיביאו לחיסכון משמעותי."

הקונצנזיוס הגדול

בקרב הציבור יש הסכמה שממשלות לא מספיק יעילות ושאפשר לחסוך כסף ציבורי. וראינו שמדובר בהרבה כסף. זה לא נושא שנמצא במחלוקת פוליטית – פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית יכולים להסכים על זה.

אז הנה משהו שכולם יכולים להתאחד סביבו בלי תירוצים. זה מתבקש בתקופות של משבר כלכלי וזה נחוץ במיוחד כשרוצים להוציא מיליארדים (בישראל) וטריליונים (בארה"ב).