איזה רגולציה אובר רוצה?

עד שההייטק נכנס למשבר, היו הרבה חברות שהצטיינו בגיוס עוד ועוד כסף ממשקיעים. זה אפשר לאותן חברות להוציא המון כסף, גם אם הן לא היו רווחיות. אנחנו רגילים לחשוב על חברות טכנולוגיה כחברות שמתמקדות בחדשנות. אבל העובדה ששולי הרווח של החברות היו קטנים או לא קיימים, הביאו חלק מהן לאמץ אסטרטגיות שמאפיינות ענפים הרבה יותר מסורתיים.

אסטרטגיה מסורתית כזו היא להשקיע בלובי כדי לקדם רגולציות שיחסלו מתחרים קטנים יותר וימנעו ממתחרים חדשים להיכנס לשוק.

אסטרטגיה כזו שונה, למשל, מהחלטה לפעול לצמצום רגולציה או לבקש רגולציה שתסיר חסמים לחדשנות ולתחרות.

לאחרונה נתקלתי במסמך שאובר (Uber) פרסמה לפני שלוש שנים – האג'נדה שלהם לעבודה משותפת עם ממשלת ארה"ב. או במילים אחרות, האג'נדה שהם רוצים לקדם להשפעה על מדיניות הממשלה. מסתבר שאובר לא ניסתה להסתיר את זה שהיא מקדמת אג'נדה. להיפך, מנכ"ל החברה פרסם מאמר דעה בניו יורק טיימס, שהציג והסביר את האג'נדה הזו. לובי פומבי.

ומה האג'נדה שאובר מקדמת? בקצרה – שצריך לתת לנהגי אובר ולעובדים אחרים ב-gig economy יותר זכויות ויותר הגנות. לפי מאמר הדעה, הממשלה צריכה לקבוע הגנות על עובדים ב-gig economy, כי אובר עצמה לא תשפר את מצבם אלא אם הממשלה תקבע רגולציה שתחייב את זה.

רק רגע.
אם מנכ"ל אובר בעד לתת לנהגים יותר זכויות ושכר יותר גבוה, למה מנכ"ל אובר מצהיר שהיא לא תעשה את זה אלא אם הממשלה תכריח אותה?

התכנית של אובר

אובר למעשה מזמינה שיטילו עליה רגולציה. ולא רק עליה. בואו נפרק את המסר המפותל:

• צריך לתת לנהגים תנאים יותר טובים.
• אובר מסכימה שצריך לתת לנהגים תנאים יותר טובים.
• אבל אובר לא תעשה את זה מיוזמתה.
• הרגולטור צריך לקבוע את זה ברגולציה, ורגולציה בהגדרה היא רוחבית ולא פרטנית – זאת אומרת שהחובה תחול על עוד חברות.

• והכי חשוב: אי אפשר לקבוע את זה רק על חברה אחת או רק על תחום אחד. צריך לקבוע את הרגולציה הזו על סקטורים רבים.

הנה ציטוט של מנכ"ל אובר:

“Uber is ready, right now, to pay more to give drivers new benefits and protections, But America needs to change the status quo to protect all workers, not just one type of work.”

בתרגום חופשי: אובר מוכנה כבר עכשיו לשלם יותר ולתת לנהגים עוד זכויות סוציאליות ועוד הגנה. אבל הממשל צריך לשנות את הסטטוס קוו כדי להגין על כל העובדים, ולא רק בתחום ספציפי.

והוא המשיך:

“States should require all gig companies to provide medical and disability coverage for injuries incurred on the job, creating a baseline safety net that we cannot give to drivers today without risking their independent status under the law”

ובתרגום חופשי: המדינות בארה"ב צריכות לחייב את כל החברות שפועלות ב-gig ecomony לממן לעובדים ביטוח בריאות וביטוח תאונות עבודה, כדי לייצר רשת ביטחון אחידה שאנחנו לא יכולים לתת היום לנהגים מבלי לסכן את הסטטוס שלהם כעצמאים.

במילים אחרות, מנכ"ל אומר אומר לממשלה: תטילו הרבה רגולציה – רק וודאו שאתם מטילים אותה גם על המתחרים שלי.

הפרדוקס

בדרך כלל אנחנו רגילים לשמוע בעלי עסקים מתלוננים על העומס שהרגולציה מטילה עליהם. ולכן הם קוראים להקלה ברגולציה.
אז אובר לא ncea, הקלה ברגולציה? למשל, להפחית מיסים, להקל בעומס הרגולטורי או להסיר מגבלות שמקשות על חברות להציע הטבות לעובדים ב-gig economy. אלו יכולות להיות מגבלות ישירות על הטבות; או מגבלות עקיפות כמו כללים שקובעים שאם נהג אובר מקבל ממנה ביטוח בריאות הוא אוטומטית מוגדר כעובד מן המניין (ושינוי הסטטוס הזה גורם לחברה להעדיף לא לשלם לו בכלל).
כל אלו יכולים לשפר את מצבה של אובר וגם לאפשר או לעודד אותה לשפר את מצבם של הנהגים.

וברמה כללית יותר – למה לא למקד את הקריאות בהפחתת רגולציה? זה יחסוך לאובר בעלויות ויגדיל את הגמישות שלה, ואז היא תוכל לשלם יותר לנהגים או להתחרות יותר טוב על נהגים.

אבל זו בדיוק הבעיה. אובר לא רוצה להתחרות.
והיא גם לא רוצה לשלם יותר לנהגים.

היא מוכנה לשלם יותר לנהגים רק אם כולם יהיו חייבים לעשות את זה. המטרה של אובר היא לא לשלם יותר לנהגים. המטרה שלה היא להטיל חובות כאלו על המתחרים שלה, על החברות האחרות. היא מוכנה לספוג את העלות הזו – כדי להכביד על המתחרים שלה.

ואני חושד שיש עוד רעיון מאחורי המהלך הזה. אובר הייתה ונותרה השחקן הכי דומיננטי בשוק הזה. כמו פייסבוק. אז ברור לאובר שהיא על הכוונת של הרגולטורים והמחוקקים. יכול להיות שעבורה רגולציה היא רק עניין של זמן. אז אם תהיה רגולציה – צריך לוודא שהיא תכביד על כולם ולא רק על אובר (ויש תקדימים לרגולציה שנקבעה כך שהיא תחולה על חברות בודדות ולא על כל השוק).

וככה אובר תופסת שתי ציפורים במכה אחת: היא גם תשחרר את הלחץ הפוליטי שמכוון כלפיה, וגם תפגע במתחרים שלה.

אין כמו רגולציה

חברות גדולות שרוצות להתחמק מאחריות בוחרות לפעמים להשתמש ברגולציה. כי כשיש רגולציה והסיכון מתרחש לעיתים באים בטענות לרגולטור. ואז החברה מצטדקת ואומרת "אני עשיתי מה שחייבו אותי". ראש קטן.

ואם אתם רוצים להקשות על מתחרים קטנים ולחסום מתחרים לעתיד – רגולציה על השוק יכולה להקשות על הקטנים ולחסום את החדשים מלהיכנס לשוק. ההערכה של מנכ"ל אובר היא שהרגולציה שהם מקדמים תעלה לאובר כ-650 מיליון דולר בשנה. אז אפשר להבין את סדרי הגודל של העלויות ומה הן יעשו לשחקנים קטנים יותר.

ראינו מהלך כזה קודם: הקריאה של מארק צוקרברג שיטילו רגולציה על פייסבוק היא דוגמה לאותה תופעה בדיוק.

כנראה שאובר יכלה להרשות לעצמה לממן שכר גבוה יותר, ביטוח שיניים ופוליסות לביטוח תאונות אישיות – אחרת היא לא הייתה מזמינה כזו רגולציה.

מאיפה אובר תביא את הכסף? זה מתחלק למשחק של טווח קצר ולמשחק של טווח ארוך.
בטווח הקצר – אובר תכננה להביא את הכסף ממשקיעים. לפני שלוש שנים היא הייתה מסוגלת לגייס מאות מיליוני דולרים. לעומת אובר, חברות קטנות יותר כמו Via או מתחרים חדשים היו מתקשים בגיוס של כל כך הרבה כסף.

בטווח הארוך – אם הרגולציה הייתה מחסלת את המתחרים של אובר, היא הייתה מסוגלת לעשות מה שהיא הייתה רוצה: להעלות מחירים וככה לממן את ההטבות לנהגים.

מה שיפה הוא שהכל פה הפוך על הפוך.
בטור שלו, מנכ"ל אומר שאם אובר תשפר את התנאים של הנהגים באופן וולונטרי (בלי רגולציה), זה מאוד יכביד על אובר:

"Uber would only have full-time jobs for a small fraction of our current drivers and only be able to operate in many fewer cities than today. Rides would be more expensive”

אם שיפור תנאים וולונטרי יכביד מאוד על אובר ויגרום להתייקרות של הנסיעות, מה יקרה אם הרגולטור יטיל את החובה הזו עליה באופן גורף? המחירים יעלו (הנה ניתוח של כלכלן מאובר). רק שבתרחיש הזה, אובר מרוויחה בטווח הארוך.

לקחת את כל הקופה

הגאונות היא בדרישה שהרגולציה הזו תחול על עוד שווקים ולא רק על נסיעות. למה? כי אובר כבר מזמן לא מתחרה רק במוניות. למשל, מכירים את Uber Eats – שמספקת משלוחי מזון?

אובר דורשת שיחילו רגולציה על כל החברות שסביבה ובכל השווקים של ה-gig economy כדי שהיא תוכל להשתלט על עוד שווקים.

אובר היא חברה צעירה יחסית ומבוססת טכנולוגיה. והיא מדגימה לנו שהטקטיקה של שימוש ברגולציה כדי לחסל מתחרים לא בלעדית לחברות ותיקות ומסורתיות. מי שמספיק חזק כדי לשרוד רגולציה מכבידה, רוצה שהרגולציה תחסל בשבילו את התחרות.
ובאופן טבעי – אם אתם מספיק גדולים וחזקים כדי לשרוד רגולציה מכבידה, אתם גם מספיק גדולים וחזקים כדי לנסות להשפיע על הרגולטור.

זו עוד דוגמה לניסיונות של שחקנים בעלי אינטרס להשפיע על קביעת הרגולציה, לפעמים תוך שליטה על האג'נדה.