בשנים האחרונות פייסבוק סופגת הרבה מאוד ביקורת – מעקב אחר משתמשים, פגיעה בפרטיות, קיממבריג' אנליטיקס ומה לא. אבל לפני בערך שנה משהו השתנה. פייסבוק מזמינה רגולציה על חברות אינטרנט ועל רשתות חברתיות. היא מבקשת שיטילו עליה רגולציה. מארק צוקרברג פרסם טור דעה שבו הוא קרא להטיל רגולציה בארבעה תחומים שונים: פיקוח על תוכן, פעילות פוליטית באינטרנט, הזכות לפרטיות והזכות של משתמשים לשלוט במידע שלהם (data portability).

למה פייסבוק מזמינה רגולציה ממשלתית?

מה קורה פה? האם פייסבוק ראתה את האור והיא מוסרת את עצמה לרגולטור?

לדעתי פייסבוק לא אלטרואיסטית ואין פה מעשה צדקה. זה באינטרס שלה שיטילו רגולציה. למרות שחברות מתנגדות להטלת רגולציה עליהן (במיוחד רגולציה חדשה), לעיתים קרובות רגולציה מועילה ומחזקת את השחקנים החזקים. סיפרתי בעבר על כך שרגולציית הפרטיות של האיחוד האירופי, ה-GDPR הייתה צפוייה לפגוע בחברות בינ"ל גדולות אבל המרוויחות הגדולות ממנה היו גוגל וחברות ענק נוספות.

הסיבה לכך פשוטה – שחקנים קטנים יותר פשוט לא מסוגלים להתמודד על עלויות הציות הגבוהות, עלויות שלא מזיזות לחברות כמו גוגל ופייסבוק. במובן הזה, רגולציה הורגת מתחרים פוטנציאלים ומונעת מפייסבוק 2 לצאת לאוויר העולם.

לדעתי רגולציה ממשלתית תשרת את פייסבוק ולכן היא מזמינה אותה. בואו ניקח את ארבעת התחומים שמארק צוקרברג מיפה ונראה איך רגולציה בכל תחום תשרת את פייסבוק.

פיקוח על תוכן

כרגע לפייסבוק יש בעיה בכל מה שנוגע לתוכן שמשתמשים מעלים. אם פייסבוק מסירה "מהר מידי" תכנים שעלולים להיות בעייתיים – תוקפים אותה על כך שהיא מצנזרת. אם היא מגיבה "לאט מידי" – מאשימים אותה שהיא מאפשרת הסתה, גזענות ופשעי שנאה. פייסבוק פיתחה כלים אוטומטיים שיסמנו מיידית תוכן חשוד, אבל זה לא פתר את המתח בין חופש הביטוי לבקרה על תכנים אלימים.

כרגע האחריות מוטלת על פייסבוק והיא לא מצליחה להתמודד עם האתגר הזה. מה הפתרון? רגולציה! רגולציה תסיר את האחריות מפייסבוק ותקבע אילו ביטויים מותרים ואילו לא – ואיך פייסבוק צריכה לפעול. פייסבוק מבקשת שימנו לה אפוטרופוס שיסיר ממנה את האחריות לעסוק בשאלות בקרת תוכן. כמובן שרגולציה לא תפתור את הבעיה המהותית וגם לא תפתור את הבעיה של פייסבוק, היא פשוט תעביר את האחריות למישהו אחר. ואנחנו יודעים שגם לחברות פרטיות, גם לתקשורת וגם לציבור – מאוד קל להאשים את הממשלה כשמשהו משתבש.

כנראה שיש פה גם אלמנט אנטי-תחרותי. לפייסבוק יש מערך בקרת תוכן די טוב, שכולל גם טכנולוגיה וגם צוות מיומן. ברגע שתהיה רגולציה על הנושא, פייסבוק לא תתקשה לעמוד בה. מי שיתקשה לציית לרגולציה על הנושא הם שחקנים חדשים, שיצטרכו להקים מערך כזה מאפס ויש סיכוי טוב שהם לא יצליחו או יוותרו מראש. עוד יתרון מבחינת פייסבוק.

פעילות פוליטית

מאז בחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, הפעילות הפוליטית בפייסבוק נמצאת במרכז סדר היום הציבורי. מנהיגים בכל העולם חוששים מקמפיינים מוסווים ברשתות החברתיות. החשש הוא ממניפולציות על דעת הקהל ועמדות הבוחרים לקראת מערכות בחירות דמוקרטיות. למשל, יש חשד שפעילים שקשורים לרוסיה השקיעו כ-100,000 דולר בקמפיין ממומן בארה"ב סביב נושאים כמו אלימות משטרתית ורגולציה על כלי נשק. סוכנות רוסית הובילה קמפיין לא ממומן והגיעה באמצעותו לכשני מיליון גולשים. זה המעט שאנחנו יודעים וזו רק ההתחלה.

פייסבוק ניסתה לקבוע כללים ולבצע אימות של הגורמים שמפרסמים ומריצים קמפיינים, אבל בסוף האחריות לקבוע מי לגיטימי ומי לא מוטלת עליה לפי שיקול דעתה. ובדיוק כמו בבקרת התוכן זה מצב מאוד לא נוח מבחינתה.

פרטיות

פייסבוק ידועה כ"ילד הרע" בתחום הפרטיות. היא התנגדה ל-GDPR האירופי ונלחמת בבית המשפט נגד רגולציית פרטיות של מדינת קליפורניה. אז למה היא חותרת שיטילו עליה רגולציית פרטיות?

זה לא שפייסבוק מתלהבת מה-GDPR ומשלל החובות והמגבלות שלה. העדיפות הראשונה של פייסבוק היא למנוע מראש או להתחמק בדיעבד מרגולציית פרטיות.

לדעתי לפייסבוק יש שתי מטרות בזירת הפרטיות. מטרה אחת הזכרתי קודם – רגולציית פרטיות מטילה עלויות כבדות ולכן היא מחסלת תחרות. בתחום הפרסום נתח השוק של פייסבוק וגוגל רק גדל בזכות ה-GDPR. המטרה השנייה היא שאם כבר יש רגולציית פרטיות, אז שלפחות תהיה רגולציה עולמית אחת. לדעתי פייסבוק מאוד מפחדת ממצב של כפל רגולציה – שהיא תצטרך לציית גם לרגולציה אמריקאית, גם לרגולציה אירופית ואולי לעוד מערכת רגולטוריות באותו נושא.

שליטה במידע

הרעיון הוא שלמשתמשים יש שליטה על המידע שלהם – אם שיתפת מידע בשירות א', אתה יכולים לשמור אותו, למחוק אותו או להעביר את המידע הזה לשירות ב'. צוקרברג טען שצריך רגולציה שתבטיח את זה. ובאותה נשימה צוקרברג כותב בטור שלו על ה-Data Transfer Project, פרויקט של גוגל לייצר סטנדרט אחיד – פורמט להעברת מידע על משתמשים בין פלטפורמות. אז אם כבר יש מיזם פרטי שמטפל בזה, למה צריך רגולציה?

כנראה שפייסבוק רוצה להלבין את המידע שהיא מעבירה בתוך הבית. אתם בוודאי יודעים שפייסבוק רכשה את אינסטגרם ואת WhatsApp. והיא ספגה ביקורת על כך שהיא מעבירה מידע ומצליבה מידע על משתמשים בין הפלטפורמות השונות. רגולציה תאפשר למשתמשים להעביר מידע בין לפטפורמות אבל היא גם תסלול את הדרך כדי להלבין את מה שפייסבוק עושה היום.

רגולציה – מגן או חרב?

כשמישהו קורא להטלת רגולציה, זה תמיד מוצג כצעד לטובת הציבור. גם מארק צוקרברג מדבר על ערכים ראויים. אבל צריך לזכור שאף אחד לא מבקש שיטילו עליו רגולציה כי מתחשק לו.

למעורבות ממשלתית יש מחיר, ולפעמים המחיר הזה משרת מישהו. במינימום ההצהרות של פייסבוק משיגות לה סיקור חיובי שמשפיע על דעת הקהל, במקסימום היא עשויה לקבל בדיוק את מה שהיא רוצה – רגולציה שתחסום מתחרים ותקל עליה.