בחודשים האחרונים התגלע ויכוח בין טורקיה לאיחוד האירופי ( בעיקר גרמניה) לגבי שווארמה ודונר קבב, בעקבות בקשתה של טורקיה להעניק למנה זו סטטוס של "מומחיות מסורתית מוגנת" במסגרת האיחוד האירופי. טורקיה טוענת שהדונר קבב הוא חלק מהמורשת הקולינרית שלה ושיש להגן על השם שלו ועל אופן ההכנה המסורתי.
ההגבלות שטורקיה מבקשת להטיל כוללות דרישה לשימוש בבקר או כבש בלבד, וחיתוך בשר אופקית בעובי של 3-5 מ"מ. טורקיה גם דורשת לאסור להשתמש בבשר טחון, שנמצא בשימוש נרחב בגרמניה ובעוד מדינות באירופה.
לפי מה שאני מבין, הרגולציה המבוקשת היא לקבוע הגבלות על השימוש בביטויים (שם המנה). זו רגולציה דומה לזו שחלה על גבינת הפרמז׳ן, השמפניה והוויסקי הסקוטי.
באופן מעט אירוני, לא הגרמנים שינו את המנה המקורית, אלא מהגרים טורקיים.
המחלוקת נוגעת לשינויים שהוכנסו למנה על ידי מהגרים טורקים שהגיעו לגרמניה במספרים גדולים במהלך שנות ה-70. המהגרים האלו הפכו את השווארמה למאכל רחוב פופולרי בגרמניה ובמדינות סמוכות. המנה שהתפתחה באירופה מאז שנות ה-70 כוללת רכיבים כמו כרוב, חסה ורוטב שום, שאינם חלק מהגרסה הטורקית המסורתית.
כמובן שהטורקים לא מנהלים את המאבק הזה רק לשם שמיים. יש הרבה כסף מאחורי הויכוח הזה.
הטלת מגבלה על הכינוי או חיזוק המעמד של טורקיה בתוך שוק המזון האירופי הם תמריצים חזקים.
מבחינת המוטיבציה הבסיסית – המקרה תואם לסיבה שמגדלי בשר דרשו לקבוע שאסור לקרוא להמבורגר צמחוני 'המבורגר' ושמגדלי ביצים טענו שאסור לקרוא למיונז טבעוני 'מיונז'.
ואכן, בבסיס הויכוח יש הרבה כסף. לפי הערכות, תעשיית הדונר קבב באירופה נאמדת בכ-3.5 מיליארד אירו, כאשר 2.3 מיליארד אירו מגיעים מגרמניה. זו הסיבה שגרמניה היא צד כל כך מרכזי בסאגה הזו.
ההתנגדות של היצרנים והמסעדנים הגרמנים (חלקם ממוצא טורקי!) נובעת מהחשש ששינוי הרגולציה יפגע משמעותית בתעשייה הזו בגרמניה, בה נמכרות כמיליארד מנות דונר קבב בשנה.
בנוסף, בשנים האחרונות מחירי השווארמה בגרמניה, עלו מ-4 אירו ל-10 אירו בממוצע למנה. המסעדנים מבינים שרגולציה יכולה רק להביא לעליית מחירים ולכן הם מתנגדים לדרישות של טורקיה.
לאור הפניה של טורקיה, הוקצה פרק זמן של שישה חודשים שבו הצדדים ינסו להגיע לפשרה. אם לא – ההחלטה תעבור לידי הנציבות האירופית.
מעניין לציין שהאג׳נדה העדכנית של נציבות האיחוד האירופי ('הממשלה' של האיחוד האירופי) שמה במרכז סדר היום הפחתה ופישוט של רגולציה, במיוחד כזו שמשפיעה על עסקים קטנים ובינוניים. דוח שהוכן והוגש לנציבות רק לפני שבועיים מעמיק את המחוייבות הזו וקובע יעדים מדידים להפחתה והקלת הרגולציה על עסקים קטנים. אלו בדיוק העסקים שיפגעו מאימוץ הדרישה הטורקית.
יש פה מבחן לרצינות של נציבות האיחוד האירופי ולמחוייבות שלה לסדר היום שהיא עצמה קבעה: האם היא תגן על עסקים קטנים באירופה או תקדם אג׳נדה של ממשלת טורקיה?
הרגולטור - גיא מור 
תוכל לפרט עוד על הרווח של טורקיה ממגבלה כזו? הרי הם לא הולכים לייצא קבב דונר לגרמניה – והגבלה על מה נחשב “קבב דונר” עשויה להוריד את היקף המכירות של המנה – ולהוריד את ההיכרות של הגרמנים והאירופאים עם המנה.
אהבתיאהבתי
היי אנונימי,
ההגבלה המבוקשת היא כמו זו שקיימת לפיצה נפוליטנית. כמו שהאיטלקים לא מייצאים פיצות נאפוליטניות, גם הטורקים לא מכוונים ליצוא.
המטרה שלהם היא להגביל את השם של המנה ברחבי אירופה. אם הם יצליחו, המוסדות הרשמיים של האיחוד האירופי יודיעו שהדונר האמיתי הוא רק כזה שעומד בכל התנאים כפי שנקבע במקור ובמורשת הטורקית.
ההנחה היא שהתוצאה תהיה גם 'פרסומת' למקור הטורקי וגם הטלת מגבלה על כל דבר אחר להיקרא דונר.
וזה אמור לעודד צריכה של המקור בטורקיה, ואולי גם לתת למסעדנים טורקיים דריסת רגל בתוך אירופה.
אהבתיאהבתי
תודה רבה על התשובה המפורטת!
אהבתיאהבתי
יש מצב שאם הרגולציה תעבור הם פשוט יתחילו לקרוא למנה בשם אחר?
במקום דונר קבאב יקראו לזה שווארמה?
הרי אף אחד לא ימנע מדוכן בגרמניה למכור בשר חתוך בצורה זו או אחרת עם כרוב או רוטב שום
להבנתי משהו דומה קרה עם המסעדות הסיניות בארץ, שהטילו רגולציה על התחום והם עברו להשתמש במונח "מסעדה אסיאתית" במקום
אהבתיאהבתי
זה מה שיקרה להערכתי.
ואז הטורקים יבצרו את המעמד של האוכל עם המושג המוגן שלהם. בין היתר באמצעות תביעות נגד עסקים באירופה.
אהבתיLiked by 1 person