איך קוראים להמבורגר צמחוני?

מדינת מיסיסיפי בארה"ב אוסרת על על חנויות לקרוא להמבורגרים צמחוניים "המבורגרים צמחוניים". נשמע לכם מוזר? אתם לא לבד.

למה מותר לקרוא בשר?

חוקים שאוסרים הטעיה הם לא דבר חדש. למשל אסור לומר שמוצר ללא בשר מכיל בשר. אבל החוק החדש (שנכנס לתוקף ביולי 2019) מרחיב את האיסור גם למוצרים שבדרך כלל מכילים בשר. התוצאה היא שאסור לקרוא להמבורגר טבעוני "המבורגר טבעוני" (vegan burger) או לנקניקיה צמחונית "נקניקיה צמחונית" (veggiehot dog). זה אסור גם אם השם של המוצר מכיל בפירוש את המילה "צמחוני".

מסתבר שלדעת המחוקקים במיסיספי, הצרכנים עלולים לחשוב ש"המבורגר טבעוני" מכיל בשר. אם אתם שואלים אותי, זה חוק מיותר. ולא רק שהוא מיותר – הוא גם די מזלזל באינטיליגנציה של הצרכנים. וככל שמתעמקים בחוק – הוא נשמע יותר הזוי. כי אם לדעתנו צרכנים עלולים לטעות בדבר כל כך פשוט ולחשוב ש"המבורגר צמחוני" הוא בשרי, אז הם מתבלבלים ממש בקלות. איך הם יכולים לבחור דירה, ביטוח או פנסיה אם הם יחשבו ש"צמחוני" הוא בשרי?

אז נראה שהחוק לא פותר שום בעיה צרכנית. אבל לדעתי הוא דווקא עלול לבלבל. אם ליצרנים אסור לקרוא להמבורגר הצמחוני שלהם "המבורגר צמחוני", איך הם אמורים לקרוא לו? אולי הם יקראו לו "קציצה צמחונית בלחמניה" או "תערובת מעולת מן הצומח בתוך מאפה חיטה"? באופן אבסורדי, החוק מונע מהיצרנים להשתמש בביטוי הכי ברור ואינטואיטיבי לצרכנים. אותי זה דווקא יותר מבלבל.

מה לגבי חלב?

שליש מהמשפחות בארה"ב צורכות מוצרי חלב מהצומח, כמו חלב סויה או חלב שקדים. מסתבר שה-FDA חושש שאותם צרכנים טועים לחשוב שמדובר בחלב מן החי ולא מן הצומח. מנהל ה-FDA רוצה להילחם בסימון המטעה שעלול לגרום לצרכנים לחשוב שחלב אורז או חלב סויה הם חלב מן החי.

ה-FDA מגדיר "חלב" כ- "הפרשת חלבית … המתקבלת בחליבה מלאה של פרה בריאה אחת או יותר" (“lacteal secretion…obtained by the complete milking of one or more healthy cows”). החוק הזה קיים עכשיו וה-FDA מתכוון להתחיל לאכוף אותו כדי להגן על הצרכנים המסכנים שחשבו שחלב שקדים מופק מפרות. אגב, ההגדרה לא כוללת חלב כבשים או עיזים, אז לפי החוק היבש גם להם אסור לקרוא "חלב".

ומה נחשב מיונז?

ה-FDA דואג להגן גם על צרכני המיונז מפני מוצרים שלא מכילים ביצים. המותג הטבעוני JUST ("הוגן") שיווק תחליף צמחוני למיונז שנקרא "JUST Mayo". מבחינת הרגולטור זו הייתה הטעייה. ה-FDA טען שהמונח "מיונז" (Mayo) שמור רק למוצרים שמכילים ביצים – ושלח לחברה מכתב התראה לפני נקיטה בהליכי אכיפה (בסוף ה-FDA החליט לוותר).

את מי החוק באמת משרת?

בפוסט קודם – על רגולציה של תיונים בישראל – ראינו שבעלי אינטרס משתמשים באינטרס הציבורי כדי להצדיק רגולציה שתעזור להם. אף אחד לא מקדם רגולציה ואומר "תעבירו את החוק הזה כי הוא יאפשר לי להעלות מחירים". תמיד יש איזו מטרה חברתית ראויה.

לדעתי זה הסיפור גם במקרה הזה.

ההגנה על הצרכנים היא רק סיפור כיסוי. מי שבאמת מרוויח מרגולציה כזו הן חברות מתעשיית הבשר, החלב והביצים. תחליפי בשר הם תחרות למוצרי בשר (כשמם כן הם – תחליפיים). אם מישהו מוכר המבורגר צמחוני, ייתכן שאני אקנה אותו במקום מוצר בשר. וזה כמובן מאוד מפריע למי שמגדל ומוכר מוצרי בשר, ביצים וחלב.

בעצם מדובר בתחרות. סוגיה מסחרית. לא בהטעיית הצרכן ובטח שלא בבריאות. וזה מה שאמר נציג של תעשיית הבשר בראיון ל-Vox על החוק של מדינת מיסיסיפי: "הצעת חוק זו תגן על מגדלי הבקר שלנו מפני הצורך להתחרות במוצרים שלא מבעל חיים" ("This bill will protect our cattle farmers from having to compete with products not harvested from an animal").

אפשר לספר מעשיות על הטעיית הצרכן. אפשר לדבר על הערכים התזונתיים (למשל, של חלב מן החי מול חלב מן הצומח). ואפילו אפשר לנהל דיון פילוסופי ואתי על תעשיית המזון מן החי. אבל כל הדיונים האלו לא רלוונטיים. מדובר בשחקנים מסחריים שפשוט משתמשים ברגולציה כדי לחסום תחרות. זו לא סתם תחרות, אנחנו רואים כאן תעשיות גדולות ומסורתיות שנאבקות בחברות חדשות וחדשניות. עבר מול עתיד.

הטכנולוגיה משתפרת. המצאות ומוצרים חדשים נכנסים לשוק (כמו Impossible Foods ו-Beyond Meat). חלק מהצרכנים מעדיפים את התחליפים מסיבות אידיאולוגיות, חלק מסיבות בריאותיות וחלק מצמצמים צריכת בשר כדי להפחית השפעות על הסביבה.

תעשיית המזון מן החי יכולה לפתח פתרונות חדשנים – למצוא שיטות שאפשרו לה להוריד מחירים, לשפר את הטעם או להפחית את החתימה הסביבתית. במקום להתחרות ולהשתפר, נראה שחלק מהחברות והארגונים בחרו לא לעשות את זה. במקום, הם משחקים "הגנה" ומשתמשים ברגולטור כדי לחסום תחרות. אפשר לראות את השימוש ברגולציה כצעד שמבטא ייאוש.

בדצמבר 2018 בית המשפט הפדרלי לערעורים (של המחוז התשיעי) פסק שסימון חלב שקדים כ"חלב" לא מהווה הטעיה. לפי השופטים, הכינוי "חלב" למוצר מן הצומח לא יטעה את הצרכן הסביר. לאור פסק הדין הזה נראה שצרכן סביר לא יחשוב שמוצר שנקרא "המבורגר טבעוני" מכיל בשר.

השאלה הגדולה היא איזה תפקיד הרגולטורים יקחו במאבק המסחרי הזה. האם הם יהיו כלי בידי התעשיות המסורתיות וישמרו את הסטטוס קוו (חוק שקובע ש"המבורגר" זה רק מבשר) או שהם יאפשרו חדשנות ויעודדו הגדלה של מגוון המוצרים שקיימים לרשות הצרכן?

השאלה הקטנה היא האם חקיקה כזו בכלל עוזרת לצרכנים? מה דעתכם – חוקים כאלה משפרים את הבהירות או מבלבלים אתכם?

 

אגב, נראה שמדינת מיסיסיפי נסוגה מהרגולציה הזו. לאור התנגדות קשה הם הודיעו שלא יאכפו את החוק ויבחנו תיקון שלו.

2 תגובות בנושא ״איך קוראים להמבורגר צמחוני?"

  1. מעניין לדעת אם החוק מתיר משהו כמו: “Not a burger”, בתור שם למוצר שלא מכיל בשר.
    אם כן, זה יכול להיות משעשע.

    Liked by 1 person

  2. אין לי מה לתרום לדיון חוץ מלסנן ככה בחצי-פה רבע-מקלדת את מה שקפץ לי לראש תוך כדי קריאה – אידיוטים שמתעסקים בשטויות.
    זה אולי לא נחמד מדי כלפי העוסקים במלאכת החארטה הזו של שמות מוצרים והגדרות לוקות בפיגור שעושים מהציבור תינוק בן יומו שלא יודע קרוא, לא יודע להחליט, לא יודע לסנן ובעיקר לא יודע מה מימינו ומה משמאלו.
    טוב נו, זו לא הגדרה כל כך גרועה לציבור.

    ואיך לא הזכרת את העניין של קטשופ היינץ שקיבל פה חסימת רגולציה מהקטשופ של אסם ונאלץ לקרוא לעצמו "מתבל עגבניות"? 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s