אסור לאסור להתחרות

רוני הוא בוגר יחידה טכנולוגית שיחד עם עוד שני שותפים הקים סטארט אפ פורץ דרך. הם עבדו מאוד קשה ולאט לאט החברה צמחה, גייסה עובדים וגם צברה לקוחות. אחרי שש שנים הם העבירו חצי ממטה החברה לארצות הברית – כדי לעבוד צמוד ללקוחות הגדולים שלהם.

כדי לשמור על היתרון התחרותי של החברה, רוני מקפיד לחתום עם העובדים בחברה על הסכמי אי-תחרות, שמונעים מהעובדים לעבור למתחרים או להקים חברות מתחרות למשך זמן קצר לאחר עזיבתם. זה היה חשוב לרוני כדי להרגיש בטוח שהאלגוריתמים הייחודיים שהם פיתחו לא יזלגו מיד למתחרים.

יום אחד בלי התראה, חל שינוי רגולטורי משמעותי שמאיים על האסטרטגיה העסקית של המיזם. ועדת הסחר הפדרלית (FTC) מכריזה שהיא עומדת לאסור על הסכמי אי-תחרות כמעט לחלוטין.

רוני בלחץ – האם כל מה שהוא השקיע בו ישאר מוגן?

הרגולציה באה

באפריל 2024 ועדת הסחר הפדרלית (FTC) פרסמה כלל סופי שנועד לקדם את התחרות. האמצעי: איסור על הסכמי אי-תחרות, במטרה להגן על חירותם הבסיסית של עובדים לעבור בין משרות, לעודד חדשנות ולקדם הקמת עסקים חדשים. הכלל אמור לחול ברמה הלאומית על כל העסקים בארה"ב. רגולציה על תחרות היא כמובן לא דבר חדש.

וכך אמרה יו"ר ה-FTC, לינה חאן (בתרגום חופשי):

"לסעיפי אי-תחרות יש השפעה שלילית על השכר, הם מדכאים פיתוח רעיונות חדשים וגוזלים מהכלכלה האמריקאית את הדינמיות שלה, כולל יותר מ-8,500 סטארט-אפים חדשים שהיו יכולים להיפתח מדי שנה אלמלא סעיפים אלו.

הכלל של ה-FTC לאיסור על הסכמי אי-תחרות יבטיח שלעובדים האמריקאים תהיה החירות לחפש עבודה חדשה, להקים עסק חדש או להביא רעיונות חדשים לשוק."

לפי הערכות כ-20% מהעובדים בארה"ב חתומים על הסכם אי תחרות כלשהו.

ה-FTC העריכה כי הכלל יוביל לגידול של 2.7% במספר העסקים החדשים שמוקמים בשנה, שזה יותר מ-8,500 עסקים נוספים מדי שנה. הם גם העריכו שהכלל יעלה את השכר של העובדים בכ-530 דולר נוספים בשנה לעובד בממוצע. והדובדבן שבקצפת – הכלל צפוי לעודד חדשנות ולהוביל לעלייה מוערכת של 17,000 עד 29,000 פטנטים נוספים בכל שנה בעשר השנים הבאות.

תודו שאלו נתונים משמעותיים ויפה שה-FTC טרחו לבצע עבודת מטה ולהעריך את ההשפעות האלו.

חשוב לציין שמדובר בסוגיה מורכבת – כי לשני הצדדים יש אינטרס לגיטימי. למעסיקים יש צורך לוודא שהמידע שהם חולקים עם עובדים לא יעבור מיד למתחרים שלהם. מצד שני, הטלת מגבלות על עובדים פוגעת בעובד עצמו ופוגעת בתחרות.

התפתחות משפטית: חסימת האיסור על הסכמי אי-תחרות

ב-20 באוגוסט 2024, בית משפט פדרלי בטקסס קיבל החלטה משמעותית וחסם את האיסור המתוכנן של ה-FTC על רוב הסכמי אי-תחרות. ההחלטה של בית המשפט הגיעה ממש ברגע האחרון כי האיסור היה אמור להיכנס לתוקף ב-4 בספטמבר 2024. ההחלטה פסלה את הרגולציה ואיפשרה למעסיקים להמשיך להשתמש בהסכמי אי-תחרות כפי שנהגו בעבר.

הפסיקה התקבלה בעקבות תביעה שהוגשה על ידי חברה פרטית. החברה טענה שהאיסור שה-FTC ביקשה להטיל חורג מסמכותה החוקית. השופטת הפדרלית קבעה שהחוק שמאפשר ל-FTC להגדיר כללים נגד שיטות תחרות לא הוגנות, לא מעניק לה את הסמכות ליצור כללים מהותיים כמו האיסור על הסכמי אי-תחרות.

בית המשפט ציין שה-FTC רשאית לקבוע כללי הליך פנימיים בלבד, כמו פרשנות, ולא כללים מהותיים שמטילים מגבלות חדשות ורחבות כל כך על השוק.

מעבר לכך, בית המשפט קבע שהאיסור על הסכמי אי-תחרות הוא שרירותי ובלתי סביר, מאחר שהוא גורף מדי ואינו מגובה בהסבר ברור לגישה הגורפת שנבחרה. השופטת ציינה שה-FTC לא סיפקה נימוקים שהסבירו מדוע נדרשת מניעה כללית שתחול בכל ארה"ב ביחס לכמעט כל הסכמי אי-התחרות, במקום לטפל רק בהסכמים המזיקים באמת. כמו כן, לא נבחנו באופן מעמיק חלופות שפחות מגבילות אך עשויות להשיג את אותה מטרה של מניעת תחרות לא הוגנת.

שימו לב, אפשר היה לבקר את ה-FTC שבמסגרת עבודת המטה, הם לא שקלו באופן מעמיק ואמיתי חלופות יותר ממוקדות ויותר מתונות. אבל במקרה הזה לאחר עבודת המטה התנהל הליך משפטי, וגם בו ה-FTC לא הצליחה לשכנע שחלופות כאלו נבחנו באופן רציני.

תובנות רחבות יותר

המקרה הזה מעלה כמה נקודות עקרוניות בנוגע למגבלות הכוח הרגולטורי וחשיבותו של איזון נכון בין אינטרס ציבורי חשוב (כמו הגנה על תחרות) לבין שמירה על החירות והאוטונומיה של בעלי עסקים ואזרחים. האתגר שעומד בפני רגולטורים הוא לעיתים למצוא את הקו הדק שבין הגנה על אינטרסים ציבוריים לבין הגבלת יתר של המגזר הפרטי.

במקרה הזה, ה-FTC שאפה ליצור שוק תחרותי יותר, אך הביצוע – הטלת איסור גורף – עורר התנגדות נרחבת ונתפס כשרירותי ומוגזם. מקרים כאלה מדגישים את החשיבות של תהליך גיבוש רגולציה שיהיה מבוסס ראיות ויכלול בחינה של מספר חלופות. 

תהליך כזה עוזר למקבל ההחלטות להיחשף למגוון אפשרויות ולא לבחור ברעיון הראשון שעולה או באפשרות קיצונית. השוואת חלופות מחייבת שיהיו לנו מגוון אפשרויות טובות – לא חלופה אמיתית אחת ולצידה חלופות דמה. במקרה כזה הניתוח שלנו יילך לכיוונים מאוזנים יותר. גם שימוש בנתונים עוזר לחשוף כיווני פעולה ישימים.

רגולציה טובה היא כזו שמבוססת על ניתוח מושכל ושלא מתאהב מראש באחת החלופות. המקרה של ה-FTC מראה שלבעיות סבוכות צריך פתרון מורכב שמאזן בין הצדדים השונים. הפעם בית המשפט פסל את האיסור המוחלט, אבל בתרחיש אחר הרגולציה הזו הייתה נקבעת וגורמת נזק.