מחוץ לקופסה: שתי מדינות מערערות את כללי המשחק על בינה מלאכותית 

לפני שבועיים, שתי מדינות עשו התקדמות משמעותית בחקיקה שלהן על בינה מלאכותית – יפן ואל סלבדור.

שתיהן מציגות גישות חדשות לרגולציה על בינה מלאכותית, גישות שלא מאמצות את המודל האירופי – לא באסטרטגיה הכללית, לא בניהול הסיכונים ולא בפרטים הקטנים.

בעולם שבו אירופה כבר מבינה שהיא נחנקת מעומס הרגולציה שהיא יצרה, וארה"ב, בהובלת טראמפ, נמנעת מרגולציה על בינה מלאכותית – אלו גישות מרעננות וחשובות.

יפן

ממשלת יפן אישרה את "חוק קידום המחקר, הפיתוח והיישום של טכנולוגיות הקשורות לבינה מלאכותית", שעבר לדיונים והצבעות בפרלמנט.
זה החוק הראשון של יפן שמוקדש באופן ספציפי לבינה מלאכותית.

החוק נוקט בגישה "רכה" ומתמקד בעיקר במו"פ ובהשקעות, יותר מאשר בקביעת רגולציה. בכך הוא מזכיר את החוק הבסיסי לבינה מלאכותית של דרום קוריאה (ניתחתי אותו כאן).

עם זאת, בניגוד לקוריאה הדרומית, שאימצה באופן חלקי את מודל רמות הסיכון של האיחוד האירופי – החוק היפני לא קובע חלוקה לרמות סיכון, אלא מציע משטר "שיתוף פעולה מחייב".
למשל, חברות חייבות לעבוד בשיתוף פעולה עם הממשלה ולחשוף בפניה את אמצעי הבטיחות שלהן.

בנוסף, בטיוטה הנוכחית אין סנקציות או אכיפה קלאסית על חוסר ציות. האכיפה מבוססת על כך שהממשלה תוכל לפרסם את שמות החברות שלא יצייתו להוראות.
למעשה, מדובר במשטר אכיפה מבוסס "שיימינג", שמסתמך על פגיעה במוניטין כאמצעי הרתעה במקום אכיפה מסורתית.
זו שיטה חדשנית יחסית לאכיפה רגולטורית, שעל פניו נשמעת הגיונית במיוחד בתחום דינמי כמו בינה מלאכותית.

אל סלבדור

הממשלה העבירה את "חוק קידום הבינה המלאכותית והטכנולוגיות".

בחיפושים שלי לא מצאתי את נוסח החוק עצמו, אבל ממקורות שונים עולה שהוא מכיל שילוב בין המודל האירופי למודלים אחרים.
מצד אחד, החוק כולל אלמנטים מחוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי, כמו חובת ביצוע הערכות סיכון למערכות בעלות סיכון גבוה וחובות שקיפות.

אבל מצד שני, החוק מספק הגנות לחברות – מה שיאפשר ודאות וגם יכווין התנהגות באופן רך יותר.

למשל, סעיף 19 בחוק מציע מנגנוני הגנה כמו "ארגזי חול" (sandboxes) והגנות מפני ניצול לרעה על ידי גורמים חיצוניים.
ההגנות הללו יחולו רק על חברות שיירשמו במרשם הבינה המלאכותית החדש שיוקם.

זאת אומרת שגם כאן, המנגנון המרכזי אינו הרתעה באמצעות אכיפה (באיחוד האירופי התגאו בקנסות הגבוהים שאפשר להטיל).
במקום זאת, הכוונת ההתנהגות מושגת באמצעות תמריצים חיוביים – בהקשר הזה, הגנה משפטית. בנוסף, החוק כולל מנגנונים שמעודדים חדשנות ונסיינות כמו ארגזי החול.

המנגנון של המרשם מאפשר למדינה לקבל מידע בסיסי על העוסקים בתחום – מבלי לחסום אותם.

האם יש חדשנות ברגולציה על חדשנות?

בעולם כולם מדברים על חדשנות, אבל בפועל הרגולציה של AI ברוב המדינות "מתנקזת" לאחד משני מודלים:

1. המודל האירופי – רגולציה רוחבית, נוקשה ומחמירה.
2. המודל האמריקאי – רגולציה ענפית, מקלה וגמישה יותר.

יפן ואל סלבדור מזכירות לנו שיש עוד גישות אפשריות ומקום לפתרונות יצירתיים.