ממשל טראמפ השני – שאלות ותשובות

יש כמה שאלות שנשלחות אלי באופן חוזר, לגבי ממשל טראמפ, אז החלטתי לקבץ אותן ולענות במרוכז.

טראמפ מספר שבכהונה הראשונה שלו הוא ביצע מהפכה של הפחתת רגולציה דרמטית. האם זה נכון?

במהלך ולאחר כהונתו הראשונה, הנשיא דונלד טראמפ הציג את ממשלו כמי שמוביל מהלך חסר תקדים של דה-רגולציה. אחת מהיוזמות המרכזיות הייתה הוצאת צו נשיאותי שקבע מדיניות "One In – Two Out". לפי המדיניות, רגולטור שרוצה לקבוע רגולציה חדשה צריך לבטל לפחות שתי רגולציות קיימות. בנוסף, טראמפ טען כי ממשלו הסיר כ-25,000 עמודים של תקנות שפגעו בעסקים ובתעסוקה, מהלך שהוצג כגדול ביותר בהיסטוריה האמריקנית.

עם זאת, בחינה מעמיקה של הנתונים מצביעה על פער משמעותי בין ההצהרות לתוצאות בפועל. במקום ירידה במספר העמודים בקוד הרגולציות הפדרלי (CFR), בכהונה הראשונה של טראמפ דווקא התרחשה עלייה של כ-1,500 עמודים.

בנוגע ליחס בין פעולות דה-רגולציה לפעולות רגולטוריות חדשות, בעוד שהממשל טען ליחס של עד 22 פעולות דה-רגולטוריות לכל פעולה רגולטורית חדשה, הנתונים מראים כי בפועל היחס היה הפוך: כשלוש פעולות רגולטוריות לכל פעולה דה-רגולטורית.
ואם מתמקדים רק ברגולציות עם השפעה כלכלית משמעותית (מעל 100 מיליון $ בשנה), היחס היה שתיים לאחת, כלומר שתי תקנות חדשות לכל תקנה שבוטלה.

הפערים הללו נובעים ממורכבות התהליך של ביטול תקנות. החוק האמריקני מחייב סוכנויות ממשלתיות לעבור תהליכי שימוע ציבורי ולקבל אישורים משפטיים לפני ביטול תקנה קיימת, תהליך שדורש זמן ומשאבים. בנוסף, רבות מהתקנות מבוססות על חקיקה של הקונגרס, ולכן ביטולן מחייב שינויי חקיקה, מה שמוסיף למורכבות התהליך. כתוצאה מכך, למרות הרטוריקה האגרסיבית של הממשל בנושא הדה-רגולציה, התוצאות בפועל היו מוגבלות יותר.

אגב, הנשיא שהוביל הכי הרבה מהלכי דה-רגלציה בארה"ב בעשורים האחרונים הוא דווקא הנשיא הדמוקרט ג'ימי קרטר. בעבר סיפרתי על המהלכים שלו בתחום התחבורה היבשתית וסיכמתי חלק מפועלו סמוך לפטירתו.

מהם הצעדים הצפויים בממשל טראמפ השני בתחום הדה-רגולציה?

במהלך כהונתו השנייה, הנשיא דונלד טראמפ מתכנן להעמיק את מאמצי הדה-רגולציה, תוך ניצול הניסיון שנצבר ותכנון אסטרטגי מוקדם. אחד הצעדים המרכזיים הוא החתימה על צו נשיאותי חדש תחת הכותרת "שחרור השגשוג דרך דה-רגולציה" (Unleashing Prosperity Through Deregulation), המאמץ מנגנון "אחד נכנס, עשרה יוצאים" (One In – Ten Out).

בנוסף, טראמפ הקים את "המשרד ליעילות ממשלתית" (DOGE) בראשות אילון מאסק, אשר יפעל לזיהוי הזדמנויות להפחתת רגולציה ולייעול תהליכים ממשלתיים. שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים מהמגזר הפרטי עשוי להביא לפרספקטיבות חדשות ולחדשנות בתהליכי הדה-רגולציה.

שינויים משפטיים עשויים גם הם לתמוך במאמצי הדה-רגולציה. לדוגמה, ביטול דוקטרינת Chevron, שבמשך עשרות שנים קבעה שבתי המשפט יתנו משקל לפרשנויות שהרגולטור קבע לרגולציות עמומות. ביטול דוקטרינת Chevron עשוי להקל על ביטול רגולציות קיימות ולהגביל את הסמכויות של הרגולטורים בקביעת רגולציות חדשות.

עם זאת, הממשל יעמוד בפני אתגרים משמעותיים. סגנון הניהול של הנשיא טראמפ, המאופיין בחוסר התעמקות בפרטים ובעימותים פנימיים, עלול להקשות על יישום אפקטיבי של מדיניות הדה-רגולציה.

מה זה DOGE, והאם אפשר לייבא אותו לישראל?

מחלקת DOGE (Department of Government Efficiency) הוא הגוף שטראמפ הבטיח להקים כחלק מהקמפיין שלו לצמצום הוצאות הממשלה. בפועל, הוא לא הקים יחידה חדשה, אלא לקח את היחידה הממשלתית למחשוב ששייכת לבית הלבן, שינה את שמה והגדיר לה מטרות חדשות.

בראש הגוף עומד אילון מאסק, שמונה לתפקיד על ידי טראמפ. המשימה שלו ושל DOGE היא לקצץ משמעותית בהוצאות הממשל הפדרלי, שמתפרסות על ארבע קטגוריות עיקריות:

1. שכר – משכורות של עובדי מדינה.
2. הוצאות אחרות – למשל, רכש ציוד ושירותים.
3. תמיכות והטבות – כמו קצבאות.
4. הטבות מס – מנגנונים שמקטינים את חבות המס של פרטים ועסקים.

נכון לעכשיו, טראמפ ומאסק מתמקדים בשלוש הקבוצות הראשונות ולא נוגעים בהטבות מס. הם פועלים קודם כל על "מטרות קלות", כמו צמצום תשלומים מיותרים – למשל, קצבאות שממשיכות להיות משולמות לאנשים בני 150 ומעלה (למרות שהאדם המבוגר ביותר בארה"ב היום הוא בן 114).

חשוב לשים לב שהמטרה של DOGE היא חיסכון תקציבי ולא צמצום עלויות הרגולציה. נושא הרגולציה נמצא באחריות גוף אחר בשם OIRA (Office of Information and Regulatory Affairs), שלא מעט מהמאמצים לצמצום רגולציה מרוכזים בו.

האם אפשר לייבא את הרעיון לישראל?

ברמת הרעיון – כן. אבל הביצוע הוא מה שחשוב.
הממשלה בישראל בנויה אחרת מארה"ב – מבחינת מבנה ארגוני, סמכויות, תקציבים ומנגנוני רכש, ולכן לא בטוח שהמהלך יצליח כאן באותה צורה.

בנוסף, מוקדם לקבוע האם טראמפ ומאסק באמת מצליחים לחולל שינוי. התומכים טוענים שמדובר במהפכה של ממש, בעוד המבקרים טוענים שהם מתמקדים בשוליים וביריבים פוליטיים. מניסיון, שינויים משמעותיים לוקחים זמן, ולא ניתן לשפוט הצלחה או כישלון בתוך חודשיים בלבד.

מה הסיפור הגדול? למה כל כך קשה לצמצם רגולציה?

קיימים אתגרים מקצועיים וארגוניים שמקשים על קידום רפורמות ברגולציה. הרגולציה מורכבת מפרטים קטנים ומרובים, ולעיתים קרובות היא מתבססת על ידע מקצועי מעמיק. כדי לשנות תקנות כאלה, יש צורך בצלילה לפרטים, הבנה מעמיקה של התחום המקצועי, ושיתוף פעולה עם מומחים. בנוסף, טעויות שנעשו בעבר, כמו חוסר איסוף נתונים או חוסר אמון הציבור בממשלה, מקשות על יישום רפורמות חדשות. כמו כן, הרגולציה נוגעת בתחומים רבים של המגזר הציבורי, ולכן קידום רפורמה מחייב תיאום בין גופים ממשלתיים שונים, מה שמוסיף למורכבות התהליך.

בנוסף, צמצום רגולציה הוא תהליך מורכב המלווה באתגרים משפטיים ובירוקרטיים משמעותיים. אחד הקשיים המרכזיים הוא הצורך בתהליכים ממושכים של שימוע ציבורי ואישור משפטי. על פי חוק התהליך האדמיניסטרטיבי (APA) של ארצות הברית, כל שינוי או ביטול של תקנה מחייב את הסוכנויות הפדרליות לעבור תהליך של פרסום ההצעה, איסוף תגובות מהציבור, וניתוח מעמיק של ההערות שהתקבלו.
תהליך זה, שמכונה "שימוע ציבורי" (notice and comment), נועד להבטיח שקיפות ושיתוף הציבור בקבלת ההחלטות, אך הוא דורש זמן ומשאבים רבים. בנוסף, לאחר סיום השימוע, הסוכנות חייבת לספק נימוקים משפטיים ומקצועיים לביטול או שינוי התקנה, מה שמוסיף למורכבות ולמשך התהליך.

מעבר לכך, מרבית הרגולציות מבוססות על חקיקה שהתקבלה בקונגרס, ולכן ביטולן או שינוי מהותי בהן עשוי לחייב חקיקה חדשה. תהליך החקיקה בקונגרס הוא ארוך ומסובך, ודורש הסכמה בין שני הבתים – הסנאט ובית הנבחרים. גם כאשר יש רוב למפלגה מסוימת, קיימות פרוצדורות כמו פיליבסטר בסנאט, המאפשרות למיעוט לעכב או למנוע הצבעה על חקיקה. בנוסף, יש להביא בחשבון את האינטרסים הפוליטיים והלחצים מצד קבוצות לובי שונות, מה שמקשה עוד יותר על העברת חקיקה חדשה לצמצום רגולציה. כל אלו מובילים לכך שתהליכי צמצום רגולציה הם איטיים ומורכבים, ודורשים תכנון אסטרטגי, סבלנות, ושיתוף פעולה בין-מוסדי.

בסיכומו של דבר, צמצום רגולציה הוא תהליך שדורש התמודדות עם אתגרים משפטיים, בירוקרטיים ומקצועיים, ודורש תכנון, שיתוף פעולה וסבלנות.