1. האיחוד האירופי – תקנים מחייבים יהיו נגישים בחינם
הנציבות הציעה להחליף את מסגרת התקינה מ-2012, להרחיב את האפשרות להיעזר בארגוני תקינה, לאפשר ליזום שינויים בתקנים ולהבטיח גישה חופשית לתקנים שמוזכרים בחקיקת האיחוד. הסיבה: תקן שכתב גוף פרטי עשוי להפוך לחובה רגולטורית, אבל הציבור נדרש לשלם כדי לקרוא אותו. בית הדין העליון של האיחוד האירופי כבר פסק שחייבים לאפשר גישה חינמית לתקנים כאלה – הנציבות עכשיו מתכוננת ליישום. שאלה רלוונטית גם לתקנים במדינות נוספות כמו ישראל.
2. אוסטרליה – לא מספיק לכתוב נוהל בטיחות ל-AI
השר אנדרו צ'רלטון הציג כיוון לרגולציה של מערכות AI מתקדמות: לחייב חברות לזהות, לבדוק ולנהל סיכונים, ולהוכיח שמנגנוני הבקרה שלהן באמת פועלים. במקום הוראות טכניות שמתיישנות במהירות, הרגולטור מטיל על המפוקחים לבצע ניהול סיכונים, והרגולטור יבחן את איכותו. לפני שנתיים כתבתי שסוג הרגולציה הזה (שנקרא תקן ניהול) מתאים במיוחד ל-AI. זו עדיין מדיניות בהתהוות.
3. בריטניה – אישור רפואי אינו סוף הפיקוח
הממשלה אימצה 44 המלצות לשינוי הפיקוח על AI רפואי. מכיוון שמערכות לומדות עשויות להשתנות אחרי אישורן, רשות התרופות והמכשור הרפואי תבחן בארגז חול מעקב אחר מוצרים שכבר נמצאים בשימוש. נשקל גם אישור מדורג, לצד איסוף ראיות מהשטח.
השינוי המעניין הוא שהפיקוח עובר ממבחן חד-פעמי בשלב הרישוי – למעקב לאורך חיי המוצר. בעיני זה כיוון בריא ורצוי.
4. ארה"ב – שלושה כללים מייצרים כמעט את כל החיסכון
מחקר שבחן 152 שינויים רגולטוריים שאושרו בארה"ב בשנת 2026 מצא ששלושה מהם אחראים לכ-95% מכלל החיסכון המוערך של הצעדים שביצע הממשל כולו, שהגיע לכ-1.49 טריליון דולר. שלושתם עוסקים בהקלות ברגולציה סביבתית ובתקני צריכת דלק. אלה אומדני חיסכון, לא תוצאות שנמדדו בפועל. הנתון ממחיש מדוע לא רלוונטי לספור את שינויי הרגולציה עצמם: כמה שינויים משמעותיים עשויים להשפיע יותר ממאות תיקונים קטנים. המדד הנכון הוא במישור האימפקט, בדגש על עלויות ותועלות.
5. OECD – מדינות כמעט לא מקלות על השקעות זרות
מדד חדש בוחן הגבלות רגולטוריות על השקעות זרות ב-106 כלכלות. ב-2025 השתנה הציון של רק 11 מדינות: שבע הקלו וארבע החמירו. ביתר המדינות – לא היה שינוי או שיפור.
המדד מפרק את החסמים למגבלות בעלות, סינון השקעות ודרישות תפעוליות. כך אפשר לזהות איזה מנגנון רגולטורי יותר חסם למשקיעים זרים, במקום להסתפק באמירה כללית על עודף רגולציה.
6. גרמניה – לבטל את האישור, לא רק להפוך אותו לדיגיטלי
הממשלה מקדמת חקיקה לצמצום בירוקרטיה בתחבורה: בין השאר, ביטול אישור מוקדם להובלה ברכבות והחלפת מסמכי נייר באמצעים דיגיטליים. ההצעה עדיין לא אושרה.
שימו לב להבחנה חשובה: דיגיטציה מקלה על מילוי דרישה; ביטול אישור שאינו נחוץ מסיר את הדרישה עצמה.
7. OECD – יזמים באירופה צומחים לאט יותר
מחקר שבחן כ-190 אלף חברות הזנק מצא שחברות אירופיות חדשניות אינן בהכרח נחותות באיכות ההמצאות, אך מגיעות לקנה מידה משמעותי בשלב מאוחר יותר בהשוואה לחברות אמריקאיות. בין ההסברים האפשריים: שוק מפוצל וקושי בגיוס הון. המחקר מזכיר שחסמי הקמה וחסמי צמיחה הם בעיות שונות. זה שהרגולציה מאפשרת להקים חברה, לא אומר שמאפשרת לה לגדול ולצמוח.
8. בריטניה – בעלי דירות פרטיות יחויבו לתקן מפגעים בתוך זמן מוגדר
מאוקטובר 2025 בעלי דיור ציבורי באנגליה חייבים לטפל במפגעים מסוכנים, כמו רטיבות ועובש חמורים, בתוך מועדים שנקבעו בחוק. כעת הממשלה מקדמת את הרחבת החובה גם לבעלי דירות להשכרה בשוק הפרטי, כך שיותר מחמישה מיליון משקי בית נוספים ייהנו מההגנה. פרטי ההרחבה עדיין נמצאים בהתייעצות. הרעיון הרגולטורי הוא להפוך חובה כללית לתחזק דירה בטוחה לחובת פעולה מדידה: האם בעל הנכס תיקן את המפגע בזמן?
9. האיחוד האירופי – עוד זמן להיערך לכללי המתאן
נשיאת הנציבות הודיעה על שנת גמישות נוספת ליצואני אנרגיה בהיערכות לדרישות מידע על פליטות מתאן בשרשרת האספקה.
התיקון מלמד על קושי ליישם חובות מורכבות שהוטלו גם על ספקים מחוץ לאירופה. בשלב זה מדובר בהודעה על כוונה לתקן את ההוראה.
10. בריטניה – הממשלה בודקת חדשנות על עצמה
משרד האוצר הבריטי בחר שישה גופים לקידום DIGIT, ניסוי בהנפקת איגרת חוב ממשלתית דיגיטלית המבוססת על רישום מבוזר. הפיילוט יתקיים בארגז חול רגולטורי, בנפרד מהנפקות החוב הרגילות. המיוחד כאן: הממשלה ממלאת שני תפקידים – גם כמבצעת פעילות חדשנית וגם כרגולטורית שצריכה לצבור ידע על פעילות חדשה, לפני אימוץ רחב.