ארכיון קטגוריות: קצרצרים

הפוסט הזה לא על מדיניות רגולציה, אלא מיועד לקדם מדיניות רגולציה אם אתם לא יודעים – אני סמנכ"ל ברשות הרגולציה, שתפקידה שיפור הרגולציה והפחתת נטל רגולטורי עודף.אם אתם עוקבים אחרי הבלוג – אתם יודעים למה חשוב, מרתק ומאתגר. אני מגייס מנהל/ת אגף שיעבוד בצוות שלי. מדובר בתפקיד ניהולי שמצריך ניסיון.המשרה מיועדים לכלכלנים (תואר בכלכלה אוהמשך לקרוא "כלכלנים? בואו לעבוד ברשות הרגולציה!"

כבר כמה שנים יש מלחמה רגולטורית סביב מוצרי מזון מן הצומח.האם אפשר לומר 'המבורגר צמחוני'? האם ניתן לקרוא לחלב סויה 'חלב'?לא מדובר באנקדוטה פשטנית. יש כאן מתח אמיתי, מורכבות משפטית והמון המון אינטרסים. ניתחתי את זה באריכות בעבר, באחד הפוסטים המתסכלים והמצחיקים. אז אתמול ה-FDA פרסם טיוטת רגולציה וסוף סוף התחיל להכריע בנושא.לפי הטיוטה יהיההמשך לקרוא "עדכון רגולציה: איך קוראים לחלב סויה?"

לפני חודש נכנס לתוקף חוק של מדינת ניו יורק שמחייב פרסום טווח השכר כאשר מעסיקים מפרסמים משרה. לחקיקה הזו שתי מטרות – הגברת השקיפות עבור העובדים באופן ישיר וצמצום אפלייה (על בסיס ההנחה שנשים מקבלות שכר נמוך מגברים עבור אותו תפקיד). החוק הזה מבוסס על חוק שעבר לפני כשנתיים בקולורדו. גם שם היו לחוק מטרותהמשך לקרוא "חוק שקיפות השכר מגיע לניו יורק"

הגרף למטה מראה כמה רגולציות משמעותיות (עלות שנתית מעל 100 מיליון $) כל נשיא העביר בשנה הראשונה שלו בתפקיד (הוכן ע"י המרכז ללימודי רגולציה באוניברסיטת גורג' וושינגטון). ביידן קבע הרבה יותר הוראות בהשוואה לנשיאים אחרים ב-40 השנים האחרונות.אובמה נחשב שיאן ובשנה הראשונה ביידן עקף אותו ב-30%.על פני קדנציה של 4 שנים זה יהיה דרמטי. לחצוהמשך לקרוא "ביידן הרגולטור – הערה קצרה על השנה הראשונה"

היום לפני 20 שנים הונפק כרטיס ההזדהות הראשון לאזרחי אסטוניה. כרטיס ההזדהות הוא חלק מהמהפכה שהפכה את אסטוניה למדינה הדיגיטלית ביותר בעולם. הכרטיס מאפשר זיהוי דיגיטלי ובתחילת הדרך שימש כתעודת זהות דיגיטלית לאזרחי המדינה . הכרטיס מכיל שבב עם מידע כללי על האדם (שם, כתובת וכו') וכן נתונים ביומטריים – כדי שאפשר יהיה לוודא שמחזיקהמשך לקרוא "מזל טוב לכרטיס ההזדהות האסטוני!"

ב-1930 ה-Empire State Building נבנה תוך 410 ימים.לקח יותר מ-2,500 ימים לבנות את ה-Freedom Tower. קצת אחרי 1900 נבנו בניו יורק 28 תחנות מטרו בתוך 5 שנים.בעשורים האחרונים לקח כ-20 שנים לבנות שתי תחנות מטרו בעיר. הטכנולוגיה מתקדמת. אבל זה לא מספיק.צריך לקדם ולייעל את הרגולציה רוצים להבין איך הרגולציה משפיעה על פרויקטי בנייה ומההמשך לקרוא "מתקדמים?"

כמו בכל שנה, גם השנה סנטה קלאוס הפר בגסות שורה של רגולציות ממשלתיות.ואל תספרו לי על כוונות טובות ("זה בשביל הילדים").מדובר בעבריין שמתעלם מהחוק ומסכן את כולנו. 1. מר קלאוס טס בכלי ללא אורות אדומים שמסמנים את מיקומו. 2. מר קלאוס מאפשר לבעלי חיים להיכנס ולרעות בשטחים פדרליים. 3. מר קלאוס טס ללא רישיון טיסהמשך לקרוא "חמש סיבות לכך שסנטה קלאוס הוא עבריין"

קואליציה שכוללת 30 מדינות, מספר יצרניות רכב וגופים מחוזיים ועירוניים התחייבו שעד 2040 כל הרכבים יהיו עם אפס פליטות. זה נשמע טוב. רק שצריך לשים לב לכמה סייגים: 1. ארבע מתוך חמש המדינות שמובילות את ייצור הרכבים בעולם לא חתמו על ההסכם (סין, ארצות הברית, יפן וגרמניה – בחוץ). עם זאת כמה מדינות בתוך ארה"בהמשך לקרוא "ההסכם החדש – רכבים עם אפס פליטות"

על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את המילים "תכנון ובניה"?משבר הדיור? קבלנים ויזמים? תהליכים ארוכים ומסובכים? במסגרת חוק ההסדרים, הממשלה מקדמת מספר רפורמות בתהליכי התכנון והבניה.שתיים מהן מסקרנות במיוחד: מעבר לרישוי עצמי ושינויים במנגנון ההקלות.מנגנון הרישוי העצמי הוא פתרון חדשני ופורץ דרך שאמור להקל מאוד על היזמים. כדי לעזור לכם להבין את הרפורמה, חברתי לפרופ'המשך לקרוא "בואו לשמוע מה קורה בחוק ההסדרים – הרפורמה בתכנון ובניה"

אם יש משהו שמאחד את הישראלים (ובני אדם בכלל) זה השנאה לפקקים בכבישים.זה נושא עם קונצנזיוס רחב שמדינות רבות נאבקות בו. במסגרת חוק ההסדרים, הממשלה מקדמת מהלך משולב לצמצום הגודש בכבישים. מצד אחד – אגרות גודש להפחתת השימוש ברכבים פרטיים בשעות העומס; ומצד שני – השקעה מסיבית בתחבורה הציבורית. כדי לעזור לכם להבין את הרפורמה,המשך לקרוא "בואו לשמוע מה קורה בחוק ההסדרים – הרפורמה להפחתת הגודש בכבישים"

הרפורמה הזו כמעט לא זכתה לכיסוי תקשורתי, למרות שהיא מבקשת לשנות באופן דרמטי את דרישות הרגולציה ואת שיטת הפיקוח. בואו לשמוע על הרפורמה שתשפיע על תקינת המוצרים בישראל, על תקינה של מכון התקנים ועל השינויים במערך הפיקוח והאכיפה. כדי לעזור לכם להבין את הרפורמות, חברתי לפרופ' איל פאר מבית הספר למדיניות ציבורית באונ' העברית.אנחנו עורכיםהמשך לקרוא "בואו לשמוע מה קורה בחוק ההסדרים – הרפורמה ביבוא ובתקינת מוצרים"

אחת הרפורמות המדוברות בחוק ההסדרים היא חקיקת חוק יסודות הרגולציה והקמת רשות רגולציה מה הרקע לרפורמה? מה היא כוללת? ומי המתנגדים? כדי לעזור לכם להבין את הרפורמות, חברתי לפרופ' איל פאר מבית הספר למדיניות ציבורית באונ' העברית.אנחנו עורכים סדרת מפגשי זום, שבכל אחד מהם נארח גורם ממשלתי בכיר כדי לדון במהלך אחד מתוך חוק ההסדרים.המשך לקרוא "בואו לשמוע מה קורה בחוק ההסדרים – רפורמת הרגולציה"

חוק ההסדרים המתגבש כולל רפורמות רבות שישפיעו על כולנו. כדי לעזור לכם להבין את הרפורמות, חברתי לפרופ' איל פאר מבית הספר למדיניות ציבורית באונ' העברית. אנחנו מתכננים סדרת מפגשי זום, שבכל אחד מהם נארח גורם ממשלתי בכיר כדי לדון במהלך אחד מתוך חוק ההסדרים. אתם מוזמנים למפגש הראשון שיוקדש לדיון ברפורמה המשמעותית שמתוכננת בתחום החקלאות.נארחהמשך לקרוא "בואו לשמוע מה קורה בחוק ההסדרים – רפורמת החקלאות"

מנת גלידה תיקנית היא 2/3 כוס. וזה כולל את הופל והציפוי. ה-FDA מחייב יצרני מזון לציין על האריזה את המשקל ואת ההרכב התזונתי של מנת צריכה סטנדרטית (amount customarily consumed).אבל אז התעוררה השאלה – מהי מנת צריכה סטנדרטית?או! טוב ששאלתם. זה תלוי בסוג האוכל. כמות הלחם שאנחנו צורכים בארוחה שונה מכמות הקרקרים, הקוויאר או הנקניק.המשך לקרוא "מהי מנת גלידה?"

החקיקה סביב איסור התעללות בבעלי חיים מתפתחת מאוד בעשורים האחרונים. לדוגמה בארה"ב, החוק אוסר לערוך קרבות בין בעלי חיים ( 7 USC §2156).זה איסור חשוב – כי קרבות בעלי חיים זו דרך נוראית להתעלל בהם.הכל הגיוני עד שקוראים את סעיף (f)(4), שמבהיר שהאיסור חל רק על יונקים וציפורים.ככה שמותר לארגן בארה"ב קרבות של נחשים, כרישיםהמשך לקרוא "האיסור על קרבות בעלי חיים"

לפני כמה שעות דלפה לרשת טיוטה של רגולציה שמגבשים בנציבות האירופית. עוד לא הספקתי להתעמק בה אבל נראה שבאיחוד האירופי מתכוונים ללכת רחוק ולטפל בלא מעט נושאים.יש בטיוטה דרישות מכל מיני מערכות AI וגם איסורים על מערכות ושימושים שונים.הם מתייחסים לאופן האימון והתכנות של המודלים, למניעת הטיות של האלגוריתמים, רישום ממשלתי של מערכות וכמובן מערךהמשך לקרוא "ברייקינג ניוז: דלפה לרשת טיוטת רגולציה על AI של האיחוד האירופי"

שנת 2020 הייתה פשוט שנה גרועה. מגיפה, משבר כלכלי, אבטלה. ממש עשרת המכות. לאור משבר הקורונה, צוות בין משרדי (רה"מ-אוצר-משפטים) בוחן איך אפשר לשפר את המערכת הרגולטורית בכללותה וגם איך להקל על הציבור. אין עדיין מה לספר – אנחנו עדיין בעיצומו של התהליך.למעשה, הם שואלים אתכם מה צריך לעשות. זה מהלך מעמיק ורציני מאוד (יצאהמשך לקרוא "ממשבר להזדמנות – הזמנה לקחת חלק"

בעמוד הראשי של Ynet יש כותרת לכתבה הזו. היא מבשרת שבגלל המוטציה הבריטית הסיכון לחלות קשה בקורונה עלה ב-70%. וואו. זה נשמע הרבה. מפחיד.אבל מה זה בעצם אומר? לא ברור. הציגו לנו פה סיכון באופן יחסי.לא אמרו כמה אנשים יחלו ולא אמרו כמה אנשים יחלו יותר בגלל המוטציה.הציגו לנו את אחוז השינוי. יכול להיות שעדהמשך לקרוא "על תקשור סיכונים: סיכונים מוחלטים"

מידי פעם מישהו מתלונן על זה שבישראל אסור להוביל יותר מ-6 ק"ג דבש, אלא אם יש לו רישיון לזה. אבל גם בעולם יש איסורים מוזרים על הובלת מזון.למשל – בארצות הברית אסור להוציא חבית בירה ממבשלת הבירה אם יש על החבית יותר משם של יצרן אחד.העונש על העבירה החמורה הזו הוא שנת מאסר. מה עושיםהמשך לקרוא "על רגולציה, בירה וסימון"

רשות המיסים של הרפובליקה הדומיניקנית רצתה לצמצם את העלמות המס. הם החליטו לא לקבוע רגולציה וגם לא לצאת למבצע אכיפה. במקום הם בחרו בכלי יותר גמיש ולא כופה – התערבות מבוססת כלכלה התנהגותית. מה זה כלכלה התנהגותית? תורת הכלכלה חוקרת התנהגות אנושית המבוססת על הנחה שבני האדם מקבלים החלטות רציונאליות (מגדירים מטרה ומקבלים החלטות שמקדמותהמשך לקרוא "האם כלכלה התנהגותית משפרת את הציות לחוקי המס? תשאלו את החוקרים"

איך מודדים כמה רגולציה יש במדינה?אפשר לספור חוקים או תקנות, אבל זה לא מדוייק. בחוק יכולה להיות הוראה אחת או מאות הוראות. לכן גם ספירת עמודים לא באמת אומרת משהו מעניין. שיטה הרבה יותר טובה היא לספור כמה חובות ומגבלות מופיעות בכל ספר החוקים.מריצים אלגוריתם ניתוח שפה (NLP) שמזהה ביטויים כמו must או forbidden וסופרהמשך לקרוא "כמה רגולציה יש בכלל?"

כבר שנתיים שאני נהנה לכתוב לכם כאן בבלוג על בסיס שבועי. וקצת יותר משנה שבכל שבוע גם מתפרסם לפחות פרק אחד של הפודקאסט. רציתי לנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר לכם תודה. אנחנו מוצפים במידע וגירויים, כך שלא מובן מאליו לקבל קשב ותשומת לב. אז תודה לכם!ואם אפשר – בקשה קטנה. ספרו למישהו על הבלוג.המשך לקרוא "יום הולדת שנתיים לבלוג – פוסטים שאהבתם"

הבוקר עלה פרק חדש של הפודקאסט שהוא שיתוף פעולה מיוחד עם הפודקאסט "הספינר" (של חגי אלקיים שלם), שעוסק במערכת הפוליטית. דיברנו על הספינים שמעצבים ומעוותים את הרגולציה – ואיך השיח התקשורתי והציבורי יכול ליצור רגולציה גרועה במיוחד. למשל – איך זה השפיע על אובמה, מה הטרגדיה של פיקוח מחירים ומה הקשר להליכי שיתוף ציבור? ניתןהמשך לקרוא "רגולציה וספינים – פרק מיוחד בפודקאסט"

אם תסתכלו על המפה בתמונה של הפוסט, תראו משהו מוזר. הנשרים מספרד לא נכנסים לפורטוגל. מזג האוויר, הטבע והטופוגרפיה זהים. כמובן שהנשרים יכולים לעוף מעל לגבול והם לא צריכים לעבור ביקורת גבולות. אז למה שהנשרים יעצרו בגבול היבשתי וכמעט לא יחצו אותו לפורטוגל? מסתבר שמאחורי התעלומה הזאת מסתתרת רגולציה. בשנת 2002 נקבעה באיחוד האירופי רגולציההמשך לקרוא "למה הנשרים לא חוצים את הגבול לפורטוגל?"

משבר הקורונה הוא קודם כל משבר בריאותי. אבל ברור שיש לו גם השפעות כלכליות. האם יש לו השפעות סביבתיות ואיך צריכה להיראות המדיניות הסביבתית העתידית? שיחה עם ד"ר אור קרסין – מומחית למדיניות סביבתית מהאוניברסיטה הפתוחה. הקלטנו את השיחה עם סאונד משופר! אפשר להאזין בכל אפליקציות הפודקאסטים וגם ביוטיוב.