ארכיון תגיות:מבנה ועבודת הרגולטור

אחרי צפיה שנייה בסרט Moneyball הגעתי למסקנה שהוא צריך להיות צפיית חובה לכל מקבל החלטות. על מה הסרט? אזהרה: ספויילריםהסרט Moneyball מבוסס על סיפור אמיתי. הסרט מספר על בילי ביין (בראד פיט), המנג'ר של קבוצת הבייסבול אוקלנד אתלטיקס – קבוצה עם תקציב נמוך שנאלצת להתמודד מול מועדונים עשירים שמגייסים כוכבים בכסף גדול. כשבילי מאבד אתהמשךהמשך לקרוא "ביקורת קולנוע: Moneyball – מה בייסבול יכול ללמד אותנו על מדיניות ציבורית?"

הקיץ נסענו לחופשה משפחתית בגאורגיה. זו לא הפעם הראשונה שלנו שם – כבר טיילנו במדינה בעבר. הפעם הגענו עם שני הילדים. ואז, בביקורת הדרכונים, חיכתה לנו הפתעה לא נעימה. הבוחנים הסתכלו בדרכון של הילד הקטן שלי – בן שלוש – והודיעו שהתמונה "לא תואמת". הרי ברור – ילדים קטנים משתנים מהר. השיער, הפנים, המבע. הילדהמשךהמשך לקרוא "כשהחוק מתנגש עם ההיגיון"

דמיינו שאתם נוסעים בכביש מהיר במהירות של 100 קמ״ש. ואז, אתם מאיצים ל-110, ואחר כך ל-130. נשמע כמו דרך לחסוך זמן, נכון? אבל כשבודקים את המספרים מגלים משהו מפתיע: האצה מ-30 ל-50 קמ״ש תחסוך לכם 8 דקות על פני 20 ק״מ. אבל מ-110 ל-130? זה יחסוך לכם פחות מדקה. איך זה הגיוני?ברוכים הבאים לעולם שלהמשךהמשך לקרוא "למה נהיגה במהירות של 130 קמ״ש לא תחסוך לכם זמן – ומה זה אומר על רגולטורים?"

בדרך כלל, רגולציה מגיעה אלינו בלי שנדע איך היא נוצרה. היא פשוט צצה. נקבעת חובה, איסור, או דרישה חדשה. אבל מה אם היינו עוצרים רגע לפני כל רגולציה חדשה, שואלים "למה?", "כמה זה עולה?", ו-"במה זה מועיל?" – ואז בודקים את התשובות. באירלנד עושים את זה כבר שני עשורים. ביוני האחרון הם חגגו 20 שניםהמשךהמשך לקרוא "רגולציה עם אחריות – ללמוד מאירלנד אחרי 20 שנה"

כשמישהו מפר את הכללים אנחנו רגילים לראות את זה באופן שלילי. אם מישהו לא מציית להוראות – סימן שהוא או רשלן או עבריין.ואז נכנסים להליכי אכיפה כדי להכריח אותו לציית וכמובן להעניש אותו: מזמנים אותו לשימוע, נותנים דוח ומטילים עליו סנקציות.בלי לשים לב יש לנו תגובה אוטומטית לאי-ציות. אבל מה אם כל הסיפור הזה הפוך?המשךהמשך לקרוא "לומר תודה לעבריין"

האמת צריכה להיאמר: טראמפ לא המציא את הגלגל. לפניו, גם נשיאים כמו ג'ימי קרטר, רונלד רייגן, ביל קלינטון ואובמה ניסו לצמצם את סבך הרגולציה האמריקאית. וגם מסביב לעולם היו נסיונות דומים. בארה"ב נשיאים פרסמו צווים נשיאותיים שנועדו להעריך מחדש עלויות ותועלות של רגולציות – קיימות וחדשות. גם הקונגרס, משני צדי המפה הפוליטית, הפגין עניין בנושא.המשךהמשך לקרוא "האם טראמפ יצליח במקום שכל קודמיו נכשלו? על הניסיון לבצע "ניקוי רגולטורי""

דמיינו מצב: הממשלה מתמודדת עם בעיה מטרידה – עלייה משמעותית במספר מקרי ההתייבשות בקרב מטיילים בשמורות טבע ובגנים הלאומיים, בעיקר במהלך הקיץ. אנשים יוצאים לטייל בלי מספיק מים, וכתוצאה מכך נרשמות עשרות קריאות חירום בכל שבוע ויש לא מעט נפגעים. הניסיון הראשון של הממשלה להתמודד עם הבעיה הוא באמצעות רגולציה: קובעים כמות מינימלית של מיםהמשךהמשך לקרוא "איך לשנות התנהגות ציבורית בלי להכריח אף אחד?"

תקציבים שממשיכים לזרום גם כשהמחלה כבר לא פה שמעו סיפור -בסוף שנות ה-80, מגפת האיידס נראתה כמו סוף העולם. פחד, כאב, וחוסר ודאות. מול החשש הציבורי והלחץ הפוליטי, קברניטי מערכת הבריאות בארה"ב החליטו לפעול – ובגדול. אחת ההחלטות הייתה להבטיח ש-10% מתקציב המחקר של ה-NIH, הגוף המרכזי למימון מחקר רפואי, יוקצה לחקר HIV/AIDS. ובמשך שניםהמשךהמשך לקרוא "הבועה שכולנו חיים בתוכה"

תארו לכם שחברה עסקית מתחום הבריאות – נניח יצרנית תרופות או מכשור רפואי – הייתה מחליטה באופן עצמאי לפטור את עצמה מהרגולציה המחמירה שחלה על התחום. בלי להגיש מסמכים, בלי לעבור בדיקות, פשוט להחליט שהכללים לא חלים עליה. נשמע מופרך, נכון? הרי כל הרעיון של רגולציה הוא להבטיח שהמוצרים שאנו משתמשים בהם בטוחים, יעילים ולאהמשךהמשך לקרוא "שימוש לרעה בפטורים ובחריגים"

בחודש ינואר טראמפ חתם על צו נשיאותי שקבע כלל של one in – 10 out. זאת אומרת שעל כל רגולציה חדשה רוצים לקבוע צריך למצוא 10 מסמכי רגולציה קיימים שיתבטלו. יש הרבה עניין ושיח סביב הכלל הזה, ויש אנשים שמאמינים שנמצאה תרופת הקסם לצמצום רגולציה עודפת.אבל האם יש היגיון במדיניות הזו?התשובה הקצרה היא לא. מדועהמשךהמשך לקרוא "כשרגולציה הופכת למשחק מספרים: האם "One In – 10 Out" היא מדיניות הגיונית?"

כשמדברים על חדשנות טכנולוגית, קל להתפעל מהמהירות שבה בינה מלאכותית מתפתחת ולהתלונן על כך שהרגולציה חייבת להדביק את הקצב. אבל האם הרגולציה באמת "מאחרת את הרכבת"? או שאולי היא דווקא רצה מהר מדי? (והאם היא רצה לכיוון הנכון?) בארה"ב, המחוקקים ממהרים לסגור את הפער באמצעות הצעות חוק חדשות. לפי נתוני Multistate.ai, נכון לתחילת 2024 היוהמשךהמשך לקרוא "מי מתקדם מהר מידי – הבינה המלאכותית או הרגולציה?"

גוף מדיניות הרגולציה המרכזי של ממשלת הולנד נקרא ATR. התפקיד שלהם היה לבחון טיוטאות של רגולציה, לבצע עליהם בקרה ולומר האם הם גובשו בתהליך מספיק איכותי והאם העלויות והתועלות של הטיוטה מוצדקות.היום הפרלמנט של הולנד אישר החלטה שמחזקת את ATR בשלוש דרכים:- הרחבת הסמכויות של ATR גם לבחינה של רגולציה קיימת ולא רק לרגולציה מוצעתהמשךהמשך לקרוא "הולנד מחזקת את המוסדות"

בשנים האחרונות מתקיים בארה"ב דיון סוער על הפחתת רגולציה, כולל בתחום בטיחות האש. מחוקקים רבים מבקשים לצמצם עומסים רגולטוריים כדי לעודד צמיחה כלכלית, אך מנגד, גורמי בטיחות מזהירים מפני סכנות חמורות שעלולות להוביל לעלייה במספר השריפות ולפגיעה בחיי אדם. האם ההקלות הללו אכן הכרחיות, או שהן עלולות להוביל לאסון? אוהיו מקצצת את קוד בטיחות האשהמשךהמשך לקרוא "האם דה-רגולציה מסכנת את בטיחות האש – או שהיא איזון נדרש?"

אתמול בלילה הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי שמבטל את המעמד העצמאי של הסוכנויות הרגולטוריות העצמאיות ומכפיף אותן לנשיא ולניהול המרכזי של הממשל.זה שינוי משמעותי במדיניות הרגולציה הפדרלית, שמרחיב את הפיקוח הנשיאותי גם על גופים שבעבר פעלו באופן עצמאי. רקע: סוכנויות רגולטוריות עצמאיות סוכנויות רגולטוריות עצמאיות הן גופים פדרליים שהוקמו כדי לפקח על תחומים מסוימים,המשךהמשך לקרוא "סוף עידן העצמאות הרגולטורית בארה"ב"

ביום שישי ה-31.1.2025 הנשיא טראמפ ביצע מהלך דרמטי – הוא חתם על צו נשיאותי שיוצר שורה של רפורמות במדיניות הרגולציה בארה"ב. אם זה נשמע לכם מוכר, זה בגלל שגם ב-30.1.2017 הוא חתם על צו נשיאותי מספר 13771 שגם הוא טלטל את המערכת הרגולטורית. וזה המהלך הכי דרמטי שנעשה בתחום הרגולציה מאז הצו הקודם של טראמפ.המשךהמשך לקרוא "טראמפ עושה היסטוריה 2"

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, פנה יחד עם שר האוצר ושר הכלכלה לרגולטורים מרכזיים בבקשה להגיש הצעות לרפורמות שיתמכו בצמיחה הכלכלית של בריטניה. הפנייה נשלחה בין היתר לרשות לאנרגיה (Ofgem), רשות המים (Ofwat), הרשות לשירותים פיננסיים (FCA) ולרגולטורים נוספים. ראש הממשלה ביקש שיגישו עד אמצע ינואר רעיונות לרפורמות שישפרו את הרגולציה ויעודדו השקעות במשק הבריטי.המשךהמשך לקרוא "ממשלת בריטניה מבקשת מהרגולטורים לקדם רפורמות שיתמכו בצמיחה כלכלית"

היום נסתכל על שני גרפים:אתחיל במה שלא תמצאו בגרפים האלו: הגרפים האלו לא מודדים רגולציה. הם מודדים את הארגונים הרגולטורים בארה"ב. הגרף העליון מציג את התקציב של הרגולטורים, הגרף התחתון מציג את מספר העובדים שלהם. הגרפים מספרים לנו ארבעה סיפורים. צמיחה אנחנו רואים שהמדינה הרגולטורית הולכת וגדלה באופן מתמיד. הגרף נמצא כל הזמן במגמת עליה.המשךהמשך לקרוא "המשאבים של הרגולטור – מבט על 60 שנים"

התרשים מציג את מספר הרגולציות בעלות השפעה כלכלית משמעותית (יוצרות עלות של מעל 200 מיליון ש"ח בשנה), בחלוקה על פי חודשי הכהונה של ממשל ביידן. אפריל 2024 היה חודש פורה. באפריל 2024 הרגולטורים של ממשל ביידן פרסמו מספר יוצא דופן של רגולציות חדשות ותיקוני רגולציה.הכמות שפורסמה באפריל (66 רגולציות בסך הכל) גבוהה פי חמש מהממוצעהמשךהמשך לקרוא "מה קרה באפריל 2024?"

יש לכם חודש וחצי.עד ה-1 בנובמבר 2024, ניתן לשלוח הצעות לתוכנית לבחינה יזומה של רגולציה קיימת במחוז סברדלובסק ברוסיה לשנת 2025. לפי הכללים שפורסמו, יש לשלוח הצעות לגוף המוסמך – משרד הכלכלה והפיתוח של אזור סברדלובסק. על מנת שההצעות יתקבלו, חשוב שהן יהיו מנומקות ומבוססות, כלומר, עליהן להכיל אינדיקציה מדוע הרגולציה עלולה לייצר בעיות כמוהמשךהמשך לקרוא "הרפורמה שיוצאת לדרך ומה אפשר ללמוד ממנה על הקשר שבין הממשלה לעסקים?"

דמיינו שאתם רגולטורים במשרד ממשלתי שעוסק בשמירה על בריאות הציבור. אתם קובעים הוראה חדשה שמחייבת עסקים קטנים לבצע בדיקות בטיחות יומיות, למרות שחלק מהאנשים טוענים שהדרישה הזו לא נחוצה ומאוד יקרה. מתעוררת התנגדות גדולה מצד בעלי העסקים והנושא מגיע לבית המשפט – כי העסקים טוענים שלפי החוק בכלל אין לכם סמכות לדרוש מהם לבצע אתהמשךהמשך לקרוא "רעידת אדמה: פיקוח שיפוטי הדוק על רגולטורים בארה"ב"