ארכיון תגיות:מבנה ועבודת הרגולטור

תארו לכם שחברה עסקית מתחום הבריאות – נניח יצרנית תרופות או מכשור רפואי – הייתה מחליטה באופן עצמאי לפטור את עצמה מהרגולציה המחמירה שחלה על התחום. בלי להגיש מסמכים, בלי לעבור בדיקות, פשוט להחליט שהכללים לא חלים עליה. נשמע מופרך, נכון? הרי כל הרעיון של רגולציה הוא להבטיח שהמוצרים שאנו משתמשים בהם בטוחים, יעילים ולאהמשךהמשך לקרוא "שימוש לרעה בפטורים ובחריגים"

בחודש ינואר טראמפ חתם על צו נשיאותי שקבע כלל של one in – 10 out. זאת אומרת שעל כל רגולציה חדשה רוצים לקבוע צריך למצוא 10 מסמכי רגולציה קיימים שיתבטלו. יש הרבה עניין ושיח סביב הכלל הזה, ויש אנשים שמאמינים שנמצאה תרופת הקסם לצמצום רגולציה עודפת.אבל האם יש היגיון במדיניות הזו?התשובה הקצרה היא לא. מדועהמשךהמשך לקרוא "כשרגולציה הופכת למשחק מספרים: האם "One In – 10 Out" היא מדיניות הגיונית?"

כשמדברים על חדשנות טכנולוגית, קל להתפעל מהמהירות שבה בינה מלאכותית מתפתחת ולהתלונן על כך שהרגולציה חייבת להדביק את הקצב. אבל האם הרגולציה באמת "מאחרת את הרכבת"? או שאולי היא דווקא רצה מהר מדי? (והאם היא רצה לכיוון הנכון?) בארה"ב, המחוקקים ממהרים לסגור את הפער באמצעות הצעות חוק חדשות. לפי נתוני Multistate.ai, נכון לתחילת 2024 היוהמשךהמשך לקרוא "מי מתקדם מהר מידי – הבינה המלאכותית או הרגולציה?"

גוף מדיניות הרגולציה המרכזי של ממשלת הולנד נקרא ATR. התפקיד שלהם היה לבחון טיוטאות של רגולציה, לבצע עליהם בקרה ולומר האם הם גובשו בתהליך מספיק איכותי והאם העלויות והתועלות של הטיוטה מוצדקות.היום הפרלמנט של הולנד אישר החלטה שמחזקת את ATR בשלוש דרכים:- הרחבת הסמכויות של ATR גם לבחינה של רגולציה קיימת ולא רק לרגולציה מוצעתהמשךהמשך לקרוא "הולנד מחזקת את המוסדות"

בשנים האחרונות מתקיים בארה"ב דיון סוער על הפחתת רגולציה, כולל בתחום בטיחות האש. מחוקקים רבים מבקשים לצמצם עומסים רגולטוריים כדי לעודד צמיחה כלכלית, אך מנגד, גורמי בטיחות מזהירים מפני סכנות חמורות שעלולות להוביל לעלייה במספר השריפות ולפגיעה בחיי אדם. האם ההקלות הללו אכן הכרחיות, או שהן עלולות להוביל לאסון? אוהיו מקצצת את קוד בטיחות האשהמשךהמשך לקרוא "האם דה-רגולציה מסכנת את בטיחות האש – או שהיא איזון נדרש?"

אתמול בלילה הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי שמבטל את המעמד העצמאי של הסוכנויות הרגולטוריות העצמאיות ומכפיף אותן לנשיא ולניהול המרכזי של הממשל.זה שינוי משמעותי במדיניות הרגולציה הפדרלית, שמרחיב את הפיקוח הנשיאותי גם על גופים שבעבר פעלו באופן עצמאי. רקע: סוכנויות רגולטוריות עצמאיות סוכנויות רגולטוריות עצמאיות הן גופים פדרליים שהוקמו כדי לפקח על תחומים מסוימים,המשךהמשך לקרוא "סוף עידן העצמאות הרגולטורית בארה"ב"

ביום שישי ה-31.1.2025 הנשיא טראמפ ביצע מהלך דרמטי – הוא חתם על צו נשיאותי שיוצר שורה של רפורמות במדיניות הרגולציה בארה"ב. אם זה נשמע לכם מוכר, זה בגלל שגם ב-30.1.2017 הוא חתם על צו נשיאותי מספר 13771 שגם הוא טלטל את המערכת הרגולטורית. וזה המהלך הכי דרמטי שנעשה בתחום הרגולציה מאז הצו הקודם של טראמפ.המשךהמשך לקרוא "טראמפ עושה היסטוריה 2"

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, פנה יחד עם שר האוצר ושר הכלכלה לרגולטורים מרכזיים בבקשה להגיש הצעות לרפורמות שיתמכו בצמיחה הכלכלית של בריטניה. הפנייה נשלחה בין היתר לרשות לאנרגיה (Ofgem), רשות המים (Ofwat), הרשות לשירותים פיננסיים (FCA) ולרגולטורים נוספים. ראש הממשלה ביקש שיגישו עד אמצע ינואר רעיונות לרפורמות שישפרו את הרגולציה ויעודדו השקעות במשק הבריטי.המשךהמשך לקרוא "ממשלת בריטניה מבקשת מהרגולטורים לקדם רפורמות שיתמכו בצמיחה כלכלית"

היום נסתכל על שני גרפים:אתחיל במה שלא תמצאו בגרפים האלו: הגרפים האלו לא מודדים רגולציה. הם מודדים את הארגונים הרגולטורים בארה"ב. הגרף העליון מציג את התקציב של הרגולטורים, הגרף התחתון מציג את מספר העובדים שלהם. הגרפים מספרים לנו ארבעה סיפורים. צמיחה אנחנו רואים שהמדינה הרגולטורית הולכת וגדלה באופן מתמיד. הגרף נמצא כל הזמן במגמת עליה.המשךהמשך לקרוא "המשאבים של הרגולטור – מבט על 60 שנים"

התרשים מציג את מספר הרגולציות בעלות השפעה כלכלית משמעותית (יוצרות עלות של מעל 200 מיליון ש"ח בשנה), בחלוקה על פי חודשי הכהונה של ממשל ביידן. אפריל 2024 היה חודש פורה. באפריל 2024 הרגולטורים של ממשל ביידן פרסמו מספר יוצא דופן של רגולציות חדשות ותיקוני רגולציה.הכמות שפורסמה באפריל (66 רגולציות בסך הכל) גבוהה פי חמש מהממוצעהמשךהמשך לקרוא "מה קרה באפריל 2024?"

יש לכם חודש וחצי.עד ה-1 בנובמבר 2024, ניתן לשלוח הצעות לתוכנית לבחינה יזומה של רגולציה קיימת במחוז סברדלובסק ברוסיה לשנת 2025. לפי הכללים שפורסמו, יש לשלוח הצעות לגוף המוסמך – משרד הכלכלה והפיתוח של אזור סברדלובסק. על מנת שההצעות יתקבלו, חשוב שהן יהיו מנומקות ומבוססות, כלומר, עליהן להכיל אינדיקציה מדוע הרגולציה עלולה לייצר בעיות כמוהמשךהמשך לקרוא "הרפורמה שיוצאת לדרך ומה אפשר ללמוד ממנה על הקשר שבין הממשלה לעסקים?"

דמיינו שאתם רגולטורים במשרד ממשלתי שעוסק בשמירה על בריאות הציבור. אתם קובעים הוראה חדשה שמחייבת עסקים קטנים לבצע בדיקות בטיחות יומיות, למרות שחלק מהאנשים טוענים שהדרישה הזו לא נחוצה ומאוד יקרה. מתעוררת התנגדות גדולה מצד בעלי העסקים והנושא מגיע לבית המשפט – כי העסקים טוענים שלפי החוק בכלל אין לכם סמכות לדרוש מהם לבצע אתהמשךהמשך לקרוא "רעידת אדמה: פיקוח שיפוטי הדוק על רגולטורים בארה"ב"

רגולציה עולה כסף. אבל היא גם עולה בזמן – כשצריך להמתין לאישור מראש. זה יכול להיות רישיון עסק, היתר בניה, אישור יבוא או מסמך אחר שמצריך פעולה אקטיבית של הממשלה. הרבה פעמים זמן שווה יותר כסף מכסף. וההמתנה לאישור כרוכה בתסכול ואי וודאות. מדינת פנסילבניה התמודדה בדיוק עם תופעה כזו של זמני המתנה ארוכים לאישורים.הפתרוןהמשךהמשך לקרוא "השיטה של פנסילבניה לקיצור בירוקרטיה"

כשרגולטור קובע כללים, הוא עושה את זה כדי להגן על הציבור. אבל לפעמים יש רגולטורים שמתבלבלים בין תפקידם לקבוע כללי התנהגות, לבין ניסיון לקבל החלטות פרטניות. טיפול רפואי יצירתי במהלך תקופת הקורונה במהלך מגיפת הקורונה, מספר רופאים החליטו לרשום למטופלים שלהם תרופה בשם איברמקטין (Ivermectin). המורכבות הייתה בכך שאותה תרופה לא הייתה מיועדת לטיפול בוירוסהמשךהמשך לקרוא "רגולטור הוא לא רופא"

איך רגולטורים קובעים רגולציה?זאת אומרת – איך הם מחליטים אם הבעיה מצדיקה התערבות ממשלתית, איך מחליטים מה לדרוש ואיך משווים בין חלופות שונות?השבוע הכללים האלו השתנו. בארצות הברית כבר 20 שנה יש מסמך מקצועי בשם מזכר A-4 שקובע את כל הדברים אלו. המזכר נכתב על-ידי גוף בשם Office of Management and Budget, או בקיצור -המשךהמשך לקרוא "ממשל ביידן משנה את הכללים לקביעת רגולציה: תיקון מזכר A-4"

מה דעתכם על ההצעה לחייב כל אינסטלטור (שרברב בעברית תקנית) לקבל רישיון כתנאי לעיסוק במקצוע?הסיבות די מובנות מאליהן – אינסטלטורים עוסקים במערכות מים וביוב, שעלולות לתרום לסיכונים לבריאות האדם וטיפול לקוי בהן עלול גם לגרום לנזילות ולנזקי רכוש – לא רק ללקוח אלא לשכנים שלו.האם ההסבר הזה משכנע אתכם בצורך ברישוי מקצועות לאינסטלטורים? רישוי אינסטלטורים המשךהמשך לקרוא "השיטה שתעזור לכם להחליט – האם לפקח על האינסטלטור?"

נסו להיזכר בדיון או בויכוח האחרון שניהלתם על נושא שנוי במחלוקת. זה יכול להיות זכויות של זוגות חד מיניים, מערכת החינוך, הזכות לשאת נשק, מערכת המשפט, ארגוני עובדים או איפה נגמרת הזכות להפגין. אתם מציגים את הטיעונים שלכם שמבוססים על היגיון, נתונים ודוגמאות. האדם שאיתו אתם מתדיינים עונה משהו כזה: "אם נאפשר את מה שאתםהמשךהמשך לקרוא "סכנות במדרון החלקלק"

בפוסט הקודם הצגתי לכם את השינויים שממשל ביידן מקדם בכללים שלפיהם רגולטורים צריכים לגבש שינויי רגולציה. ביידן מציע לשנות את מזכר A-4, מסמך מקצועי שמשמש כ"מערכת ההפעלה" לתהליכי גיבוש רגולציה וניתוח ההשפעות שלה. התיקונים שממשל ביידן מציע מהווים את השינוי הדרמטי ביותר במדיניות הרגולציה בארה"ב ב-30 השנים האחרונות – מאז צו נשיאותי שהנשיא קלינטון פרסםהמשךהמשך לקרוא "הבעיות במהפכה השקטה של ממשל ביידן (מזכר A-4)"

בארה"ב רגולטורים שמציעים שינוי רגולציה בהיקף משמעותי חייבים ללוות אותו בניתוח של הרגולציה ובניתוח עלות-תועלת. אבל אם תנסו לגבש רגולציה או לבצע ניתוח עלות-תועלת, מהר מאוד תיתקלו בהרבה שאלות. במה מתחשבים ובמה לא, איך מכמתים השפעות שונות, איך משלבים השפעות מסוגים שונים ועוד שאלות רבות. כדי לסייע לרגולטורים האמריקאים, ה-OMB בבית הלבן (Office of Managementהמשךהמשך לקרוא "לשנות את מערכת ההפעלה של הרגולטורים: תיקון מזכר A-4"

אני כותב פה הרבה על רגולציה ועל רגולטורים. היום נסתכל על התמונה הגדולה יותר.היום נשווה רגולטור לשליט של מדינה. שניהם נמצאים במגזר הציבורי ושניהם מקבלים החלטות שמשפיעות על הציבור. יש כל מיני סגנונות של מנהיגים. בקצה אחד של הסקאלה יש שליטים עם ערכים דמוקרטיים וליברליים, ובקצה השני של הסקאלה יש שליטים דיקטטורים – ריכוזיים וכוחניים.הםהמשךהמשך לקרוא "דיקטטורה אמיתית – מה קורה מאחורי הקלעים של הרגולציה ברוסיה?"

כמה זמן צריך להקדיש לפני החלטה על תקנות חדשות בתחום המזון או הבטיחות? שנה של עבודה? חודש? יום? שעה? תסכימו איתי שהחלטות משמעותיות מצריכות זמן וככל שהנושא יותר מורכב ומשפיע יותר – כך כנראה צריך להקדיש יותר זמן ויותר משאבים. בואו נסתכל לרגע על החלטות של שופטים. גם אצל שופטים יש החלטות קטנות והחלטות גדולות.המשךהמשך לקרוא "אחד נגד מאה – איך הרגולטור אמור לקבל החלטות?"

גוף מדיניות הרגולציה העליון בארצות הברית נקרא OIRA. ל-OIRA שורת תפקידים ומשימות, אבל היא בעיקר מובילה את מדיניות הרגולציה בממשל הפדרלי וממליצה לנשיא אילו הצעות לרגולציה לאשר ואילו לחסום. המנהל של OIRA ממונה על ידי נשיא ארצות הברית והמינוי כפוף לשימוע ואישור בפני הסנאט (הבית העליון של הקונגרס). הנשיא ביידן החליט למנות את ריצ׳רד רברזהמשךהמשך לקרוא "לייב בלוגינג – השימוע של ריצ׳רד רברז לתפקיד מנהל OIRA"

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן סימן את מדיניות הרגולציה כנושא מרכזי עבורו. כבר ביום הראשון שלו בתפקיד, ביידן פרסם שורה של צווים נשיאותיים ומזכרים דרמטיים – חלקם נועדו לבטל החלטות של הנשיא שקדם לו וחלקם התוו אג'נדה חדשה. בין היתר, ביידן קבע שגוף מדיניות הרגולציה OIRA ימלא תפקיד מרכזי יותר – ויתחיל לסייע בקידום מדיניות. מאזהמשךהמשך לקרוא "הפרדוקס של ביידן והתפקיד החשוב שלא אוייש"

מה משותף לממשלות ולחברות ענק?שתיהן זזות לאט ולוקח להן הרבה זמן להגיב לשינויים. ועכשיו יש התגייסות כדי לשנות את זה. בחודש אוקטובר 2021 מועצת ה-OECD אימצה המלצות לגבי ממשל רגולטורי אג'ילי (agile regulatory governance). ההמלצות לא עוסקות בתוכן של רגולציה ספציפית, אלא בשאלה – איך רגולטורים צריכים לעבוד ואיך המערכת צריכה להיות בנויה. כדי להביןהמשךהמשך לקרוא "רגולציה אג'ילית"

רוסיה מתאמצת כדי לשפר את המדיניות שלה באמצעות עבודת מטה איכותית יותר.הממשלה הרוסית מטמיעה את שיטתרגולציה חכמה (באנגלית – RIA, ברוסית – ODS). עושים שם יותר שימוש בנתונים, השוואה בין חלופות וספקנות כלפי לוביסטים.בפרלמנט הרוסי – הדומה (Duma) – אין כאלו תהליכים.ולכן קבוצות אינטרס מעדיפות לקדם חקיקה ורגולציה דרך הפרלמנט ולא דרך הממשלה.כידוע, קבוצות אינטרסהמשךהמשך לקרוא "מניפולציה באמצעות הפרלמנט הרוסי"