ארכיון תגיות:ניהול סיכונים

הנשיא טראמפ חתם לפני מספר חודשים על צו נשיאותי שמקל דרמטית את הרגולציה על שיגורי טילים פרטיים לחלל. המטרה ברורה: לאפשר לחברות כמו SpaceX לשגר יותר, מהר יותר, בזול יותר. עד היום כל תקלה בשיגור אילצה את SpaceX להמתין חודשים עד שהממשל יסיים חקירות ותסקירים סביבתיים.עכשיו רוצים לקצר תהליכים, להסיר כפילויות ולתת למשרד המסחר לנהלהמשךהמשך לקרוא "האם הרגולציה על טילים מסוכנת יותר מהטילים עצמם?"

בשנת 2009 ממשלת בריטניה הכריזה על פרויקט דגל: HS2 – רכבת מהירה שתחבר את לונדון לערי הצפון. החזון היה עצום: רכבות שישעטו במהירות 360 קמ״ש, חיסכון של עשרות דקות לכל נסיעה, קידום פריפריה צפונית ושחרור עומסים מהרשת הקיימת. הפוליטיקאים הבטיחו "פרויקט שישנה את כלכלת בריטניה". אבל בפועל? הפרויקט הפך לסמל של בזבוז ציבורי. העלות השנתיתהמשךהמשך לקרוא "החלטות גדולות וטעויות גדולות – הספר שעוזר לממשלת בריטניה "

דיון ההנהלה הראשון שהשתתפתי בו בממשלה עסק בניתוח סיכונים. הייתי חדש והצטרפתי כדי ללמוד את הנושא. הקרינו שקף עם מטריצה: טבלה מסודרת עם ריבועים בצבעי ירוק, צהוב ואדום. בכל משבצת היה רשום שם של סיכון. אחרי כמה שניות של שקט התחילו השאלות. בעצם, שאלה אחת בלבד: איך הופכים את מה שמסומן באדום לצהוב? זה כלהמשךהמשך לקרוא "על צבעים ומספרים"

למה אנחנו מקבלים החלטות גרועות?כי לרוב אנחנו מסתמכים על תחושות בטן, על אנקדוטות או על אינטואיציה לא מבוססת. זה טבעי – כולנו עושים את זה. אבל כשמדובר על קביעת רגולציה, גיבוש מדיניות או החלטות גדולות ומשמעותיות – תחושת בטן לא מספיקה. העולם סביבנו מורכב מידי, יש יותר מידי אי ודאות, גורמים שלא בשליטתנו והשפעות צולבות.המשךהמשך לקרוא "הכלי שיעזור לכם לקבל החלטות טובות יותר"

ביולי 2000 התרסק מטוס הקונקורד של אייר פראנס זמן קצר לאחר ההמראה. כל מי שהיה על המטוס – נהרג. זו הייתה התאונה היחידה עם הרוגים בהיסטוריה של הקונקורד. אחרי יותר משני עשורים של פעילות בטוחה, הסיפור נגמר בהתרסקות אחת. זו תזכורת למשהו חשוב בקביעת מדיניות: דווקא האירועים הנדירים והחריגים הם אלו שתופסים את מירב תשומתהמשךהמשך לקרוא "איך ולמה מטוס הקונקורד נכחד?"

בשיחה פנימית באחד המשרדים הממשלתיים, אחת היחידות העלתה חשש מפני "פגיעה באמון הציבור". בדיון אחר הזהירו שאם לא יוענקו סמכויות ומשאבים "בריאות הציבור תפגע". נשמע רציני. אפילו מפחיד. אבל כששאלו למה הכוונה, התברר שבמקרה של "פגיעה באמון הציבור" מדובר באתר האינטרנט של היחידה שלא עודכן במשך חצי שנה והכיל מידע לא מדוייק. במקרה השני, רשותהמשךהמשך לקרוא "לדבר סיכונים: ממילים ריקות לתובנות חדות"

מנהלים ומקבלי החלטות רבים עסוקים ב"ברבורים שחורים" – אירועים נדירים ובלתי צפויים.אבל בפועל, רוב הכשלים והמשברים הם לא תוצאה של ברבורים שחורים.הם תוצאה של סיכונים הרבה יותר שכיחים ולפעמים הם תוצאה של בעיות קיימות וידועות:- מערכת IT מיושנת שכולם התרגלו לסבול ממנה.- גורם בארגון שהפך לצוואר בקבוק שתוקע תהליכים ואף לא רוצה להתעמת איתו.- תלותהמשךהמשך לקרוא "תשכחו מברבורים שחורים"

כשארגון עובד באופן ריכוזי, החלטה שגויה אחת עלולה לפגוע בכלל המערכת.כבני אדם, ניהול ריכוזי הוא דבר מאוד מפתה. יש בו אשליה של כוח ושל שליטה.הפיתוי הזה קיים עבור כולם – אנשים פרטיים, מנהלים בחברות פרטיות וגורמי ממשל.רק שבממשלה הסיכון גבוה מהרגיל – החלטה אחת עלולה לשבש את השירות לציבור, בשווקים או בזכויות של האזרחים. ריכוזיותהמשךהמשך לקרוא "ניהול ריכוזי זה דבר מסוכן"

מערכת הרכבות השווייצרית פועלת בדיוק כמעט מוחלט. האתגר הוא שרכבת אחת שמאחרת עלולה לשבש את לוח הזמנים של כל המערכת – כי זו מערכת ליניארית, שבה כל רכבת תלויה בזו שלפניה. ומסתבר ש-10% מהרכבות שמגיעות מגרמניה חוצות את הגבול באיחור. השווייצרים לא מהססים – הם מתייחסים לאיחורים האלה כמו לאיום מערכתִי, כזה שעלול להתפשט כמוהמשךהמשך לקרוא "אין כניסה למאחרים"

כשמזהים סיכון פוטנציאלי – האם צריך להסתפק בפתרון המינימלי, או שכדאי להשקיע יותר ולהתכונן בצורה מקיפה? זו שאלה שתמיד עולה בניהול סיכונים, ואין לה תשובה פשוטה. כדי להבין את הדילמה, בואו נסתכל על שתי דוגמאות: דוגמה גדולה: במערכת הבריאות קיים חשש מאירוע רב נפגעים. איך מתכוננים? אפשר להקים מאגרי ציוד רפואי נייד לשעת חירום, להכשירהמשךהמשך לקרוא "כמה להשקיע בניהול סיכונים?"

דמיינו שני משברים שונים, שניהם חמורים. אבל אחד מתפוצץ תוך שעות והשני מחלחל לאט במשך שנים. מה עדיף? מגפה שמתפשטת כמו אש בשדה קוצים או שינויי אקלים שמתגברים בהדרגה? ברור ששניהם מסוכנים, אבל ההבדל הקריטי הוא המהירות. מהירות הסיכון (Risk Velocity) היא המהירות שבה תרחיש סיכון מתממש. יש סיכונים שמתממשים מהר, כמו קריסת בנק אוהמשךהמשך לקרוא "מהירות הסיכון"

אתמול פרצה שריפה בתחנת שנאים, כשלושה קילומטרים מנמל התעופה הית'רו בלונדון. השריפה גרמה להפסקת חשמל נרחבת, שהובילה להשבתת נמל התעופה.למערכות גדולות יש יתרונות, אבל גם אירוע שנראה קטן יכול להשפיע על כל המערכת.זה קורה כאשר הפגיעה היא ברכיב שמקושר לעוד רכיבים.נמל התעופה הית'רו בלונדון הוא מוקד כזה עבור מערכת התעופה העולמית ומשפיע על שרשראות אספקההמשךהמשך לקרוא "מה הנזקים הפוטנציאליים משריפה בתחנת שנאים אחת?"