איך לפקח על מהפכת ה- FinTech?

תכירו את חברת הביטוח lemonade. לוקח 90 שניות לרכוש ממנה פוליסה. ומרגע שהגשתם תביעה על נזק שהתממש – תקבלו את הכסף בתוך 3 דקות. אה, היא לא חברת ביטוח רגילה. היא חברת ביטוח מבוססת טכנולוגיה (AI) שפועלת בהצלחה דרך אתר ואפליקציה.

בטח שמעתם על מטבעות וירטואליים כמו הביטקויין (bitcoin). מדינת ניו יורק קבעה שאסור לבצע מסחר ושימוש במטבעות וירטואליים (כמו הביטקויין) אלא אם יש לכם רישיון ממשלתי. די מסובך לקבל כזה רישיון וההגבלות על בעל רישיון מכבידות. מבדיקה שעשיתי באתר של מחלקת השירותים הפיננסיים של מדינת ניו יורק, מאז אוגוסט 2015 רק 10 חברות קיבלו עד היום רישיון כזה. האחרונה (שאני מצאתי) היא BitPay. משטר של רישיונות מראש מקשה מאד על פיתוחים חדשים והוא מנוגד לתפיסה שמאחורי המטבעות הוירטואליים. כתוצאה מכך חברות ויזמים עזבו את ניו יורק.

איזו רגולציה מתאימה לטכנולוגיות החדשות?

lemonade מאתגרת את האופן שבו אנחנו מבינים חברות ביטוח ומטבעות קריפטו (cryptocurrency) מאתגרים את הקונספט של מטבע וכסף. כל השינויים האלו הם פועל יוצר של מהפכת ה-Financial technology, או בקיצור: FinTech.

שחקנים חדשים מתחילים למלא תפקידים של בנקים, חברות ביטוח, חברות השקעות וספקי תשלום. והם גם יוצרים הזדמנויות וסיכונים חדשים. אחת השאלות הכי המרכזיות היום היא – איזו רגולציה צריך, אם בכלל, על תעשיית ה-FinTech?

שלושה דברים שחשוב לומר על העולם הפיננסי:

  1. מדובר בתחומים מאוד מורכבים.
  2. מסתובב שם המון כסף של הציבור – מדובר על בנקים, פנסיה, כרטיסי אשראי, שוק ההון ועוד.
  3. בגלל שתי הנקודות הקודמות אלו תחומים עם הרבה רגולציה.

השירותים הפיננסיים עומדים בפני מהפכה טכנולוגית. בנקים, פנסיות, השקעות, חסכונות וביטוח – כולם עומדים להשתנות. מעט השינויים שכבר קרו הפכו תהליכים מסחריים לקלים, מהירים וזולים יותר. מדובר במהפכה שתשנה את התעשייה הפיננסית, בדומה לאופן שבו המנוע שינה את התפיסה שלנו את המרחב ואת התחבורה. שינוי כזה נקרא "משבש" – distruptive.

ל-FinTech יש יתרון חברתי גדול: הנגשה. יש אוכלוסיות שעד היום לא הייתה להן גישה למוצרים פיננסיים. סקטורים חלשים ואנשים ברמות הכנסה נמוכה משתמשים פחות במוצרים כמו קרנות נאמנות. הם גם פחות מצליחים להשוות בין מוצרים ולבחור את מה שמתאים להם. החסמים המסורתיים הם עמלות גבוהות, מורכבות, חוסר אמון ואי התאמה לצרכים. FinTech יכול לשנות את זה.

סיכונים והזדמנויות

אז יש סיבות טובות להתרגש ממהפכת ה-FinTech, אבל צריך גם להיזהר. המבקרים טוענים שבגלל המורכבות ומבנה השוק, צריך לנקוט במשנה זהירות. פרופ' אומרובה הגיש לסנאט ארה"ב סקירה של הביקורות והסיכונים שכרוכים ב-FinTech. הנה שלושה סוגים של חששות.

1. פרטיות. רוב השירותים הפיננסיים מכילים הרבה נתונים רגישים. השימוש בנתונים כאלה היה שנוי במחלוקת בנושאים יותר פשוטים עם פחות נתונים. יש חשש רב משימוש בלתי מורשה ומדליפה שלהם.

2. עולות שאלות לגבי ההשפעה של שימוש במידע כזה. למשל אלגוריתם שנותן ניקוד אשראי ללקוח עלול לפגוע בעיקר בלקוחות חלשים ועסקים קטנים, ולהקטין ניידות חברתית. בארה"ב יש דיון על כך שנתונים כאלה יובילו לפגיעה שיטתית על בסיס גזע, מין או גיל. למשל, אלגוריתם שנתפס ניטרלי עלול למנוע מגברים שחורים לקבל משכנתאות. זו רק דוגמה אחת, אנחנו עדיין לא מבינים את כל ההשפעות הכלכליות והחברתיות של הטכנולוגיה.

3. יש טענות שה-FinTech ישנה את מבנה השוק באופן שיפגע בתחרות או ביציבות של המערכת הפיננסית (באירופה ובארה"ב יש הרבה חששות לשחזר את המשבר של 2008). חשש ספציפי אחד הוא מריכוזיות מסוג חדש. אנחנו חיים בעידן של ענקים טכנולוגיים כמו גוגל, אמזון, פייסבוק ואפל. החברות האלו כבר הביעו עניין בשוק הפיננסי. המעבר ממוסדות פיננסיים מסורתיים לחברות טכנולוגיה עשוי לתרום לתחרות ולחדשנות או לייצר מבנה שוק בעייתי.

כשקוראים בין השורות של הדוחות נראה שבין הטיעונים המקצועיים יש גם חשש משינויים ומהלא נודע שכרוך בטכנולוגיה שתשנה את כללי המשחק. כפי שהחוקר בריאן נייט ציין בעדותו בסנאט: כל חידוש כרוך בסיכונים חדשים. אנחנו נמצאים בשלב מוקדם במהפכת ה-FinTech, ולכן קשה לומר אילו סיכונים הם איומים אמיתיים ואילו הם רק ספקולציות. לכן חשוב שקובעי המדיניות, יזמים וחוקרים יתבססו על מידע וינהלו שיח פתוח על הסיכונים.

melissa-walker-horn-1081246-unsplash.jpg

איך מתאימים את הרגולציה הנוכחית לטכנולוגיה העתידית?

נראה שזו תהיה טעות למהר להסדיר את התחום הזה. אין מספיק מידע כדי לקבל החלטה מושכלת. זה לא מקרה רגיל שבו הרגולציה מעצבת התנהגות, הרגולציה שנקבע היום תעצב את הטכנולוגיה ואת השוק העתידי. אם נייצר כללים נוקשים מידי עבור טכנולוגיות חדשות, אנחנו עלולים לחסום את המהפכה הטכנולוגית ואת היתרונות ממנה, ולהישאר מאחור.

ואם חשבתם שבישראל המצב מסובך – בארה"ב חברות ויזמים מתמודדים עם 51 משטרים רגולטוריים שונים (פדרלי+50 מדינות), שכל אחד פועל עצמאית ומטפל בדרך שלו בטכנולוגיות חדשות.

מדיניות רגולציה מציעה כל מיני דרכים לפתח את הרגולציה במקביל לטכנולוגיה, הנה שתי דוגמאות.

ארגז חול רגולטורי (regulatory sandbox)

הרעיון הוא לייצר שדה מוגדר שבו אין מגבלות רגולטוריות (או מגבלות מועטות). ארגז חול רגולטורי הוא תכנית שמאפשרת לחברות לפעול בשוק (למשל, להציע מוצרים ושירותים) באופן מוגבל וניסיוני תחת משטר רגולציה שונה תוך מתן מידע לרגולטור על הניסוי. כך הרגולטור מאפשר לחברות לבצע ניסויים בהיקף קטן וללמוד מה ההשפעות של הטכנולוגיה, לקראת קבלת החלטה בעתיד. בארה"ב עושים הרבה שימוש במנגנון ומזהירים שחשוב שהרגולטור לא יתערב ויפריע ליזמים. גם משרד האוצר בישראל יצא בתכנית כזו.
עדכון: בפברואר 2019 פורסם דוח של צוות בין משרדי שבחן את האפשרות להקים סביבת ניסוי רגולטורית לחברות טכנלוגיה פיננסיות.

היתר מיוחד (special charters)

מדובר על אישור לבצע פעולות שרק מוסדות פיננסיים מפוקחים רשאים לבצע, גם אם מקבל האישור לא עומד בכל הדרישות הרגילות. בארה"ב מספר חברות טכנולוגיה קיבלו היתר מיוחד לבצע פעולות שעד היום רק בנקים הורשו לבצע. זה מהלך נועז שמבטא אמון של הרגולטורים בטכנולוגיה המתפתחת.

נראה שכולם מבינים ש-FinTech הוא התפתחות חיובית ובלתי ניתנת לעצירה. יש לו פוטנציאל לשפר את המהירות, הנוחות והעלות של תהליכים פיננסיים ולהפוך אותם למוצר פשוט ויום-יומי.
קובעי המדיניות בכל העולם ידרשו לקבוע מנגנונים חדשים שיאפשרו פיקוח על המגזר הפיננסי בלי לחסום פיתוח של הטכנולוגיות האלו.

2 תגובות בנושא ״איך לפקח על מהפכת ה- FinTech?"

  1. לדידי, ברגע שקראת ל-Lemonade חברת "FinTech" במקום חברת ביטוח – יצרת את הבעיה. אין ספק שפלטפורמת החיתום שלהם חדשנית (עם סיכונים תפעוליים שעוד לא הכרנו בתחום הביטוח, אבל זה מחיר הקידמה) אבל בסופו של יום הסיכון הביטוחי זהה. הפיקוח צריך להיות זהה, ולא להתעלם מהחברות הללו רק מכיוון שהן חיות בסרט שהן יותר חברות טכנולוגיה מאשר חברות בנקאיות, ביטוחיות או פיננסיות.

    אהבתי

    1. Lemonade כנראה נמצא ב"מים הרדודים" של הפינטק. וכנראה שבגלל זה אפשר יהיה לפקח עליה (ועל חברות דומות) באמצעות המסגרת הקיימת, פחות או יותר. זו ככל הנראה הסיבה ש-Lemonade פועלת בהצלחה תחת הכללים הקיימים.
      אבל חלק מהטכנולוגיות והשירותים החדשים שמתחילים להתפתח מאתגרים את עצם המושגים המשפטיים הקיימים. האם מטבעות קריפטו הם "מטבע" או "סחורה" (למשל, נייר ערך)? אולי הם ייצור פיננסי חדש? לשאלת הסיווג יש משמעות עצומה מבחינת המסגרת הרגוטלורית שתחול עליהם.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s