יצא לכם לפגוש בן אדם עם שם ממש מוזר ולחשוב – מי נותן שם כזה לילד שלו?!

מסתבר שגם לממשלות הנושא הזה חשוב. מסביב לעולם יש חוקים שקובעים איך נותנים שם לבן אדם.

רגולציה על שמות בישראל

בישראל חוק השמות קובע שכשילד נולד – הוריו קובעים את שמו. עובדה שבטח לא הכרתם: אם ההורים לא מסכימים ביניהם על שם – כל אחד מהם רשאי לתת לילד שם פרטי אחר. לפי החוק בגיר יכול לשנות את שמו. בישראל מותר שיהיה לאדם יותר משם פרטי אחד ואפשר שיהיה לו שם משפחה כפול.

אבל הממתק האמיתי מסתתר בסעיף 16: שר הפנים רשאי לפסול בחירה של שם אם הוא חושב "שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו". זאת אומרת שכל אחד מאיתנו יכול לבחור לעצמו ולילדיו שם – אבל לשר הפנים יש זכות לבטל את ההחלטה הזאת. אולי תופתעו לגלות שהחוק בישראל די ליברלי בהשוואה לעולם.

גרמניה

בגרמניה מותר לבחור בשם פרטי רק אם הוא מאפשר לדעת מה המין של הילד. למשל, השם Matti נפסל כי אי אפשר לדעת אם זה שם של בן או של בת. אם נקביל לישראל, זה אומר ששמות כמו חן, טל, עומר ורוני – יהיו בלתי חוקיים. בעצם היום רוב השמות בישראל יוניסקס. דבר כזה לא ייתכן בגרמניה. עוד מגבלה היא שאסור שהשם הפרטי יכיל שמות של מוצרים או עצמים דוממים (בעברית זה היה מפיל שמות כמו "כיסא" או "מחבת", לא הפסד גדול). בנוסף, בגרמניה בחירת שם היא תהליך בירוקרטי: צריך להגיש את בקשת קביעת השם למשרד ממשלתי, ולהמתין לאישורו.

שבדיה

בשבדיה יש מגבלו אחרות על שמות. כמו בגרמניה, גם כאן יש הליך בירוקרטי שמחייב הגשת בקשה לרשות המיסים. השבדים מגבילים שימוש בשמות ובעיקר מקפידים לבדוק שהשם לא יפגע באדם שמקבל אותו. היו הורים שניסו למחות כנגד המגבלות על בחירת שמות והגישו בקשה לקרוא לילד שלהם: "Brfxxccxxmnpcccclllmmnprxvclmnckssqlbb11116".

רשות המיסים דחתה את הבקשה הזו. אז ההורים הגישו בקשה נוספת לקרוא לילד "A". גם הבקשה הזו נדחתה.

במקור, הרגולציה השבדית על שמות נועדה להגביל את השימוש בשמות אצולה ושמות של אנשים מפורסמים. תיקון לחוק משנת 2016 קבע ששמות שנמצאים בשימוש על ידי יותר מ-2,000 איש הפכו לנחלת הכלל ולכולם מותר להשתמש בהם.

אבל החלק המוזר באמת אצל השבדים הוא הכלל לגבי שינוי שם. בשבדיה מותר שלאדם יהיו מספר שמות פרטיים. אבל אם תרצו לשנות את השם הפרטי, אתם חייבים להשאיר לפחות אחד מהשמות הפרטיים המקוריים (אי אפשר לשנות את כולם) ומותר לשנות שם פעם אחד בלבד (כל שינוי נוסף מחייב אישור מיוחד ממשרד הפטנטים הממשלתי. אל תשאלו אותי למה דווקא משרד הפטנטים).

סין

בסין הרגולציה על שמות מקבלת טוויסט סופר-בירוקרטי באופן קצת מפחיד. הורים רשאים לבחור את השם של הילד שלהם, בתנאי שהסורקים ומערכות המחשוב הממשלתיות ידעו לזהות את השם על גבי תעודות זיהוי. במילים אחרות – אין הגבלות על שמות שעלולים לפגוע בילד, אלא רק מגבלה טכנית כדי לאפשר למדינה לבצע איסוף נתונים על הפרט.

בפועל הכלל הזה יוצר גם מגבלות, כי קיימים בערך 50,000 שמות פרטיים בסינית, אבל המחשבים של הממשלה מכילים רק כ-32,000 שמות. אז אם השם שחשבתם עליו לא הוזן עדיין – אתם בבעיה. עוד מגבלה היא שאסור ששם יכיל אותיות ותווים שאינם בסינית. יש מקרה מפורסם של שני הורים שרצו לקרוא לילד שלהם "@" (כן, הסימן מהאי-מייל). בסינית מבטאים אותו "אי-טא", וזה נשמע מאוד דומה למילה הסינית "אוהב אותו". באופן לא מפתיע, ממשלת סין סירבה לאשר ששם הילד יהיה @.

דנמרק

אבל המדינה עם הרגולציה הכי מדהימה על שמות חייבת להיות דנמרק. לדנים מאוד חשוב להגן על תינוקות כדי שהם לא יקבלו שמות מוזרים שיגרמו להם סבל. לכן, עד 2006 החוק קובע רשימה סגור של כ-7,000 שמות מותרים, שרק מתוכם מותר להורים לבחור. אסור לתת לאדם שם שלא מופיע ברשימה. וגם אל תנסו להתחכם עם אופן הכתיבה (spelling) של השם. רשם השמות פוסל בקשות רבות בגלל שהשם לא זהה בדיוק למה שמופיע ברשימה. בממוצע 15-20% מהבקשות למתן שם נדחות בשל הפרה של הכללים. אם החלטתם להתעקש על שם אחר – תהיו חייבים לפנות לכנסיה של הקהילה שלכם ולקבל ממנה אישור, ואז לצרף אותו לבקשה שתגישו לממשלה. גם אסור להשתמש בשם משפחה כשם פרטי.

ב-2006 החוק תוקן כדי לרכך את הרגולציה הנוקשה. שינוי מרכזי אחד הוא הרחבת רשימת השמות המאושרים: כ-21,000 שמות של בנות וכ-17,000 שמות של בנים. בנוסף, ניתנה אפשרת להגיש בקשה למתן שם שלא ברשימה, למשל אם השם קיים במדינה אחרת.

יש בדנמרק גם חוק שקובע מגבלות על שמות משפחה, אבל נשאיר את זה לפעם אחרת.

כל הדוגמאות האלו ואחרות ממחישות את טווח הנושאים שממשלה יכולה לנהל באמצעות רגולציה וגם לאיזו רמת פירוט היא יכולה להיכנס. רגולציה זה לא רק רישיון עסק או תכנון ובניה. במדינה המודרנית רגולציה נמצאת בכל מקום.

ומה איתכם? מה השם הכי מוזר שנתקלתם בו? חשבתם על האפשרות שהשם שלכם יכלול סימנים (#$%&) או ספרות?