כמות הרגולציה על הבנקים

האם יש בעיה של עודף רגולציה?

יותר מדי רגולציה?

הבנקים בישראל נוהגים להתלונן שיש עליהם עומס רגולציה. הם לא רק מתלוננים על חוקים ותקנים, אלא גם על הוראות של המפקח על הבנקים ושל רגולטורים פיננסיים משיקים – רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון ביטוח וחיסכון.

הבנקים טוענים שעודף הרגולציה מייקר את הפעילות שלהם, מטיל עליהם מגבלות, יוצר בירוקרטיה עבור הלקוחות, מונע דיגיטציה וגם גורם לאי וודאות. במאי 2018 המשנה למנכ"ל בנק הפועלים טען שעלות הרגולציה על הבנקים היא 1.25 מיליארד ₪ בשנה. היקף הרגולציה על הבנקים הולך וגדל. לכן הבנקים טוענים שצריך להילחם בעודף הרגולציה ולצמצם את כמות הרגולציה שמוטלת עליהם.

מעט מידי רגולציה?

יש מי טוען שהבנקים חזקים מידי ומנצלים את הכוח שלהם. גם וועדת שטרום הצביעה על כך. ועולות טענות שאין מספיק רגולציה על הבנקים. טוענים שהם פוגעים בלקוחות, בלווים ובמשקיעים. הטענה היא שזה נגרם בגלל כשל שוק – לבנקים יש כוח עודף והם מנצלים אותו. "הרגולטור חייב להתערב ולהגן על הציבור".

 

 

 

אז מי צודק? צריך להוסיף או להפחית את כמות הרגולציה על הבנקים?

 

[מוזמנים להחליף "בנקים" בעסקים, חברות תקשורת, יצואנים, בתי ספר, חקלאות, חברות קבלן, טכנאי מזגנים ואלביס פרסלי]

יותר מידי או פחות מידי?

כשאומרים שיש "יותר מידי רגולציה על הבנקים" – יכול להיות שזה נכון (איך קובעים?), אבל זו לא השאלה הנכונה. השאלה הנכונה היא איזה איזון אנחנו מנסים להשיג והאם הרגולציה מביאה אותנו לשם (ובאיזה מחיר).
 
הרי לבנק לא באמת אכפת אם הרגולציה מכילה 10 או 1,000 עמודים. העלויות והמגבלות של הרגולציה מעניינת אותו (למשל, בכמה הרגולציה מייקרת את הפעילות שלו). ללקוח לא משנה מה תדירות הפיקוח, אלא שהנורמות שאמורות להגן עליו באמת עושות את זה. וביננו, ללקוח לא משנה אם בכלל יש רגולציה – מה שבאמת משנה לרובנו זה שהבעיות נפתרות. זה יכול להיות באמצעות הסדר וולונטרי, ברגולציה קצרה, ארוכה, מסובכת, פשוטה, מקומית, לאומית, בין-לאומית ובין-גלקטית.
 
אני אוהב לתת דוגמאות מרגולציה על נהיגה כי זה פשוט ומובן. אבל עוד סיבה להשתמש בדוגמאות האלו – כי זו רגולציה שנדרשת. יש ערך אמיתי ברגולציה שקובעת שיש דבר כזה שנקרא "רמזורים" ושאסור לחצות צומת כשהרמזור אדום. אני גם תומך בהרבה רגולציה תעבורתית כמו נתיבים, שימוש באיתות לפני מעבר נתיב, בטיחות הרכבים ועוד.
 
שאלתם את עצמכם פעם – "האם יש יותר מידי רגולציה תעבורתית?" כנראה שלא. יותר סביר שתשאלו – "האם הרגולציה מייצרת מספיק בטיחות? או "האם הרגולציה גורמת לפקקים?"

התמונה הגדולה

הדיון לא צריך להיות "האם יש יותר מידי או פחות מידי רגולציה", למרות שכולם מושכים לשם.

הנה שתי דוגמאות מעולם הבנקאות:

1. אחת הטענות המקובלות היום היא שהרגולציה הפיננסית מגינה על הבנקים מתחרות. לאחרונה ברור לכולם שהפינטק הוא איום תחרותי עצום על הבנקים. לפי דוח של וועדת באזל (שקובעת סטדנרטים בינ"ל לבנקים), בעשור הקרוב הפינטק יאיים על 20%-60% מרווחי הבנקים. מי שיכולה למנוע מהפינטק לאיים על הבנקים היא הרגולציה.
 
2. וועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין אשראי ללוים גדולים, זימנה את ראשי הבנקים הגדולים להופיע בפניה. אבל הם לא ענו על חלק מהשאלות כי לטענתם לפי חוקי הבנקאות חלה עליהם חובת סודיות שאוסרת עליהם למסור פרטים של לקוחות ושל מי שקיבל מהם הלוואות. אפשר לטעון שהבנקים הסתתרו מאחורי הרגולציה, או לומר שהם במילכוד 22 כי הם עלולים לסבך את עצמם בהפרת הוראות הרגולציה.

 

אנחנו רואים שזה לא עניין של יותר או פחות. צריך לשאול מה הרגולציה על הבנקים צריכה להשיג, מה התוצאות בפועל ואיך משפרים את הרגולציה הקיימת (כדי שתהיה קצרה וברורה , אפקטיבית, תטפל בסיכונים).

אז אם אתם מדברים בעד יותר או פחות רגולציה – אתם פשוט מנהלים את הדיון הלא נכון. רגולציה היא לא עניין של כמות, אלא של איכות.

 

לצערי זה קורה גם בתוך הממשלה. רגולטורים הם אנשי מקצוע בתחום ספציפי והם אחראים לאינטרס ציבורי ספציפי. לכן קל לנהל איתם דיון על תוספת או הפחתה של רגולציה. אבל זאת מלכודת. רגולטורים חייבים להסתכל על התמונה הגדולה – לא רק על אינטרס ציבורי אחד, אלא על כל השיקולים הרלוונטיים.
 

 

כשצריך לפתור בעיה מורכבת ולאזן בין כמה שיקולים השאלה היא לא "כמה" אלא "איך".
 

אז בואו נשנה את השיח

אם יש בעיה, בואו לא נדרש יותר רגולציה. בואו גם לא נדרוש אוטומטית פחות רגולציה. בואו נדרוש רגולציה יותר טובה. חכמה, איכותית, ממוקדת מטרה ומביאה תוצאות.

 

רגולטורים צריכים להשקיע יותר באיכות הרגולציה (ופחות בלהיות יצרניים עם תפוקות גבוהות) וממשלות צריכות להשקיע יותר ברגולטורים שלהן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s