כשקים קרדשיאן החליטה להיות עורכת דין

קים קרדשיאן היא מגה-סלב. היא לא זמרת. היא לא שחקנית. אבל היא מאוד מפורסמת, מצליחה ועשירה. הסיפור היה יכול להסתיים פה, אבל מסתבר שקים היא גם בחורה שאפתנית.

לפני כמה חודשים, קים התראיינה למגזין האופנה ווג וסיפרה שהיא רוצה להיות עורכת דין. זה לא בגדר חלום – היא התחילה ללמוד משפטים. כנראה שאפילו בשבילה זה מורכב ללמוד בפקולטה למשפטים במקביל לקריירה ולגידול של ארבעה ילדים. אבל זאת לא התכנית שלה.

עורך דין בלי תואר במשפטים

קים חיה במדינת קליפורניה שמאפשרות לקבל הסמכה בעריכת דין מבלי ללמוד תואר במשפטים במוסד אקדמי (גם וירג'יניה, ורמונט ווושינגטון מאפשרות את זה). קליפורניה מאפשרת לקים (ולכל תושב אחר) להפוך לעורכת דין במסלול הבא: היא צריכה ללמוד את המקצוע במשך ארבע שנים במשרד עורכי דין במשך לפחות 18 שעות בשבוע. אחרי השנה הראשונה היא צריכה לעבור מיני מבחן הסמכה ("baby bar"). בסוף התקופה היא תיגש למבחן ההסמכה הרשמי (bar) ותבחן יחד עם בוגרי תואר במשפטים. כמו שאתם רואים, גם במסלול הזה יש בירוקרטיה.

למסלול הזה יש שני יתרונות בולטים. הראשון – הוא זול בהרבה. לפי נתונים של ה-American Bar Association, סטודנטים למשפטים לקחו הלוואת שכר לימוד שנעות סביב 100,000$ (תלוי אם מדובר במוסד פרטי או ציבור). מאז שנות ה-60 שכר הלימוד בפקולטות למשפטים בארה"ב התייקר פי 10 (לאחר התחשבות באינפלציה). זה קריטי במיוחד עבור מי שלא יכול להרשות לעצמו הוצאה כזו גדולה וגם לא לעבוד במשך כמה שנים. היתרון השני הוא בגמישות – למועמד שלא לומד בפקולטה למשפטים יש יותר שליטה על הזמן שלו וגם בחירה מה ללמוד. הוא לא יהיה חייב לקחת קורס שממש לא רלוונטי עבורו רק כדי לצבור מספיק נקודות זכות ולסיים את התואר. הרבה עורכי דין טוענים שהפקולטות למשפטים לא מלמדות את הפרקטיקה של המקצוע ולכן צריך לשנות את תכנית הלימודים או לצמצם אותה דרסטית. אפילו הנשיא אובמה קרא לקצר את לימודי המשפטים משלוש שנים לשנתיים.

אפשר לשאול למה בכלל צריך רישוי ממשלתי על העיסוק בעריכת דין, אבל גם בהנחה שצריך להציב רף מינימום ובחינות כניסה – לא ברור למה אנחנו מחייבים מועמדים ללמוד משפטים באקדמיה.

תקן תהליך מול תקן ביצוע

אז החלטנו שכדי להצטרף למועדון של עורכי דין, צריך לעבור בחינת כניסה (אגב, כדאי להגדיר מהם הקריטריונים, איך בודקים אותם ולבנות את הבחינה בהתאם – אבל זה דיון אחר).

שיטה אחת אומרת להגדיר תוצאה נדרשת ולבדוק שהמפוקח עומד בה. למשל, אם חשוב לנו שכל עורך דין ידע בעל-פה את חוק החוזים (אחד החוקים האהובים עלי באופן אישי), אז נבדוק שהוא יודע את החוק בעל-פה.

שיטה שניה אומרת שנגדיר למפוקח איך להגיע לתוצאה הרצויה. למשל, נדרוש ממנו לשנן את סעיפי החוק במשך שלושה ימים ברציפות וגם לקחת לפחות חמישה שיעורים אצל מורה פרטי לשינון חוקים.

לשיטה הראשונה קוראים תקן ביצוע ולשיטה השנייה קוראים תקן תהליך. גם כשהחלטנו לדרוש רישיון – צריך להחליט אם התנאים למתן רישיון הם לפי תקן תהליך או תקן ביצוע.

הבעיה היא שהיסטורית רוב הרגולציה נקבעה על-ידי מומחים בתחומם (רופאים, עורכי דין, כלכלנים, מהנדסים) ולא על-ידי מומחים לרגולציה. זו הסיבה המרכזית, לדעתי, לערבוב הזה: כדי להיות עורך דין צריך לעמוד גם בתקני תהליך וגם בתקני ביצוע.

החוק דורש ממועמד ללמוד באוניברסיטה (תקן תהליך) וגם לעבור בחינת הסמכה (תקן ביצוע). אפילו קים, שלומדת במסלול המיוחד שקיים רק ב-4 מדינות מתוך 50, כפופה לתקני תהליך (18 שעות לימודים בשבוע, במשך 4 שנים).

לעבור לתקני ביצוע

יותר ויותר אנשים בארה"ב טוענים שצריך לאפשר לקבל רישיון מקצוע על סמך בחינת הסמכה בלי דרישה ממשלתית לתהליך הכשרה ספציפי. זו קריאה מתבקשת כי ככה עובד הרישיון הכי נפוץ בארה"ב – רישיון הנהיגה.

בישראל רישוי נהגים מבוסס על שילוב של תקני תהליך (28 שיעורים, מורה נהיגה מוסמך) ותקני ביצוע (מבחן תיאוריה ומבחן מעשי – "טסט"). אבל בארה"ב כל בעל רישיון יכול ללמד את בני משפחתו נהיגה ברכב הפרטי שלהם והתלמיד רק נדרש לעבור מבחן נהיגה ממשלתי. האם העובדה שהרישוי האמריקאי מבוסס רק על תקן ביצוע הופכת את הרישוי הישראלי ליותר אפקטיבי? ממש לא בטוח.

הבחירה של קים קרדשיאן נותנת לנו הזדמנות לחשוב על הרגולציה בישראל. האם מספיק לקבוע רף שנדרש לעמוד בו, או שהממשלה צריכה להגדיר איך להגיע אליו (כמה ללמוד, אצל מי, כמה עובדים להעסיק, באילו חומרים להשתמש). לדעתי יש בישראל שימוש יתר בתקני תהליך וזה יוצר בירוקרטיה.

האלטרנטיבה היא להגדיר מה התוצאה הנדרשת ולבדוק רק את העמידה בה, בלי להנדס את כולם ובלי לקבוע איך להגיע לרף הנדרש.

ואם אתם צריכים עוד דוגמה למישהו שהיה עורך דין בלי תואר במשפטים – יש את אברהם לינקולן, שהוסמך כעורך דין לאחר שלמד משפטים בעצמו. אולי הגיע הזמן שעוד רגולטורים יתמקדו בתוצאה ולא בדרך.
___

The featured image created by Eva Rinald.

Source: https://www.flickr.com/photos/evarinaldiphotography/6307608171/

Used under CC BY-SA 2.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.0/)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s