האם להטיל סגר? על אפס סיכון ותגובה מהירה לקורונה

לפני שבוע איטליה הטילה סגר מלא על כל המדינה. שוטרים וחיילים מסתובבים ומוודאים שאנשים לא מפרים את הסגר. הסגר הזה בא אחרי ההתפשטות חסרת המעצורים של נגיף הקורונה באיטליה, שהביא את מערכת הבריאות שלהם לסף קריסה (ויש שאומרים שהיא כבר קורסת).

לחצו כאן לקריאת הפוסט הקודם – על הכשלים של האמריקאים בטיפול בקורונה. וכאן אפשר לקרוא את הפוסט הכללי על ניהול משברים.

התגובה של האיטלקים היא דוגמה לכשלים אופיינים של קביעת רגולציה. הם הפעילו מדיניות מאוד אגרסיבית. ויותר חזק, זה לא בהכרח יותר טוב. אבל התגובה האגרסיבית שלהם הגיעה בשלב מאוחר.
רגולציה נקבעת בדרך כלל אחרי שהבעיה קיימת, ולכן היא בעצם תגובה בדיעבד – ולא מראש.

הסגר הטוטלי הוא ניסיון ללכת למצב של אפס סיכונים. במקום ניהול סיכונים הם בחרו באמצעים דרקוניים (השוו למה שנעשה בישראל, סינגפור והונג קונג). איטליה בעצם משכפלת את מה שהסינים עשו.

מה הבעיות בגישה הטוטאלית של הסינים והאיטלקים?
בתמצית – כשעושים צעד דרסטי כמו איסור גורף או סגר טוטאלי, אנחנו חושבים שמצאנו פתרון שימנע לחלוטין את הסיכון. אבל זה לא נכון. כי אין דבר כזה אפס סיכונים.

נשאל שלוש שאלות: האם הצעד הזה אפקטיבי? האם הוא ישים? והאם מדינות אחרות צריכות להטיל סגר?

1. אפקטיביות: האם זה בכלל יעבוד?

האיטלקים העתיקו מהסינים אבל לא ברור אם הסינים באמת הצליחו להכיל את הוירוס ולהשיג שליטה על התפשטות המחלה. חוץ מבעיות באמינות המידע שהסינים מפרסמים, יכול להיות שהם רק האטו את הקצב שלו כי הנגיף כבר התפשט מאוד.

יכול להיות שבשלב כזה מתקדם, לקבץ משפחות בבית רק יגרום להדבקה ותחלואה מואצת. ואז הסגר משיג את המטרה ההפוכה.
וכשסוגרים משפחות שלמות בבתים בלי אפשרות לצאת, יהיו בעיות נוספות – דיכאון, לחץ, חרדה. כולן בעייתיות בפני עצמן, אבל זה עוד יותר גרוע כשמוסיפים נגיף. יכול להיות שבשלב כזה מאוחר, הסגר רק ייצור סיכונים נוספים – בריאותיים וכלכליים.

2. ישימות: האם זו אסטרטגיה מעשית שאפשר לקיים לאורך זמן?

בואו נחשוב על המשמעות המעשית של הסגר שהוטל באיטליה. הם נועלים 60 מיליון אנשים בבידוד, חלקם ללא עבודה. הערים יהפכו לערי רפאים. ומה עושים אנשים שלא עובדים ולא מקבלים משכורת?

וזה גם מעלה שאלות לגבי תפקודים חיוניים. למשל, איך מאכילים את האוכלוסייה במצב כזה? גם גידול מזון, גם ייצור שלו וגם הפצה והובלה הופכים להיות בעייתיים כשרוב האוכלוסייה סגורה בבית.

אמרנו שבמשפחות בהן מישהו כבר נדבק יש סיכון מוגבר להידבקות של כל יתר המשפחה. ואז איך מטפלים באותם חולים?

ולכן השאלה הגדולה היא – כמה זמן מצב כזה יכול להימשך?

במשטר כמו סין, אפשר למשוך סגר דרקוני לאורך זמן. אני לא בטוח שבאיטליה זה אפשרי. חוץ מזה, צריך לזכור שסין הטילה סגר מוחלט רק על אזור אחד, אבל שאר המדינה המשיכה לתפקד (תחת מגבלות חלקיות) וזה איפשר לתמוך באזור הסגור. באיטליה זה לא המקרה – כל המדינה בסגר.

חשוב לזכור שככל שהאמצעי יותר אגרסיבי כך יהיה לאוכלוסייה הרחבה יותר קשה לציית לו. ואם הציבור לא יפעל לפי ההוראות – כמובן שהמדיניות לא תעבוד.

וצריך להסתכל גם על התמונה הגדולה. יכול להיות שזה צעד נכון ביחס לאיטליה נטו. אבל מה לגבי שאר אירופה? בואו נחשוב על איטליה כמו על מחוז בתוך סין, ואז אירופה שקולה לסין. האם אפשר להחזיק כזה סגר בכל אירופה? לא להרבה זמן.

סגר כזה אפקטיבי אם מחזיקים אותו מספיק זמן. גם אם נניח שבמהות זו מדיניות מוצלחת, אם אי אפשר ליישם אותה לאורך זמן, יכול להיות שהיא לא תועיל.

3. אז האם צריך להטיל סגר?

אני לא מהמזלזלים בסיכון של הקורונה, אבל נראה שהאיטלקים עשו שתי טעויות: בהתחלה הם לא היו מספיק נחרצים בטיפול בקורונה, ועכשיו הם מגיבים באופן אגרסיבי מאוד.

שיהיה ברור – סגר כולל יכול להיות פתרון נכון במצבים מסוימים. אבל במקרה האיטלקי – הם נזכרו לטפל מאוחר מידי – אחרי שהמשבר כבר התממש בעוצמה רבה.

הבעיה עם המדיניות של איטליה היא שבשלב הזה הם יצטרכו להשאיר את הסגר הרבה זמן, כדי שהוא יהיה אפקטיבי. אבל ראינו שקשה להחזיק סגר לאורך זמן. וסגר מאוחר פחות אפקטיבי וגם מזיק. אם מטילים סגר בשלב מספיק מוקדם הוא יתפוס את המחלה בשלבי התפשטות ראשוניים ויצמצם את ההדבקה. סגר מוקדם יכול להיות אפקטיבי בתוך זמן קצר. ולכן הוא גם ישים יותר מסגר בשלב מאוחר.

במצב משבר מדינות צריכות לנקוט במדיניות חריפה (כמו סגרים) מוקדם יותר, לפני שמגיעים למצב של איטליה. המטרה היא לעכב את ההדבקות (צמצום סיכון) ולא מיגור מלא של המחלה (אפס סיכון).

יש נושא שלם שאני לא נכנס אליו בפוסט וזה נושא היעילות – עלות מול תועלת. האם התועלת מהסגר מצדיקה את העלויות והנזקים שכרוכים בו. זה דיון חשוב אבל לא נוכל להיכנס גם אליו בפוסט הזה.

חזק יותר זה לא בהכרח טוב יותר. צריך לאמץ מדיניות ישימה לאורך זמן וצריך כמובן לבחון את העלות והמחירים של המדיניות. וכשעוסקים במשברים – מימד הזמן הופך עוד יותר חשוב כדי שהמדיניות תשיג את המטרות ותהיה ישימה.

אני לא יודע האם ומתי ישראל תחליט להטיל סגר כזה. אבל נכון להיום (מוצ"ש 14.3.2020) נראה שזה לא יהיה מאוחר מידי – ולכן צעד ישים ואפקטיבי.

___
כמובן שהפוסט הזה נכתב בזמן אמת וכשמשבר הקורונה עדיין מתגלגל. לכן בהחלט סביר שבעתיד יתרחשו אירועים נוספים ואולי גם יתגלה מידע נוסף. הפוסט הזה משקף את מה שהיה ידוע כשהוא נכתב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: