אם תסתכלו על המפה בתמונה של הפוסט, תראו משהו מוזר. הנשרים מספרד לא נכנסים לפורטוגל.
מזג האוויר, הטבע והטופוגרפיה זהים. כמובן שהנשרים יכולים לעוף מעל לגבול והם לא צריכים לעבור ביקורת גבולות.
אז למה שהנשרים יעצרו בגבול היבשתי וכמעט לא יחצו אותו לפורטוגל?
אז למה שהנשרים יעצרו בגבול היבשתי וכמעט לא יחצו אותו לפורטוגל?
מסתבר שמאחורי התעלומה הזאת מסתתרת רגולציה.
בשנת 2002 נקבעה באיחוד האירופי רגולציה שנועדה להתמודד עם מחלת הפרה המשוגעת. הרגולציה מחייבת לטפל מידית בפגרים של בקר – לקבור או לשרוף אותם. הטיפול המיידי בפגרים נועד לצמצם דרסטית את הסיכון להדבקה והפצה של המחלה.אבל לאיחוד האירופי אין סמכות מוחלטת על המדינות החברות בו. ולאחר מספר שנים, ספרד הפסיקה ליישם את הרגולציה הזאת. אבל פורטוגל המשיכה ליישם אותה וחייבה טיפול מיידי בפגרים של פרות.התוצאה היא שבפורטוגל מסלקים את הפגרים מהר, ובספרד הם נשארים בטבע.
בשנת 2002 נקבעה באיחוד האירופי רגולציה שנועדה להתמודד עם מחלת הפרה המשוגעת. הרגולציה מחייבת לטפל מידית בפגרים של בקר – לקבור או לשרוף אותם. הטיפול המיידי בפגרים נועד לצמצם דרסטית את הסיכון להדבקה והפצה של המחלה.אבל לאיחוד האירופי אין סמכות מוחלטת על המדינות החברות בו. ולאחר מספר שנים, ספרד הפסיקה ליישם את הרגולציה הזאת. אבל פורטוגל המשיכה ליישם אותה וחייבה טיפול מיידי בפגרים של פרות.התוצאה היא שבפורטוגל מסלקים את הפגרים מהר, ובספרד הם נשארים בטבע.
ואיפה שאין פגרים טעימים – לא תמצאו נשרים.
_____
כל הפרטים והתמונה של הפוסט לקוחים מתוך המחקר הזה:
הרגולטור - גיא מור 