דרושים עובדים מכל מקום – חוץ מקולורדו

אחד הדברים החיוביים שקרו בעקבות הקורונה הוא המעבר לעבודה מהבית (ובכלל מחוץ משרד). אפילו במגזר הציבורי יש מעבר חלקי לעבודה מהבית.

בשנה וחצי האחרונות חברות רבות החלו לגייס לתפקידים שהם 100% מרחוק (remote positions). אפשר לראות מודעות דרושים, שבהן כבר לא כתוב מאיפה עובדים, אלא נאמר שהמשרות פתוחות לעובדים מכל מקום – בגלל שכבר לא צריך להיות במשרד כדי לעבוד. מהפיכה אמיתית.
זה קורה גם בארץ ועוד יותר נפוץ באירופה וגם בארה"ב. חוץ ממדינה אחת – קולורדו.

הסיבה לכך היא רגולציה, אבל לא מהסוג שהייתם מצפים לראות.

החוק החדש של קולורדו

בקולורדו יש חוק חדש (מה-1.1.2021) שמחייב חברות שמפרסמות משרות בקולורדו לציין את השכר הצפוי בתפקיד. לחוק הייתה כוונה טובה – לצמצם את פערי השכר בין נשים לגברים, באמצעות הגברת שקיפות השכר (זה רעיון יפה – במקום לקבוע מגבלות וחובות, להתמקד במישור המידע).

אבל זה השתבש והתוצאה בעייתית.

חברות העדיפו להימנע מלפרסם את השכר. לכן כשהן מפרסמות בכל ארה"ב שהן מגייסות עובדים, הן מציינות שהמשרה פתוחה לעובדים מכל מקום חוץ ממדינת קולורדו.

אתר חדשות מקומי בקולורדו איתר מעל 300 משרות שבפרסום עליהן נכתב שהן פתוחות לעובדים מכל מקום, חוץ מקולורדו. ובהמשך הוקם אתר ייעודי שמתעד את כל המשרות שמחריגות את קולורדו.

למשל, חברת Johnson & Johnson פרסמה משרה וכתבה שם:

"Work location is flexible if approved by the Company except that position may not be performed remotely from Colorado"

במשרה אחרת, שפורסמה על ידיCardinal Health נכתב:

“This is a remote work from home position. This role is to be filled outside of the state of Colorado.”

ויש חברות שמצאו מעקף מסוג אחר – הן מפרסמות משרות שפתוחות למועמדים מכל מקום חוץ מקולורדו; ובמקביל מפרסמות משרות שמיועדות רק לתושבי קולורדו.

למה חברות מתרחקות מקולורדו?

יש כל מיני סיבות לכך שחברות לא רוצות לפרסם באופן פומבי את השכר של משרות. הסיבה הכי ברורה היא שלמסור את טווח השכר מראש – נותן לעובדים יתרון במשא ומתן מול החברה.

אבל יש עוד סיבות – כדי לא לחשוף אותו למתחרים (יש חברות שמגדירות את מדיניות השכר שלהן כסוד מסחרי – אני לא בטוח כמה הטיעון הזה משכנע), בגלל שיש שונות בין עובדים (ולכן הן מוכנות לשלם יותר לעובד מוכשר אבל לעובד לא מנוסה אולי יציעו שכר נמוך יותר), או בגלל שהשכר משתנה בין מדינות – כי בניו יורק עלות המחייה גבוהה (ולכן השכר גבוה) בעוד שבמדינות אחרות עלות המחיה נמוכה.

עוד בעיה מהותית היא שהשכר לא נקבע רק לפי המשרה אלא גם לפי העובד. יכול להיות שיגיע מועמד עם יכולות יוצאות דופן והחברה תרצה לשלם לו יותר מהמקובל לאותו תפקיד . ויכול להיות שיגיע מועמד בינוני או עם מעט ניסיון, והחברה תסכים להעסיק אותו בשכר נמוך יותר, בגלל שהוא יצריך הרבה הכשרה עד שיספק תפוקות רגילות. החוק לא מאפשר את הגמישות הזו בהתאם למועמד. ואם יגיע מועמד ממש אטרקטיבי – אי אפשר יהיה להציע לו שכר גבוה יותר (ולכן אולי מועמדים חזקים אולי לא יפנו בכלל).

אפילו נתקלתי בטיעון מעולם הפרטיות – אם מפרסמים את השכר של משרה מסוימת, חושפים באופן פומבי את השכר שעובד באותו תפקיד יקבל.

לחברות שפועלות בארה"ב ולא רוצות לפרסם את השכר (מאחת הסיבות האלו) יש עוד 49 מדינות לפעול בהן. אז הן מצביעות ברגליים.

ב-Yahoo! Finance כינו את החוק הזה "החוק המוזר שמונע מחברות להעסיק עובדים מרחוק בקולורדו".

כשעיתונאי מה"אטלנטיק" שאל את יוזמת החוק בקולורדו על ההשפעות הלא מכוונות של הרגולציה, היא התעלמה מהתוצאות בשטח ואמרה שהחברות מתנהגות באופן מביש כי הן רוצות להפלות נשים.
היא פשוט שבויה בכוונות הטובות שלה ומתעלמת מהתוצאות.

בעיני אפליה של נשים היא תופעה פסולה, אבל יש פה קצת עצימת עיניים והיתממות. היא מתממת מיתר השיקולים של החברות ומיתר ההשפעות של החוק שלה. זה קצת פשטני לומר שכל החברות האלו רק רוצות להפלות נשים.

קיבלנו חוק שנועד להילחם באפליה שפוגעת בנשים, אבל יוצר מעין "אפליה" אחרת – כזו שפוגעת בכל תושבי קולורדו (שבערך חצי מהם – נשים). 

בחודש יוני 2021 שתי מדינות נוספות העבירות חוקי שקיפות דומים – רוד איילנד וקונטיקט (וגם מדינת ניו יורק שוקלת לקבוע חוק כזה). החוקים עוד לא נכנסו לתוקף אבל ככל שהדרישה הזו תהיה רחבה יותר – יהיה לחברות קשה יותר להתחמק ממנה באמצעות ויתור על גיוס עובדים מאותן מדינות.

למה זה קרה?

כתבתי כאן על הרבה מקרים של כשלי רגולציה. ובעבר שאלו אותי למה אני מתמקד בבעיות וכשלים במקום להציג הצלחות. הסיבה היא שכשלונות מלמדים אותנו שיעורים חשובים.

בדיעבד קל לראות את התוצאה הלא רצויה שקולורדו הביאה על עצמה. אבל מראש אנחנו בדרך כלל עיוורים להשלכות הבלתי רצויות של רגולציה.

אנחנו רגילים לדבר במונחים של "כשלי שוק", שהם מצב שבו אדם אחד מזיק לאדם אחר (בכוונה או בטעות) או כשאדם לא מקבל החלטות אופטימליות (בגלל מחסור במידע או בעיה אחרת).
העניין הוא שגם ממשלות מורכבות מאנשים וגם הם לפעמים מקבלים החלטות שמזיקות לאחרים (בטעות) וגם הם סובלים מכשלים בקבלת החלטות. ככה זה, כולנו בני אדם. וככה נוצרים "כשלי מדינה", שהם לא פחות חשובים מ"כשלי שוק".

ולכן חשוב לדבר על הכשלים האלו – כדי ללמוד את השיעור. שיעור בצניעות, בצורך להעריך איך הרגולציה תשנה את ההתנהגות ובצורך לבחון את התוצאות וגם לתקן את הרגולציה בדיעבד.

השיעור הזה נכון באופן כללי והוא נכון למקבלי ההחלטות בקולורדו, שרצו להגביר את השוויון, אבל גרמו לחברות "להפלות" לרעה את האזרחים של המדינה שלהם.

תגובה אחת על “דרושים עובדים מכל מקום – חוץ מקולורדו

  1. חוק עם כוונה טובה מאוד, אבל יצא להם מגוחך…
    חסרה לי איזושהיא התניה כלשהיא לפירסום השכר, או שהיא גורפת וזהו?

    אם חובה לפרסם ***טווח*** אז זה לפחות מרכך את הפיגור.
    לא רואה סיבה למה חברות פשוט לא מפרסמות טווח שיכול לשקלל את כלל המשתנים הללו שרשמת לגביהם, כמו מועמד ללא ניסיון ומועמד מאוד מוכשר?
    בכך הן פשוט יכולות לעקר את החוק מתוכנו ולהמשיך להתנהל כהרגלן.

    "דרוש מועמד לעבודות טפסנות בבטון רגולטורי מדופלם, טווח שכר 5,300 ש"ח עד 23,000 ש"ח".

    Liked by 1 person

להגיב על ביולוג ירושלמי לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: