עד היום כתבתי ביקורת על די הרבה רגולציות, ואפילו תהיתי אם נמצאה הרגולציה הגרועה בעולם. אבל נראה שהפעם נתקלתי באחת הרגולציות עם פוטנציאל ההרס הכי גדול שאפשר לדמיין. מדובר בהצעה של ביל דה בלאסיו – ראש עיריית ניו יורק ומתמודד בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2020. דה בלאסיו פרסם את החזון שלו לרגולציה תחת הכותרת "למה עובדים אמריקאים צריכים להיות מוגנים מפני אוטומציה".

רגולציה נגד קידמה

נתחיל בהתחלה – כולם מסכימים שטכנולוגיה מסייעת לנו לחסוך עבודה ולשפר את איכות החיים. ושכשחוסכים עבודה – צריך פחות עובדים. אוטומציה יכולה להיות בפס הייצור, בתוכנה לזימון פגישות, שימוש באתר אינטרנט במקום חנות פיזית ועוד.

בשנים האחרונות מתקיים דיון נרחב על עתיד שוק העבודה. האם מחשבים ורובוטים יתפסו את מקומנו? ואם כן, ממה נתפרנס?

חשוב לזכור שדיונים כאלו התרחשו בתקופת המהפכה התעשייתית (כולל עובדי טקסטיל שהשמידו מכונות), סביב המצאת הרכב, הכספומט, המחשב, וכו'. לאורך ההיסטוריה תמיד חששנו ממה שהקידמה עלולה להביא. בפועל, הטכנולוגיה לא הביאה לאבטלה המונית. אני לא טוען שמה שהיה הוא שיהיה, אבל הפחד והלחץ הם לא נקודת פתיחה טובה לדיון.

התכנית של דה בלאסיו

אז דה בלאסיו הגה תכנית למלחמה באוטומציה. החלק הראשון בתכנית הוא להקים סוכנות רגולטורית חדשה להגנה על משרות מפני אוטומציה (הוא כבר מצא לה שם: Federal Automation and Worker Protection Agency).

החלק השני הוא בירוקרטיה. כל חברה שתבקש להגדיל את האוטומציה באופן שעלול להחליף עובדים תצטרך לקבל אישור מהרגולטור החדש. אם הרגולטור יחשוב שהאוטומציה מייתרת משרות שכבר לא צריך בשוק – הוא יחייב את החברה להציע לעובד תפקיד אחר באותם תנאים כמו היום, או לשלם להם חבילת פיצויים מוגדלת (בגלל שמדובר באוטומציה).

החלק השלישי הוא מס רובוטים – robot tax. המס הזה יוטל על חברות גדולות שמאמצות אוטומציה אך לא מציעות "מספיק" משרות חלופיות. האמת שזה לא ממש מס, אלא יותר קנס: הגובה שלו יהיה השכר של כל המשרות שבוטלו בגלל האוטומציה – למשך חמש שנים.

השתדלתי לתאר את ההצעה של דה בלאסיו בצורה עניינית ככל האפשר, אבל צריך לומר שהיא ממש לא מוצאת חן בעיני. נתחיל בהשפעות הישירות.

1. אנטי פרודוקטיביות.

דה בלאסיו בעצם מטיל מגבלות על התקדמות – התקדמות בשיטות העבודה והתקדמות טכנולוגית. הוא בעצם רוצה להחזיק אותנו במקום. בואו נסתכל על משרות שיש היום פחות או שכבר לא קיימות. אין לנו עגלונים (שהתנגדו מאוד לשימוש ברכב בעל מנוע). הכספומט שכולנו מכירים נקרא באנגלית ATM, אלו ראשי תיבות של Automated Teller Machine – מכונת טלר אוטומטי – המכונה ממש קרויה על שם העובד שהיא החליפה. רועי צזנה מספר שכשהומצאה מכונת הסריגה הראשונה, המלכה אליזבת אסרה להפיץ אותה כדי שלא תגרום לאבטלה. היא צדקה והמכונה יתרה עובדים, אבל בטווח הבינוני והארוך – מצבם של עובדי הטקסטיל ומצבו של הציבור הרחב השתפר בזכות המיכון.

דה בלאסיו בונה מערכת ממשלתית שתפקידה למנוע התקדמות טכנולוגית. הוא רוצה להשאיר אותנו עם מקצועות שכבר לא נדרשים. אם דה בלאסיו היה נולד לפני מאה או מאתיים שנים, הוא היה נלחם שנמשיך להשתמש בסוסים ושנסרוג לעצמנו את הבגדים לבד.

ושאלת צד – למה לייצר כזו הגנה חזקה רק על עובדים שפוטרו בגלל אוטומציה? במה שונים פיטורים בשל אוטומציה מפיטורים מכל סיבה אחרת? למה רק העובדים אלו מקבלים הגנה כזו? אפשר להציג את השאלה בכיוון ההפוך: למה אנחנו מקשים דווקא על חברות שרוצות להשתפר ולאמץ טכנולוגיה? (אם כבר, בואו נקשה ו"נעניש" חברות שלא מאמצות טכנולוגיה)

2. פגיעה בעובדים.

פרופ' רוברט סימנס מבית הספר למנהל עסקים ב-NYU הסביר שלעיתים קרובות אוטומציה ורובוטים לא מחליפים עובדים, אלא משלימים אותם ומשפרים את הפרודוקטיביות שלהם ולכן הגבלות ומיסים על אוטומציה עלולים לא להגן על משרות, אלא אפילו לצמצם את מספר המשרות.

חדשנות ואוטומציה יוצרות משרות חדשות וטובות יותר. תשוו חקלאים בשדה לפני 100 שנים מול חקלאי היום שעובד על טרקטור – מצבו השתפר דרמטית. ואם נחזור לכספומטים (ATM), בתחילת שנות ה-80 היה חשש שהכספומטים בארה"ב יביאו לצמצום אדיר בכוח האדם. בפועל, כוח האדם של הבנקים רק גדל. כולל מספר הטלרים! האוטומציה אפשרה יצירה של משרות חדשות – טובות יותר. ואותם עובדים נהנו מכך.

3. הגורם האנושי.

דה בלאסיו לא מגן על העובדים הוא מגן על משרות. דמיינו עובד שכיום מועסק בעבודה טכנית שמחשב או רובוט יכולים להחליף. ההצעה של דה בלאסיו היא למנוע מהחברה את האוטומציה או להכריח את החברה להעסיק אותו למרות האוטומציה (גם אם אין משרות פנויות). דה בלאסיו משמר את המשרה, אבל לא באמת דואג לעובד. אם אכפת לנו מהעובד, מהאדם, הדבר ההומאני לעשות הוא לשמור את העובד רלוונטי. בואו לא נכפה על החברה להעסיק עובד "מיותר", ולו בגלל שזה מעליב ואפילו משפיל להיות עובד לא רלוונטי שמועסק בתפקיד סרק רק כי הרגולציה כופה את זה. לפני שאנחנו עובדים אנחנו בני אדם, ובני אדם מחפשים משמעות וערך בעבודה שהם עושים. במקום להכריח חברות להעסיק עובד עם כישורים שכבר לא נחוצים, בואו נשקיע בשוק עבודה גמיש, עם הכשרה תעסוקתית לאורך כל הקריירה, כדי שהעובד ימשיך להיות רלוונטי ובעל ערך.

איך יראה עולם אנטי פרודוקטיבי

איך הרגולטור יפעל

התייחסתי בעבר לכך שקשה למדוד הצלחה של רגולטור, ולכן יש נטייה לבחון רגולטור על הדברים הלא נכונים. ואז הרגולטור נבחן ונמדד בעיקר על מניעה מוחלטת של אסונות (ולא על מציאת פתרון מאוזן). החשש שלי הוא שהרגולטור המוצע ייענש (ניהולית, ציבורית ותקשורתית) בכל פעם שחברה תאמץ שיטת עבודה או טכנולוגיה חדשה. ולכן הוא יהפוך לרגולטור של אנטי-אוטומציה. מטרתו תהיה לחסום ולצמצם למינימום טכנולוגיה שמייעלת תהליכי עבודה. אפשר להניח שהוא יאמץ עקרונות שגויים כמו "עיקרון הזהירות המונעת" ו"better safe than sorry" (שניתחתי בעבר) ולכן ינהג באופן שמרני מאוד. והתוצאה תהיה שהוא ימנע אוטומציה גם כאשר היא לא תפגע במשרות.

אולי הוא גם יפתח זרוע פעילות נוספת שמבוססת על תקציב ולא על רגולציה. למשל, עידוד העסקת עובדים – יחלק מענקים לחברות שיפחיתו אוטומציה קיימת, ויוכיחו שבזכות גריעת הטכנולוגיה הן נאלצות להעסיק יותר עובדים. עולם הפוך.

איך הרגולציה תופעל

תחשבו על הקושי להגדיר מה זה "אוטומציה" וכמה מקום יש לפרשנות. במצב כזה, אפשר להיות בטוחים שקבוצות אינטרס יעשו לובי כדי שהמגבלות יחולו על המתחרים ולא עליהן.

סובלים מהסיבוכיות של מערכת המס? תתכוננו לשידור חוזר – הפעם עם מס הרובוטים: קיזוזים, גילומים, ניכויים וכו'. המס הזה ייצור עבודה – לרואי החשבון וליועצי המס.

ועוד לא דיברנו על אתגר הפיקוח והאכיפה – כי כדי לבדוק האם אלגוריתם כפוף לרגולציה החדשה והאם הוא מכיל "אוטומציה", נצטרך לבדוק את הקוד שלו. נגעתי במורכבות של זה בהקשר של בינה מלאכותית. זה סיוט לכל מערך פיקוח ואכיפה, וזה יהיה גיהינום עבור חברה שפקחים ממשלתיים מתיישבים על השרתים שלה כדי לבחון האם הקוד מהווה "אוטומציה".

למה זאת לא סתם אנקדוטה

כנראה שדה בלאסיו לא יהיה המועמד הדמוקרטי לנשיאות (למרות שהיו הפתעות בעבר). אבל זה לא אומר שצריך להתעלם מההצעה הקיצונית שלו. רעיונות כאלו עלולים להתפשט בזכות הפחד מהעתיד.

יש לפנינו פוליטיקאי מנוסה. שבנה וליטש רגולציה שעלולה להיות הרסנית לרווחה החברתית. הוא לא יפגע רק בעובדים או רק בחברות עתירות טכנולוגיה. רגולציה שמיועדת לחסום חדשנות ואוטומציה היא רגולציה נגד קידמה ושיפור. היא רגולציה ברוח ימי הביניים. דה בלאסיו לא טיפש ובוודאי לא חסר ניסיון. הצעה כזו מיועדת לגרוף רווח פופוליסטי גם במחיר של פגיעה בציבור. וכמו שאנחנו יודעים, הראשונים שנפגעים ממדיניות שגויה הם העובדים והאוכלוסיות החלשות.