החורף הקשה של אירופה

הטרגדיה של אירופה הייתה ידועה מראש. החורף הקרוב הולך להיות קשה: הרחובות יוחשכו, מפעלים יסגרו ועסקים יצמצמו שעות פעילות. כנראה שגם יהיו הפסקות חשמל. הסיבה: מחסור באנרגיה.
הנה הערכה של התמותה הצפויה בכל שבוע באירופה בחורף הקרוב:

הגרף מתאר תמותה שבועית למיליון איש. באירופה חיים כ-450 מיליון איש, ולכן צריך להכפיל כל ערך על הגרף במספר הזה. המשמעות היא שחורף קשה יכול להביא למוות של יותר מ-300,000 איש באירופה כולה. הגרף הזה לקוח מניתוח רחב של האקונומיסט על הצפי לחורף הקרוב באירופה. כותרת הכתבה נושאת את המסקנה המצמררת שלהם: ההתייקרות במחירי האנרגיה תהרוג יותר אירופאים מהמלחמה באוקראינה.

אגב, באופן כללי יותר אנשים מתים ממזג אוויר קר מאשר ממזג אוויר חם (בערך פי 9.5). ולכן החורף הוא העונה הקשה באמת שמסכנת חיים.

אין באמת משבר אנרגיה בעולם, קיימות עתודות של מגוון מקורות אנרגיה. אלא שאירופה ויתרה על מקורות עצמאיים (כמו גרעין וגז טבעי שנמצא באירופה) והעדיפה להסתמך על גז, נפט ופחם מרוסיה. הטרגדיה היא שאירופה ויתרה על אנרגיה גרעינית בטוחה ועל פיתוח הגז הטבעי שלה – כי היא הסתמכה על אספקה רוסית ומתוך דאגה לאקלים. ולכן היא ייבאה גז טבעי מרוסיה (שאינו שונה מהגז הטבעי באירופה). אגב, לפני כמה שנים פוטין התלוצץ על חשבונה של גרמניה: "אני לא מבין איך תחממו את הבתים שלכם. גז אתם לא רוצים, אתם לא מפתחים אנרגיה גרעינית. אתם רוצים להתחמם עם עצי הסקה? אם כן – תצטרכו ליבא אותם מסיביר".
[בנתיים youtube הסירה את הסרטון – אני מחפש מקור אחר שלו]

עכשיו סביב המלחמה באוקראינה יש כיפופי ידיים בין רוסיה למערב. בחודשים האחרונים רוסיה צמצמה משמעותית את אספקת האנרגיה לאירופה כדי להפעיל עליהם לחץ.
אם זה מתגלגל כמה חודשים למה האירופים לא נערכו? התשובה היא שהם לא לגמרי יכולים. הם ניסו לקנות גז ממקורות חלופיים, למשל מישראל ומקטאר. אבל זה לא יספיק כמותית. ויש בעיה גם על ציר הזמן: לוקח זמן להקים תחנות כוח חדשות (או לפתוח תחנות שנסגרו). לכן הויתור של אירופה ילווה אותה תקופה.

כצעד נואש, חלק ממדינות אירופה עברו לייצר חשמל בכל אמצעי אפשרי. למשל, נכון לעכשיו (תחילת דצמבר 2022) גרמניה מייצרת כמעט 40% מהחשמל שלה משריפת פחם – מקור האנרגיה המזהם ביותר! לפי ההערכות, גם הצעדים הנואשים האלו לא יספיקו בשיא החורף כשצריכת החשמל והאנרגיה לחימום יגיעו לשיא.

הסיכון המוגבר לתמותה בחורף היה קיים עוד לפני משבר האנרגיה. וזה נכון לכל אירופה. בנורבגיה התמותה הממוצעת ממזג אוויר בחורף גבוהה ב-13% בהשוואה לקיץ. גם בפורטוגל בחורף התמותה ממזג האויר גבוהה בחורף ב-36% מאשר בקיץ. נסו להעריך מה קורה בשיא חורף כשאי אפשר לחמם את הבית. למשל בפריז יש חודשיים שבהם הטמפרטורה צונחת ל-2 מעלות. יש לילות קרים יותר בפריז וכמובן שבמקומות גבוהים או צפוניים יותר הטמפרטורה יכולה להיות נמוכה יותר.

זה לא ייגמר בתמותה מוגברת בחורף (עשרות ואולי מאות אלפי נפטרים מהקור). מומחים סבורים שבטווח הבינוני גם הכלכלה האירופית נמצאת לפני תהום – בלי הגז הרוסי ובלי חלופות זולות, זמינות ויציבות.

שגיאות שקל לתקן ושגיאות שקשה

ידיד הבלוג, נדב זילברמן, הזכיר לי שלפני שנתיים פרסמתי את הסדרה "האנרגיה של העתיד" והרהרתי באפשרות שהמערב יתחרט בעוד עשרים שנים על הויתור על ייצור ופיתוח אנרגיה גרעינית. כתבתי:

"אם במערב טועים ויתברר בדיעבד שהם ויתרו על מקור אנרגיה טוב, בעוד עשרים שנים העולם יכול להיראות אחרת – מציאות שבה סין היא מעצמה של אנרגיה ירוקה, זולה ובטוחה; כשהמערב יתקשה לסגור את הפער ויהיה תלוי בטכנולוגיה סינית."

זה קרה מוקדם משצפיתי, גם אם בדרך אחרת. בשנת 2022 המתח הוא לא בין המערב לסין, אבל המערב כבר משלם מחיר על הויתור על מקורות אנרגיה זמינים ויציבים כמו גרעין. מעבר להשלכות הכלכליות, יש למשבר הזה גם השפעה גיאופוליטית מול רוסיה.

זו גם דוגמה להבדל בין סוגי החלטות. בדרך כלל מדברים על התוכן של חלופות שונות: חלופה טובה ומועדפת מול חלופה נחותה (כתבתי על זה כאן).
יש עוד דרך להסתכל על החלטות וחלופות: עד כמה ההחלטה הפיכה או ניתנת לתיקון. גם בהחלטות הפיכות – יש החלטות שאפשר לתקן בקלות ויש החלטות שקשה להפוך או לתקן בדיעבד. סגירה של כל תחנות הכוח מסוג מסוים או הימנעות מפיתוח מקור אנרגיה – הן החלטות שקשה לתקן. כולנו טועים לפעמים. המציאות מורכבת ואין לנו את כל המידע. אבל האירופאים קיבלו החלטות שאם הן שגויות – יהיה להם קשה לחזור בהם ולתקן אותן.

לרגולציה ולמדיניות ציבורית יש השפעה אמיתית על אנשים אמיתיים. מי שקיבל את ההחלטה כנראה טעה, אבל הציבור הרחב (ובעיקר העניים והקשישים) ישלם את המחיר החורף.

נקווה לימים טובים יותר. חורף חם ובטוח.