כשרגולציה סביבתית ורגולציה פיננסית נפגשות

רגולציה היא עולם מאוד טריטוריאלי. רגולטור אחד מפקח על תחבורה, רגולטור שני מפקח על הסביבה, רגולטור שלישי מפקח על אנרגיה, וכו'. בדרך כלל רגולטורים פועלים בתחומי עומק, ב-silos נפרדים. לכל אחד יש את התחום שלו. הם לא אוהבים להתערב בתחומים של אחרים (ועוד פחות אוהבים שאחרים מתערבים בתחום שלהם). אבל מה קורה כאשר הסיכונים בתחוםהמשך לקרוא "כשרגולציה סביבתית ורגולציה פיננסית נפגשות"

הפרלמנט האירופי רוצה לחייב כבל טעינה אחיד לכל המכשירים

– למישהו יש מטען? – כן בטח. – אה, זה של אייפון? לא משנה. לכולנו יצא להתקל בחוסר הנוחות בגלל שחברות שונות משתמשות בכבלים שונים לטעינה של מכשירים. זה נפוץ במיוחד בטלפונים ניידים. ב-2009 היו בשוק 30 מטענים שונים. המצב השתפר והיום יש שלושה עיקריים: ה-micro usb (הטרפז עם שתי הבליטות), ה- lightning הייחודי שלהמשך לקרוא "הפרלמנט האירופי רוצה לחייב כבל טעינה אחיד לכל המכשירים"

למה לא להגביל פליטת מתאן לאטמוספירה?

החקלאים בניו זילנד מתגאים בכך שבמדינה שלהם יש יותר פרות וכבשים מאשר בני אדם. הניו זילנדים מאוד מתגאים גם באיכות התוצרת החקלאית שהם מייצאים לכל העולם. מצד שני, ענף החקלאות אחראי לכמעט חצי מפליטת גזי החממה של כל ניו זילנד. המקור העיקרי של רוב גזי החממה האלו הוא בגזים שהפרות והכבשים פולטות כי הם מכיליםהמשך לקרוא "למה לא להגביל פליטת מתאן לאטמוספירה?"

מי קובע את הסטנדרט של בטיחות רכבים?

נסיעה במכוניות היא פעילות שיש בה סיכון. בישראל נהרגים מידי שנה כ-300 איש בתאונות דרכים. בשנת 2018 נהרגו באירופה כ-25,100 איש ונפצעו קשה כ-135,000. מעבר לפגיעה הבלתי נתפסת בחיי אדם, לתאונות דרכים יש השלכות מרחיקות לכת על ההוצאות של מערכות ממשלתיות כגון מערכת הבריאות, מערכת הרווחה ותכנון מערך התחבורה. אפשר היה לצפות שמחוקקים ורגולטורים ימהרוהמשך לקרוא "מי קובע את הסטנדרט של בטיחות רכבים?"

בואו לקחת חלק

היי חברים כמו שאתם יודעים, אני משקיע הרבה בבלוג ובפודקאסט, ועושה את זה על חשבוני ובזמני הפנוי. כדי שאוכל להרחיב את הפעילות של הפודקאסט, אשמח לעזרה בעריכה בסיסית של הפרקים (האזנה והסרה של טעויות). עזרה כזו תאפשר לי להתחיל לראיין אנשים מעניינים בפודקאסט ולהרחיב את התכנים. אם אתם מעוניינים לתרום מזמנכם כדי לסייע – אשמחהמשך לקרוא "בואו לקחת חלק"

המיתוס על פיקוח מחירים

בשבוע האחרון יצאו פרסומים על הכוונה של עיריית ברלין להטיל פיקוח מחירים על שכר הדירה בעיר. זאת הזדמנות טובה לנתח את הכלי הרגולטורי שנקרא "פיקוח מחירים". לכולנו יצא לשמוע שאומרים בחדשות שבמוצאי שבת הדלק יתייקר בחמישים אגורות לליטר. איך הם יודעים את זה? הרי אף אחד לא אומר בחדשות שמחירי הטלויזיה או המחברות יתייקרו. הסיבההמשך לקרוא "המיתוס על פיקוח מחירים"

סיכום שנת 2019 במדיניות רגולציה בארה"ב – טראמפ סוגר שלוש שנים בבית הלבן

טראמפ סוגר שנת כהונה שלישית בבית הלבן והסיום של 2019 היא הזדמנות טובה לבחון את תמונת המצב בארה"ב. הגוף שמנהל את מדיניות הרגולציה בארה"ב נקרא OIRA והוא פועל בבית הלבן כבר 40 שנים. בדוח שמסכם את שנת 2019 הם מציגים את המגמות המרכזיות ברגולציה של הממשל האמריקאי ואת המהלכים שבוצעו. טראמפ בבית הלבן: תקציר הפרקיםהמשך לקרוא "סיכום שנת 2019 במדיניות רגולציה בארה"ב – טראמפ סוגר שלוש שנים בבית הלבן"

רגולציה על חלב אם

האם תאכילו את התינוק שלכם במזון לתינוקות מיצרן לא מוכר? ומה לגבי חלב אם של מישהי אחרת? מחקרים הצביעו על יתרונות רבים מתזונה בחלב אם – התפתחות שכלית, חיזוק המערכת החיסונית ותועלות בריאותיות נוספות. אבל מה עושים כאשר האמא של התינוק לא מסוגלת להניק, למשל מסיבות רפואיות? אפשרות אחת היא להזין את התינוק בחלב מאישההמשך לקרוא "רגולציה על חלב אם"

כשמרוב באלגן אי אפשר לעשות סדר \ הגיליוטינה הרגולטורית

כל אחד מאיתנו צובר לכלוך ובאלגן. זה קורה גם לממשלות, שצוברות חוקים ונהלים. ולפעמים קשה לתקן את זה. ברגולציה האתגר נובע מכך שברירת המחדל היא שהכללים האלו תקפים לנצח. בניגוד לתקציב שצריך לבנות ולאשר כל שנה, רגולציה חלה בלי הגבלת זמן. ואם רוצים לתקן או לבטל אותה – צריך לעשות תהליך אקטיבי, למשל להעביר בפרלמנטהמשך לקרוא "כשמרוב באלגן אי אפשר לעשות סדר \ הגיליוטינה הרגולטורית"

חוקי אלכוהול הזויים

לפני מאה שנים נכנס לתוקף התיקון ה-18 לחוקת ארצות הברית – שאסר על ייצור, שיווק, יבוא וצריכה של אלכוהול. התיקון הזה יצר את תקופת היובש. הוא בוטל רק ב-1933, אבל האמריקאים נשארו עם שריטה מסוימת לגבי אלכוהול. וגם בספר החוקים שלהם נשארו כל מיני צלקות מאותה תקופה. לכבוד המאורע חשבתי שיהיה נחמד להסתכל על חוקיםהמשך לקרוא "חוקי אלכוהול הזויים"

מה זה "מדיניות רגולציה"?

זאת שאלה מתבקשת כי בישראל התחום שנקרא מדיניות רגולציה (regulatory policy) הוא צעיר ולא מפותח, ולכן גם לא מוכר. מדיניות רגולציה היא תפיסה ניהולית של עולם הרגולציה (כללים שהמדינה קובעת). מדיניות רגולציה שואפת שהרגולציה תהיה באיכות גבוהה – שתהיה אפקטיבית (תשיג את התוצאות) וגם יעילה (מקסימום תועלות במינימום עלות). כדי להשיג את זה, מדיניות רגולציההמשך לקרוא "מה זה "מדיניות רגולציה"?"

לנהל את תקציב הרגולציה

לפני שמתחילים: חוץ מהבלוג יש גם פודקאסט. אנחנו מתמודדים בקטגוריית פריצת השנה בתחרות הפודקאסטים של "גייקטיים" לשנת 2019. אשמח מאוד אם להיכנס ללינק ולהצביע (זו הקטגוריה האחרונה). ההצבעה עד היום (29.12) בשעה 9:00. על תקציב ורגולציה דמיינו עובד מדינה חרוץ. יום אחד הוא חושב על רעיון לתכנית ממשלתית, שצריכה תקציב של 100 מיליון ש"ח, אבלהמשך לקרוא "לנהל את תקציב הרגולציה"

למה פייסבוק מבקשת שיפקחו עליה?

בשנים האחרונות פייסבוק סופגת הרבה מאוד ביקורת – מעקב אחר משתמשים, פגיעה בפרטיות, קיממבריג' אנליטיקס ומה לא. אבל לפני בערך שנה משהו השתנה. פייסבוק מזמינה רגולציה על חברות אינטרנט ועל רשתות חברתיות. היא מבקשת שיטילו עליה רגולציה. מארק צוקרברג פרסם טור דעה שבו הוא קרא להטיל רגולציה בארבעה תחומים שונים: פיקוח על תוכן, פעילות פוליטיתהמשך לקרוא "למה פייסבוק מבקשת שיפקחו עליה?"

להתמודד עם שינויי האקלים

כמה חודשים אחרי שהנשיא טראמפ נכנס לבית הלבן הוא הודיע שארה"ב תפרוש מאמנת פריז בנושא האקלים. זו הייתה רעידת אדמה כי לכולם היה ברור שהפרישה של ארה"ב מהאמנה תחליש אותה מאוד. פרשנים טענו שבלי ארה"ב, ההסכם עלול לקרוס או להיות חסר ערך ללא רגולציה אמריקאית. [הפוסט לא עוסק בסוגיה עצמה של שינוי אקלים – קיומההמשך לקרוא "להתמודד עם שינויי האקלים"

תחרות הפודקסטים של 2019 – עזרו לי

הפעם לא פוסט, אלא בקשה (וגם ספור על רגולציה משונה). אתמול גיליתי שהאתר גיקטיים עורך תחרות של הפודקאסטים הטובים בישראל. והופעתי לגלות שהרגולטור מתמודד בקטגוריית פריצת השנה! אז אם אתם אוהבים את הבלוג והפודקאסט, אשמח מאוד שתכנסו לכאן ותצביעו לי. אני בקטגוריה האחרונה. זה לוקח כמה שניות ולא חייבים להצביע בקטגוריות האחרות בתחרות. ואפרופו כמההמשך לקרוא "תחרות הפודקסטים של 2019 – עזרו לי"

ארגז חול רגולטורי – כשהרגולטור בודק ומנסה

הסקטור הפיננסי הוא אחד המפוקחים ביותר במדינה המודרנית – וכפוף לעשרות חוקים ולמאות תקנות, צווים ונהלים. בואו ניקח לדוגמה חוק אחד בלבד – בארה"ב חוק דוד-פרנק (שנחקק אחרי המשבר הכלכלי של 2008) מכיל לבדו יותר מ-840 עמודים. וזה רק חוק אחד.

הרגולציה על הוויסקי

הוויסקי הוא משקה שכפוף להמון רגולציה. היום נראה איך הרגולציה מעצבת אותו וגם נותנת מרחב פעולה ליצרנים. נתחיל בהתחלה. אם אתם לוקחים שעורה מותססת ומעבירים אותה זיקוק אתם מקבלים תזקיק: נוזל עם ריכוז אלכוהול גבוה. עכשיו אנחנו רוצים להוסיף לו טעמים ולכן מיישנים את התזקיק בחביות עץ. בסוף התהליך מבקבקים אותו ומשווקים. אתם יכולים לייצרהמשך לקרוא "הרגולציה על הוויסקי"

איך להציל את יערות הגשם בברזיל?

בחודש אוגוסט 2019 כולנו שמענו על שריפות ענק ביערות הגשם של ברזיל. אקטיביסטים קראו לכל מיני צעדים – החל מהפגנות מול שגרירות ברזיל בתל אביב ועד לחרם על חברות ישראליות שעושות עסקים בברזיל. אני רוצה להציג גישה פרקטית של מדיניות שמבוססת הבנה של התהליכים והתמריצים השונים. זו הגישה שבה נוקטת מדינת קליפורניה, שהיא סמן ימניהמשך לקרוא "איך להציל את יערות הגשם בברזיל?"

לאן הולכת הרגולציה על תרופות – והאם היא משפרת את המצב?

רישוי תרופות לניוון שרירים בואו נדבר על מחלה אחת. נוראית. ניוון שרירים על שם דושן היא מחלה אכזרית, שתוקפת ילדים וגורמת להרס של תאי השריר שלהם עד שהיא מובילה לשיתוק ואף למוות בגיל צעיר. בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לאבחן, למנוע ולטפל בה. חברת סרפטה (Sarepta) חוקרת ומפתחת טיפולים לניוון שרירים. נספר כאן על שתיהמשך לקרוא "לאן הולכת הרגולציה על תרופות – והאם היא משפרת את המצב?"

האם הגיע הזמן לרגולציה על החלל?

מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שכל הזמן חלה עליכם רגולציה. כשאתם יושבים בבית מול המחשב, כשאתם מפליגים בים וגם כשאתם טסים בשמיים. סביב כל אחת מהפעולות האלו יש הרבה מאוד רגולציה. לפקח על החלל החיצון אבל יש מקום אחד שנשאר יחסית ריק מרגולציה – החלל. האם זה עומד להשתנות? צפוף בחלל החיצון מה עולה לכםהמשך לקרוא "האם הגיע הזמן לרגולציה על החלל?"

התמכרות לרשתות חברתיות

כולנו מכורים למשהו. חלק מאיתנו מכורים לחומרים – קפאין, ניקוטין, אלכוהול. חלק מכורים להרגלים והתנהגויות – הימורים, כסיסת ציפורניים, התמכרות לעבודה. בשנים האחרונות יש תופעה מדאיגה – התמכרות למוצרים טכנולוגיים ובעיקר לרשתות חברתיות. זה לא במקרה. יש הרבה טענות שחברות טכנולוגיה בונות את המוצרים שלהן כדי לייצר אפקט ממכר. התמכרויות עלולות להיות הרסניות ולכן חשובהמשך לקרוא "התמכרות לרשתות חברתיות"

התרומה של הרגולציה להפחתת השימוש בפחם

אחת הדרכים הנפוצות לייצור חשמל היא שריפת פחם. בישראל, תחנות כוח פחמיות הן מקור זיהום האוויר הגדול ביותר ולכן המשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת תחנות כוח פחמיות נוספות. העמדה הזו לא ייחודית לישראל ובמדינות רבות מחפשים תחליפים לפחם כמקור ייצור חשמל. אבל בעשור האחרון השימוש בפחם לייצור חשמל הולך ופוחת. בארה"ב הסקטור ממש קורס: בתוךהמשך לקרוא "התרומה של הרגולציה להפחתת השימוש בפחם"

מדד Doing Business 2020

לפנות בוקר התפרסם מדד Doing Business לשנת 2020 ויש בו כמה בשורות מרשימות מרתקות. מדובר במדד של הבנק העולמי שמשמש כדי להעריך את איכות הסביבה העסקית של מדינות שונות. המדד בודק תחומים כמו: הקמת עסק חדש, היתרי בנייה, רישום זכויות במקרקעין, קבלת אשראי, מסחר בינ"ל ואכיפת חוזים. התחומים האלו נבחרו בגלל שיש להם השפעה קריטיתהמשך לקרוא "מדד Doing Business 2020"

רגולציה מול הקידמה – הגבלות על אוטומציה

עד היום כתבתי ביקורת על די הרבה רגולציות, ואפילו תהיתי אם נמצאה הרגולציה הגרועה בעולם. אבל נראה שהפעם נתקלתי באחת הרגולציות עם פוטנציאל ההרס הכי גדול שאפשר לדמיין. מדובר בהצעה של ביל דה בלאסיו – ראש עיריית ניו יורק ומתמודד בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2020. דה בלאסיו פרסם את החזון שלוהמשך לקרוא "רגולציה מול הקידמה – הגבלות על אוטומציה"

עושים סדר בג'ונגל הנהלים

"אנחנו עושים רפורמה בבירוקרטיה כדי להפוך את הבירוקרטיה לרזה ואחראית. אנחנו נבטיח שהחוקים נאכפים באופן הוגן". כך הכריז הנשיא טראמפ על המהלך הדרמטי האחרון שלו. החומר השחור של הרגולציה בשבוע שעבר (9.10.2019) טראמפ חתם על שני צווים נשיאותיים שתוקפים את החור השחור של הרגולציה – תופעת הנהלים (Guidance Documents). רגולציה היא כללים מחייבים שהממשלה קובעתהמשך לקרוא "עושים סדר בג'ונגל הנהלים"