ארכיון תגיות:AI

השולף המהיר במערב: ספרד הקימה גוף רגולטורי ייעודי על AI – המדינה הראשונה באיחוד האירופי שעושה את זהלפני שבוע ב-22.8 ממשלת ספרד קיבלה החלטה להקים את הסוכנות לפיקוח על AI (בקיצור – AESIA).התפקיד של ‏AESIA הוא לקדם ולפקח על המדיניות של ממשלת ספרד בנוגע ל-AI. המדיניות מורכבת משני חלקים שנמצאים במתח: קידום ה-AI (כדי שספרדהמשךהמשך לקרוא "חוק ה-AI של אירופה מכה גלים – עוד לפני שעבר סופית"

כמו שהבטחתי בפוסט על תמונת המצב העולמית והמגמות בנושא AI – יש התפתחויות חמות בתחום.הפרלמנט של האיחוד האירופי הצביע ביום רביעי האחרון בעד אישור הצעת חוק הבינה המלאכותית (AI). החוק עובר כעת לדיונים אחרונים וצפוי להתקבל סופית כחוק עד תחילת שנת 2024.ארגונים המעוניינים לפתח, להפעיל, לרכוש או למכור מערכות עם טכנולוגיית AI צריכים לשקול כברהמשךהמשך לקרוא "חוק ה-AI עבר בפרלמנט האיחוד האירופי"

בחודשים האחרונים כולנו נחשפנו לפירות של טכנולוגיות בינה מלאכותית. זה לא קרה בין ליל, אבל הן הפכו ליותר נגישות והציבור פתאום גילה מה הן יכולות להציע – והתחיל להתלהב. גם בעלי תפקידים רשמיים גילו את הבינה המלאכותית והתחילו להשתמש בה. חברי קונגרס מארה"ב, חברי פרלמנט מבריטניה, חברי כנסת בישראל וגם נגיד בנק ישראל – הקריאוהמשךהמשך לקרוא "לאן הולכת הרגולציה על בינה מלאכותית? תמונת מצב לחציון הראשון של 2023"

המחצית השנייה של המאה ה-19 היתה תקופה של שגשוג כלכלי בארה"ב. תעשיות חדשות כמו נפט, רכבות ופלדה העלו את רמת החיים של האמריקאים, והמסחר בין המדינות הלך והתרחב. היזמים ואנשי העסקים של אותה תקופה (רוקפלר, ונדרבליט, קרנגי ואחרים) צברו יותר ויותר עוצמה מונופוליסטית. באופן טבעי הם החלו לנסות לדחוק את מהמתחרים שלהם מחוץ לשוק, אוהמשךהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (4): רגולציה ענפית או משקית?"

שנת 1998 היתה השנה האחרונה שבה ניתן היה לשבט בני אדם באופן חופשי בישראל. בסוף של אותה שנה העבירה הכנסת חוק שאסר על התערבות גנטית בבני אדם, שכוללת יצירת עוברים משובטים או מניפולציה גנטית בתאי רביה. הרקע לחוק אינו גל של שיבוטים אנושיים, אלא השיבוט המפורסם של הכבשה דולי בקיץ 1996 בסקוטלנד. יצירת היונק המשובטהמשךהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה"

במבט ראשון זה נשמע מוזר שצריך להתייחס בנפרד לרגולציה על בינה מלאכותית. למה זה משנה שהפעילות נעשית על ידי מכונה ולא על ידי בני אדם? הרי אותם כללים צריכים לחול על הפעילות, בלי קשר לטכנולוגיה. קוראים לזה מדיניות "נייטרליות טכנולוגית" (tech neutrality) והיא מבוססת על עקרון השוויון – same business, same risks, same rules (אותםהמשךהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים"

בשנת 2019 הרגולציה תגיע להייטק ענף ההיטק הוא מהענפים הבודדים שמסורתית לא היה כפוף לרגולציה מיוחדת. כמובן שחלים עליו דיני עבודה, דיני מיסים והם צריכים לשלם ארנונה. אבל בשונה מהרבה עסקים אחרים, כמעט אין רגולציה ספציפית שחלה על הפעילות של ההייטק. אפשר לייחס את הצמיחה האדירה של ענף ההייטק לעובדה שהוא כמעט לא מוגבל באמצעותהמשךהמשך לקרוא "5 סיבות – למה 2019 תהיה שנת הרגולציה על ההייטק"