זיהום פלסטיק

במאתיים השנים האחרונות אנחנו מזהמים את הסביבה שלנו בקצב הולך וגובר. אנחנו מזהמים את האוויר, את המים ואת הקרקע. גם אם אתם לא חברים בארגונים ירוקים, כנראה שאתם לא מתלהבים מהאפשרות לשתות מים מזוהמים או לנשום אוויר מזוהם.

הרגולציה הסביבתית מבקש לצמצם את הפגיעה הזאת. בקליפורניה החליטו לטפל באחד הגורמים לזיהום ימי – פסולת פלסטיק. ובאופן ספציפי יותר – לצמצם את השימוש בקשי פלסטיק. בארה"ב צורכים מידי יום 500 מיליון קשי פלסטיק. רוב הפלסטיק לא ממוחזר אלא מגיע לסביבה. באוקיינוס השקט יש אזורים בהם זיהום הפלסטיק רב יותר מפלנקטון. הפלסטיק לא יתכלה בתקופת חיינו, אלא רק יתפרק לחתיכות קטנות יותר – שיזיקו לבעלי חיים.

גם מי שחולק על הסטטיסטיקה והמדיניות הסביבתית מסכים שמדובר בבעיה בהיקף משמעותי. מנגד, יש טענות שהמדיניות ממוקדת במקום הלא נכון. למשל, מחקר מצא ש-90% מהפלסטיק מגיע לאוקייאנוסים מ-10 נהרות בלבד, כולם באסיה. אם 10-15 מדינות אסייתיות אחראיות לרוב המכריע של הזיהום, עולה שאלת האפקטיביות של רגולציה אמריקאית.

חוק קשי השתייה

חוק חדש של מדינת קליפורניה מבקש לצמצם את קצב צריכת הפלסטיק. הוא זכה לכינוי "חוק הקשים" ( “plastic straw law”). החוק קובע שמסעדות עם שירות מלא לא יגישו ללקוחות קשי שתייה כברירת מחדל. החוק לא אוסר לחלוטין על שימוש בקשי פלסטיק – אם לקוחה תבקש קש היא תקבל.

יוזמי ותומכי ההצעה סבורים שחלק ניכר מהציבור אדיש לקשי פלסטיק ויוותר עליהם בלי להרגיש, ושחלק אחר בכלל לא משתמש בקשים אבל הם נזרקים לפח כשמפנים את השולחן. לדעתם ברירת המחדל גם תגביר את המודעות להשפעה הסביבתית. החוק קובע הוראה מחייבת (איסור להגיש קש ללא בקשת הלקוח) אבל עיקר המנגנון שלו הוא רך ולא מחייב. זה כמובן לא פתרון מושלם וגם למודל הרך יש מתנגדים.

אגב, החוק חל רק על מסעדות עם שירות מלא ולכן במזללות fast food וב-take away ימשיכו לחלק קשים ללא הגבלה (מתוך הבנה ששם מוצרים אחרים ושהאפשרות לבקש קש ממלצר מוגבלת). גם היכן שהחוק חל – הוא לא אוסר על שימוש בקשי פלסטיק ומאפשר ללקוחות של המסעדה לבקש קשי פלסטיק (בחירה שכמובן עדיפה מבחינת המסעדות).

רגולציה מתקדמת

החוק הזה הוא דוגמה לשימוש ברגולציה מתקדמת ובכלים לא רגולטוריים. רגולציה מסורתית היא כופה ומחייבת (command & control) ומתחלקת לקבוצה של אישורים מראש (עם בירוקרטיה) ולנורמות מחייבות (עם פיקוח ואכיפה בדיעבד).

רגולציה מתקדמת וכלים לא רגולטוריים הם קבוצה שלישית. המטרה שלהם היא לשנות התנהגות בלי כפייה. כך נותנים לציבור חופש בחירה וחוסכים את העיסוק בכפייה, פיקוח, אכיפה וענישה. הקטגוריה הזו כוללת מגוון כלים כמו תעודות וולונטריות, שימוש בתמריצים כלכליים (כמו מיסים, הטבות מס), כלכלה התנהגות ונאדג', מסירת מידע וזכויות תביעה אזרחיות.

אל תרגישו רע אם לא שמעתם על הקבוצה הזו – בישראל נעשה בה מעט מאוד שימוש. בואו נסתכל על שתי דוגמאות לכלים של רגולציה מתקדמת: ברירות מחדל ותעודות וולונטריות.

חוק הקשים מתבסס על מנגנון של ברירת מחדל – הוא לא אוסר, אלא רק קובע שברירת המחדל תהיה בלי קש. מנגנוני ברירת מחדל מבוססים על ההבנה שלברירות מחדל יש כוח עצום. דוגמה מדהימה לכוח של ברירות מחדל היא תרומת איברים. במדיניות שקבעו שברירת המחדל היא אי-הסכמה ושהתורם צריך להביע הסכמה כדי לתרום – שיעור התורמים נמוך (סביב 10%-20%). במדינות בהן ברירת המחדל היא הסכמה לתרום ואפשר להודיע על סירוב – שיעור התורמים הוא סביב 90%. רוב האנשים פשוט לא סוטים מברירת המחדל.

קחו למשל תעודות וולונטריות. הרעיון הוא שמי שמחיל על עצמו של כללים לא מחייבים יכול לקבל תעודה שהוא עומד באותן דרישות. לפעמים תעודות וולונטריות מונפקות על-ידי גורם פרטי ולפעמים על-ידי גורם ממשלתי. אבל לא חייבים לקבל אותן והן לא מקנות זכויות פורמליות, רק מעידות על עמידה בדרישות הוולונטריות. ציבור הלקוחות, הספקים והעובדים יכול לבחור אם חשוב לו לעבוד מול עסק שמחזיק בתעודה וולונטרית. למשל, בתחום של מניעת זיהום אוקיינוסים, יש בקליפורניה יוזמה פרטית בשם "The Ocean Friendly Restaurants". כדי להצטרף לתכנית מסעדות צריכות לנקוט בשורה של צעדים, למשל לא לארוז משלוחים ומנות take away בשקיות פלסטיק, למחזר לפי קריטריונים שנקבעו, להשתמש רק בכלים ומפות רב פעמיים להשתמש בציוד חשמלי חוסך חשמל. בישראל יש יוזמה וולונטרית אחרת – תו אמון הציבור, לעסקים שלקחו על עצמם דרישות של הגינות כלפי הצרכן.

הרפלקס שלנו כבני אדם (וגם של קובעי מדיניות) הוא לכפות ולנסות לשלוט. אם יש תופעה שלא מוצאת חן בעיננו – נחוקק נגדה. אבל לעיתים קרובות עדיף להשתמש ברגולציה מתקדמת ובכלים לא רגולטורים. הכלים האלו אפקטיביים במיוחד כשרוצים להשפיע הציבור הרחב עם מעט התערבות (והם מאפשרים למקד מעט רגולציה כופה בקבוצות בעייתיות).

ומה לגבי חוק קשי השתייה? נצטרך לחכות ולראות מה יהיו ההשפעות שלו בפועל. מה שחשוב זה מבחן התוצאה.