האם ממשלות יתנו תעודות חיסון קורונה?

אני רוצה לספר לכם על רגולציה חדשה שכנראה תפגשו בקרוב. הצצה קטנה לעתיד.

ינואר 2021. אתם יוצאים מהבית והולכים לקניון או לתחנת רכבת. פקחים עומדים בכניסה וגם מסתובבים. הם אוכפים את ההוראות לגבי מספר הלקוחות בעסק, חבישת מסכות, ריחוק חברתי וכו'.
אבל תהיה קבוצה של אנשים שפטורים לחלוטין מכל המגבלות. אנשים שיש להם תעודה ממשלתית שמוכיחה שהגוף שלהם מחוסן נגד קורונה.

לדעת ולהוכיח שאתם מחוסנים

בחודשים האחרונים ממשלות ניהלו את התפרצות הקורונה – והטילו סגר שנועד למנוע הדבקה (שליש מאוכלוסיית העולם הייתה בסגר). אבל עכשיו צריך לעבור מחירום לשגרה. ויכול להיות שתעודות חיסון הן הדרך לשחרר את הכלכלה בלי להגדיל את הסיכון להידבקות.

כנראה שיש הרבה אנשם שנדבקים ומחלימים מקורונה ללא שום סימפטומים. במחקרים שונים עלה שבין 5% ל-80% מהחולים בקורונה לא דיווחו על שום סימפטום. אנשים כאלה יכולים להיות מחוסנים ואפילו לא לדעת על זה. אם נוכל להוכיח שמישהו מחוסן – נוכל לאפשר לו לחזור לשגרה. הרבה ממשלות שוקלות את הכיוון הזה וה-WHO התחיל לדבר על דרכון חיסון (immunity passport).

צ'ילה

צ'ילה היא המדינה הראשונה שהציגה מערכת ממשלתית לניהול רישום של תעודות חיסון. בהתחלה הם הצהירו שהם ינפיקו תעודות חיסון למי שיראה שיש לו נוגדים בשתי בדיקות נוגדנים, ושהוא החלים (שבועיים בלי סימפטומים). אחר כך הם אמרו שהתעודות רק יוכיחו החלמה ולא יוכיחו התחסנות.

מדינות מערביות עדיין בודקות

משרד הבריאות הבריטי ומשרד הבריאות הספדי בוחנים את האפשרות להנפיק תעודות חיסון. בחודש מרץ גרמניה התחילה לבצע בדיקות לאיתור נוגדנים בהיקף עצום, במטרה שיוכלו למפות מי מחוסן ומי לא. זו תשתית לאפשרות של הנפקת תעודות חיסון.

בארה"ב סנטור ביל קסידי הציע להקים מרשם דיגיטלי של תושבים מחוסנים. ד"ר אנטוני פאוסי מכוח המשימה הפדרלי אמר שהנושא עדיין בבחינה ושהוא עשוי להיות רלוונטי.

סין

סין הלכה על גישה אחרת. הם לא עושים בדיקות פרטניות ולא מנפיקים תעודות. הממשלה הסינית עוקבת אחרי האזרחים ולכן יש להם המון מידע. הם מעריכים את רמת הסיכון של כל אזרח ונותנים לו ציון לפי צבע: ירוק, צהוב ואדום. על כל טלפון סלולר חייבת להיות מותקנת אפליקציה שגם עוקבת אחריכם וגם מציגה את ציון הצבע שלכם. ככה זה כשפרטיות זה לא דרמה. פקחים בודקים את הצבע בטלפון של אזרח כשהוא רוצה להיכנס לאזורים ציבוריים.

לאט לאט, יש עוד בעיות

יכול להיות שתעודות חיסון יאפשרו לנו להחזיר את המשק למצב יותר שגרתי תוך בקרה בריאותית. אבל יש כמה חסמים ובעיות שצריך להביא בחשבון לפי שמאמצים כזאת מדיניות.

1. בדיקות

מאחורי משטר של תעודות חיסון צריך מערך גדול של בדיקות נוגדנים. והבדיקות האלו צריכות להיות מספיק טובות כדי שנוכל להסתמך עליהן. מומחים בארה"ב ובבריטניה אומרים שחלק ניכר מהבדיקות הן באיכות מפוקפקת וקשה להסתמך עליהן.

2. חסינות

לא בטוח שמי שחלה מפתח חסינות. ביפן, דרום קוריאה וסין נמצאו מספר אנשים שחלו ואז נדבקו שוב. אבל לא בטוח אם אנשים נדבקים שוב או שהיו שגיאות בבדיקות. או גם וגם.

וגם אם המחלימים מפתחים חסינות – נצרך לבדוק לכמה זמן ההתחסנות מחזיקה. בשפה של רגולציה: נצטרך לקבוע את תדירות החידוש של תעודת ההתחסנות. ממש כמו חידוש רישיון.

3. חסינים ונשאים

זה שיש לאדם נוגדנים בגוף והוא מחוסן, לא אומר שהוא הפסיק להיות מדבק. יותר מזה, מאחר שהוירוס שורד על משטחים, אז גם אדם מחוסן יכול להעביר את הוירוס בנגיעה ממקום למקום, למשל מהידית של הדלת אל שולחן.

ויש לי חשד שמי שהבריא וקיבל תעודת חסינות יהיה פחות זהיר ופחות יפעל לפי הוראות הבטיחות.

5. תעודות חיסון עלולות להגביר הידבקות

תעודה שניתנת רק למי שחלה, הבריא והתחסן עלולה ליצר תמריצים בעייתיים. תחשבו למשל שמי שלא נדבק נמצא בסגר – אסור לו ללכת לעבודה ולנסוע בין מדינות. והמצב הזה יכול להימשך חודשים ואפילו שנים.

אבל כולם יודעים שיש דרך להשתחרר מהמגבלות האלו – לקבל תעודת התחסנות. כל מה שצריך לעשות זה להידבק במחלה. אנשים עלולים לנסות להידבק בכוונה כדי להתחסן.

תעודה שמשחררת אותנו מהמגבלות יוצרת תמריץ להפר את ההוראות ולהידבק. כי אם אני לא בקבוצת סיכון, אולי עדיף לי להידבק מאשר להמשיך לחיות בסגר. וזה בדיוק הפוך מ"שיטוח העקומה" (האטת קצב ההדבקה). זה מזכיר דוגמאות אחרות לרגולציה שגורמת לתוצאות בלתי רצויות – כמו פיקוח על פעוטות שמזיק להם; חוק ג'ונס שפגע בתחרות; רגולציה נגד אפליה; והגבלת השימוש בנשק.

בהערת שוליים – התנהגות כזאת מזכירה את "מסיבות ההדבקה" – אנשים שהיו נפגשים עם חולים כדי להידבק במחלה ולהתחסן באופן "טבעי". זו בעצם גרסה מרוככת של מתנגדי החיסונים. רופאים מסכימים שזה רעיון ממש רע.

ייקח זמן עד שנוכל להשתמש בתעודות חיסון, אבל יכול להיות שזה יהיה פתרון ביניים עד שיהיו לנו חיסונים ותרופות.

תגובה אחת על “האם ממשלות יתנו תעודות חיסון קורונה?

  1. ניתן להרים זאת בקלות יחסית.
    בניגוד לבדיקות סרולוגיות לאיתור נוגדנים בדם (לוקחות עד 15 דק', אמינות של 70% בממוצע), יש היום בדיקות QPCR המאתרות את ה RNA של הנגיף במשטחי אף, ונותנות תשובה תוך 47 דק', באמינות הגבוהה ביותר שיש.
    מכונת PCR עולה אלפי דולרים בודדים (6K בממוצע) וההכשרה היא דיי מינימלית לעובדי מעבדה מיומנים..
    אם הרגולטור יאשר, ניתן יהיה להרים מערך כזה בכל נקודת גבול ושדה תעופה, כשהחלק היקר יהיה כוח האדם.
    את הבדיקות ניתן להצליב בנתוני מיקום (מי שירצה לטוס לחול יוריד אפליקציה שבועיים מראש), שאלון וטפסי התחייבות. זה לא מסובך, ומצריך תוספת של שעה-שעה וחצי בכל שדה תעופה, מן הסתם לפני הצ'ק אין או אפילו הכניסה לשדה…
    הבעיה היא כמובן האישור להתבסס על בדיקות שנעשות ב"מעבדת שדה", וזה ממש בניגוד לאופי הרגולציה הישראלית.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: