הרגולציה של הנשיא ג'ו ביידן

כמו שזה נראה עכשיו, ג'ו ביידן עומד להיות הנשיא ה-46 של ארה"ב ולהחליף את דונלד טראמפ. בשבועות האחרונים נחשפנו להמון ניתוחים פוליטיים, דיונים על שיטת האלקטורים ודיווחים מהשטח. אל תדאגו, לא נעסוק בזה כאן.

השאלה שלנו להיום די פשוטה – אם ג'ו ביידן באמת יבחר לנשיא ארה"ב – מה תהיה מדיניות הרגולציה שלו ואיך תראה הרגולציה האמריקאית בארבע השנים הקרובות?
מאחר שרגולציה היא עולם תוכן מאוד רחב, לא נוכל לעסוק בכל הסוגיות ולכן בחרתי להתמקד בחמישה תחומים.

1. המשימה הראשונה של ביידן תהיה להתמודד עם הקורונה

בפן הבריאותי הוא צפוי לממן בדיקות וטיפולי קורונה כדי שיהיו בחינם לכולם (מתחבר לגישה הדמוקרטית, כמו של אובמה, של הרחבת ביטוחי הבריאות הממשלתיים). כמובן שיש פה היגיון ברור – כאשר בדיקת קורונה עולה הרבה כסף לנבדק, יהיו אנשים שלא יבדקו מטעמים כלכליים.
עוד רגולציה צפויה היא להורות לרשות לבטיחות בעבודה (OSHA) להוציא רגולציה עם הוראות מפורטות של בטיחות במקומות בעבודה כדי לצמצם סיכון להידבקות בקורונה.

בפן הכלכלי – ביידן הצהיר שהוא יחלק תמיכה כספית לכל מי שנפגע מהקורונה. זה יכול להתבצע בכל מיני דרכים, החל מימי מחלה בתשלום למי שחולה או נמצא בבידוד, דרך מענקים ועד הלוואות מסובסדות. אבל נראה שהוא הולך להוציא הרבה כסף. באתר הקמפיין שלו נכתב: "ביידן מאמין שאנחנו צריכים להוציא כמה שצריך ובאופן מיידי" ("Biden believes we must spend whatever it takes, without delay").

שני דברים די ברורים: הוא ירצה להביא תוצאות כלכליות מהירות והוא ירצה להראות שהוא עושה משהו שונה מטראמפ.

עוד נקודה כלכלית-רגולטורית היא שביידן מתכוון לקדם פיקוח מחירים על מוצרים הכרחיים (critical supplies) כדי למנוע התייקרות שלהם. לא ברור אם הוא מתכוון למוצרי יסוד כמו דלק ומזון או למוצרים רפואיים כמו מסכות, ערכות דיגום וכו'.

2. רגולציה על נשק

זה אחד הנושאים שהובלטו בקמפיין שלו. ביידן עשוי לקדם שינויי חקיקה שיטיל אחריות על יצרני נשק כך שנפגעים יוכלו להגיש נגדם תביעות אזרחיות, לקבוע רגולציה שתאסור למכור ולהחזיק רובי סער (בעיקר נשק אוטומטי למטרות צבאיות) על-ידי אזרחים כדי לצמצם אירועי ירי המוניים. כצעד משלים הוא יחייב מכירה כפויה של רובים אוטומטיים ומחסניות גדולות לממשלה (מילים יפות להפקעה של אותם כלי נשק). הוא גם רוצה לחייב בדיקות רקע כתנאי למכירת כלי נשק – למשל מצב נפשי או האם הרוכש הורשע בעבר בפשע שנאה אלים.
עוד צעד שהוצג הוא להגביל רכישת כלי נשק – אזרח יוכל לרכוש כלי נשק אחד בחודש. הצעד הזה נשמע ממש לא אפקטיבי, כי מי שרוצה לצבור כלי נשק יוכל לעשות את זה, זה רק יקח לו קצת יותר זמן.

זה חלק טבעי מהאג'נדה של פוליטיקאים דמוקרטיים. נצטרך לחכות ולראות האם הוא באמת ילחם כדי לקדם שינויים כאלו.

3. רגולציה פיננסית

יש אי ודאות לגבי הפרטים, אבל די ברור שביידן יטיל פיקוח על מוסדות ושחקנים פיננסיים. במהלך הקמפיין דובר על הטלת מגבלות על מנהלי תיקים ויועצי השקעות, כדי לאסור עליהם להיות במצב של ניגוד עניינים. שזה די הגיוני בסך הכל.
כנראה שהנושא הזה לא יהיה מספיק חשוב עבורו בשביל שביידן יקדם חקיקה חדשה, ולכן יותר סביר שהוא ינסה לעבות את הרגולציה הקיימת באמצעות סמכויות שכבר יש לרגולטורים כמו ה-SEC (הרשות לניירות ערך האמריקאית).
במערכת הפיננסית יש חשש גדול מביידן בעיקר בגלל חוסר הוודאות, וגם בגלל שבפעם האחרונה שבבית הלבן היה נשיא דמוקרטי, הם קיבלו את חוק דוד-פרנק שמתפרס על יותר מ-2,000 עמודים.

4. רגולציה סביבתית

ביידן הוא חלק מהאגף המתון במפלגה הדמוקרטית ולכן הוא פחות מזוהה עם הקבוצה שמקדמת את ה-green new deal, שביקרתי בעבר. אבל הוא בהחלט צפוי לקדם צעדים סביבתיים. למשל, באחד הדיבייטים ביידן הצהיר שיקדם מעבר מנפט למקורות אנרגיה מתחדשים. הוא רוצה שעד 2030 כל התחבורה הציבורית (כמו אוטובוסים) שמיוצרת בארה"ב תהיה עם אפס פליטות.

אפשר בהחלט לצפות לשינוי מדיניות בהשוואה לטראמפ, שבעיקר ביטל רגולציה סביבתית, נלחם ברגולטורים הסביבתיים ופרש מהסכם פריז.

5. לבטל את מה שטראמפ עשה.

זה די ברור. טראמפ קידם אג'נדה אגרסיבית של חסימת רגולציה חדשה לצד ביטול וניטרול רגולציה קיימת. הוא לא חיפש איזון חדש אלא לחץ על המערכת לחתוך רגולציה, גם ללא הצדקה. הדמוקרטים ממש לא אוהבים את זה ולכן אפשר לומר בפשטות – שביידן ינסה להחזיר רגולציות שטראמפ ביטל.

השאלה כמה מזה ביידן יצליח לעשות בפועל תלויה בעיקר בשני משתנים – כמה תשומת לב והון פוליטי הוא יקדיש לענייני רגולציה וכמה שיתוף פעולה הוא יקבל מזרועות אחרות של הממשל. חקיקה ראשית תלויה בקונגרס ובתי המשפט יכולים לפסול רגולציה שביידן יקדם בעצמו או בעזרת הקונגרס (כמו שקרה די הרבה לטראמפ).

6. בונוס שקשור בשאלה – מה טראמפ יעשה אם הוא יפסיד?

גם אם טראמפ יפסיד*, אפשר לצפות שהוא ינצל את החודשיים וחצי שיש לו בבית הלבן (עד ה-20 בינואר) למאמץ להשלים את שינויי הרגולציה שהוא התחיל לקדם. זו תופעה די מוכרת שנקראת "רגולציית חצות".

ולכן פעולה מרכזית שביידן יעשה זה לעצור את זרם הרגולציה.
הממשל האמריקאי מורכב מהרבה אנשים וגם כשנשיא חדש נבחר – יש הרבה עובדים ברשויות הרגולטוריות שעובדים על שינויי רגולציה. חלק משינויי הרגולציה האלו מבטאים את המדיניות של טראמפ. ולכן אחד הדברים הראשונים שביידן יעשה זה להורות לרגולטורים וליועצים המשפטיים שלהם לא לפרסם בסדר החוקים (ה-Federal Register) שינויי רגולציה. ההקפאה תהיה עד שביידן ימנה אנשים מטעמו שיוכלו לבחון את שינויי הרגולציה ולקבוע מה תואם את האג'נדה של הנשיא החדש ומה לא.

כמובן שלא כיסינו פה את כל הנושאים. יש רגולציה על חברות טכנולוגיה גדולות, על תשתיות, מניעת אפליה, בטיחות מזון, תעופה, פרטיות, זכויות עובדים, מימון מפלגות, רישוי מקצועות, סחר בינ"ל ועוד. בהחלט יהיה מעניין לראות מה ממשל ביידן יעשה ואיזו אג'נדה ומדיניות רגולטורית הם יבחרו לקדם.

__

*הפוסט נכתב לפני שפורסמה הכרזה רשמית על מנצח בבחירות
photo by Gage Skidmore (https://www.flickr.com/photos/gageskidmore/48605397927), under CC BY-SA 2.0 license (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.0)