החמרת הרגולציה כדי להתמודד עם נהיגה בשכרות

בארבע השנים האחרונות כתבתי על רגולציה בהמון תחומים, ורק עכשיו אני נוגע לראשונה בתחום הנהיגה בשכרות. תחום מאוד מוכר אבל איכשהוא הייתי קודם צריך לטפל בסיגריות אלקטרוניות, מדיחי כלים ותרומות איברים. אז בואו נצלול לסיכון המשמעותי שנוגע לכל אחד מאיתנו.

צריכת אלכוהול פוגעת במהירות התגובה, במוטוריקה וביכולת שלנו לקבל החלטות. כשאנחנו מבצעים פעילות שכרוכה מראש בסיכון משמעותי, כמו נהיגה, זה אומר הגדלה של הסיכון.
בכמה?

מחקר של המנהל הלאומי לבטיחות בדרכים בארה"ב (NHTSA) שבחן כמעט 4,000 תאונות ניתח את ההשפעה של אלכוהול על הסיכון לתאונה. המונח למדידת שיעור האלכוהול אצל הנהג הוא blood alcohol concentration, ובקיצור – BAC.

לפי המחקר, כשלנהג יש BAC של 0.05 הסיכון לתאונה כפול (200%) בהשוואה לנהג ללא אלכוהול בדם (BAC=0). ואם לנהג יש BAC של 0.08 – הסיכון לתאונה הוא פי ארבע (400%) בהשוואה לנהג שלא שתה. וככה זה ממשיך עם ריכוז אלכוהול יותר גבוה. הנה גרף שהכנתי על סמך הנתונים של ה-NHTSA:

אגב, הם השוו אלכוהול לצריכת קנאביס ומצאו שהיא מגדילה את הסיכון רק ב-25%. פחות משמעותית בהשוואה לאלכוהול. אבל אני מציע להסתייג מהמסקנה שלהם, כי הם לא ציינו כמה מריחואנה נצרכה ומאיזה סוג (ריכוז ה-THC בדם וכו').

לשנות את הרף

שני הנתונים שהזכרתי – BAC של 0.05 ו-0.08 (שהסיכון ביניהם קופץ פי 2) הם נתוני מפתח. בכל מדינות ארה"ב רף האלכוהול המותר בעת נהיגה הוא 0.08. חוץ ממדינה אחת – יוטה. ביוטה הרף המותר הוא 0.05, מחמיר יותר.

עד שנת 2017 יוטה הייתה כמו יתר מדינות ארה"ב. אבל בתחילת שנת 2017 היא הנמיכה את הרף המותר, תיקון שנכנס לתוקף בסוף 2018. היום אפשר לראות שהשינוי הזה הקטין ב-20% את תאונות הדרכים הקטלניות והקטין בכ-18% את מספר ההרוגים בתאונות דרכים. כדאי לציין שבאותה תקופה הייתה הפחתה במספר ההרוגים בתאונות דרכים גם ביתר מדינות ארה"ב, אך היא הייתה צנועה יותר (סביב 5.5%). אנחנו יכולים לראות את הנתונים על השפעת השינוי הזה בזכות דוח של משרד התחבורה בארה"ב (DOT), שבחן את המטרות מול התוצאות בפועל.

כמובן שהיו מתנגדים לתהליך החקיקה של ההחמרה הזו. המתנגדים טענו שלהנמכת הרף המותר לא תהיה השפעה או תרומה לבטיחות, אך היא בהחלט תגרום ליותר מעצרים וטרטור של נהגים ששתו מעט מאוד.

נראה שהמתנגדים והמבקרים טעו.

בטיחות בדרכים

נתחיל בתרומה לבטיחות. למרות שהאוכלוסיה של יוטה גדלה וגם היקף הנסועה גדל (הפעילות יוצרת הסיכון) – מספר תאונות הדרכים הקטלניות צומצם ב-20%.

ולגבי החשש מריבוי מעצרים – קרה משהו מעניין. הייתה עליה במספר המעצרים של נהגים עם BAC של 0.05-0.079, אבל הייתה ירידה במספר המעצרים של נהגים עם BAC של 0.08 ומעלה.

מעצרים המוניים?

יצרתי את התרשים הבא מהנתונים שבדוח משרד התחבורה האמריקאי. בכחול – נתוני שנת 2018 (לפני שהחוק נכנס לתוקף) ובכתום – נתוני 2019 (אחרי שהחוק נכנס לתוקף).

המספר הכולל של המעצרים בגין אלכוהול דווקא הופחת: בכ-500 מעצרים (הפחתה של כ-12%).

אכן היו יותר מעצרים של נהגים עם BAC של 0.05 ומעלה – הקבוצה שהפכה להיות אסורה. אבל זה היה גידול של 154 מעצרים בלבד. השינוי הדרמטי הוא במעצרים של נהגים עם BAC של יותר מ-0.15. שם היו פחות 708 מעצרים.

זה מצויין כי המטרה שלנו היא לא להפליל נהגים (שיעור מעצרים גבוה), אלא לשפר את הבטיחות – לשנות התנהגות.
לכן נראה שההחמרה ברף המותר לנהיגה הביאה להפחתה במספר הנהגים שצרכו אלכוהול בכמויות גדולות.

זו בשורה מדהימה, כי נהג עם BAC של 0.15 נמצא בסיכון גבוה פי 12 להיות מעורב בתאונת דרכים בהשוואה לנהג פיכח. זה שינוי מציל חיים שמסביר את הנתון של פחות 20% תאונות דרכים קטלניות.

עוד ממצא מעניין הוא לגבי השימוש בתקשורת ובהסברה. מסתבר שמדינת יוטה לא השקיעה בקמפיין הסברה על הפחתת הרף המותר מ-0.08 ל-0.05 BAC. הם פשוט המשיכו להעביר את אותם מסרים שנהיגה תחת השפעת אלכוהול היא מסוכנת ושיש אפס סובלנות לכך במישור האכיפה. זאת אומרת, ההסברה לא אחראית לשינוי ההתנהגות הזה, אלא ההחמרה ברגולציה והמודעות שהתלוותה לכך.

מה לגבי השפעות בלתי צפויות?

אפשר לשער שהחמרה כזו ברגולציה תביא לפגיעה כלכלית במי שעוסק במכירת אלכוהול או בתיירות. בתקופת הליך החקיקה היה קמפיין שהתריע שהתיירות למדינה תיפגע אם תיירים שבאים לבלות יעצרו בהמוניהם בגלל החמרת הרגולציה.
אז אפשר להירגע. מספר התיירים המשיך לעלות וגם מכירות האלכוהול לא נפגעו (לא בהיקף הצריכה ולא בסכומים), כמו שאפשר לראות בתרשים הבא שלקוח מתוך הדוח:

מסקנות

המהלך של מדינת יוטה הצליח ובגדול – שיפר את הבטיחות, במיוחד בהפחתת נהיגה לאחר צריכה של הרבה אלכוהול, ללא השפעות שליליות משמעותיות.

בתוך ארה"ב יוטה משמשת כיום כמודל, סוג של פיילוט, לרעיון של הפחתת הרף המותר של אלכוהול אצל נהגים. משרד התחבורה האמריקאי המליץ למדינות נוספות ללמוד מהניסיון של יוטה ולבחון אימוץ רף של 0.05 BAC.

ומה בישראל?

החדשות הטובות הן שבישראל ה-BAC המרבי המותר לנהגים רגילים הוא 0.05, כאשר לנהגים מסחריים (כמו נהגי משאית) ונהגים צעירים הוא 0.01 (שזה דה פקטו איסור על נהיגה לאחר צריכת אלכוהול). אם מעניין אתכם לקבל תמונה רחבה יותר אז אני ממליץ לעיין בנייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהשווה בין הסף של BAC במדינות שונות, לצד אחוז ההרוגים בתאונת דרכים כתוצאה מצריכת אלכוהול.

הסיפור הזה מראה איך נראית רגולציה שעובדת לטובת הציבור ושגם החמרה ברגולציה יכולה להיות מועילה ורצויה, כשעושים אותה נכון וכשבודקים מה ההשפעות בפועל.

4 תגובות בנושא “החמרת הרגולציה כדי להתמודד עם נהיגה בשכרות

  1. נהנית מאוד לקרוא את הדברים שאתה כותב. אשמח אם יזדמן לך פעם להתייחס לרגולציה הישראלית בבטיחות בענף הבניין. הרבה רגולטורים טומנים ידם בצלחת הזו (מינהל הבטיחות, רשם הקבלנים, חשכל), המדיניות היא רק ענישה, אין מדיניות אכיפה למרות החלטות ממשלה בנושא, ועוד כל מיני חוליים.

    אהבתי

    1. היי שירה
      תודה רבה
      מאחר שאני נושא תפקיד בכיר בשירות הציבורי אני נמנע מלנתח סוגיות עכשיויות ברגולציה בישראל.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: