עדכון רגולציה שבועי 2 – 22.9.2026

ממשיך עם הפיילוט. ולאור המשובים שלכם – אני מנסה פורמט קצר ותמציתי.
השבוע מצאתי חמישה דברים מעניינים בעולם הרגולציה – והפעם יש הרבה בריטניה, Sandboxes ו-AI.

1. Sandbox הוא לא רק מקום להתנסות

רשות המזון הבריטית משתמשת ב-Sandbox שלה למוצרי מזון מתורבתים כדי לעשות משהו מעניין: לא רק לאפשר לחברות להתנסות, אלא ללמוד בעצמה איך נכון להסדיר את התחום.

העבודה עם החברות מתורגמת להנחיות על אישורים, סימון, היגיינה, ייצור וציות. כלומר, ה-Sandbox הופך מכלי שמסייע לחדשנות למנגנון שמייצר ידע רגולטורי.

2. אבל רגע – האם Sandboxes בכלל עובדים?

במקביל, הפרלמנט הבריטי פתח בדיקה של שאלה שכמעט מתבקשת אחרי עשור של התלהבות מהכלי הזה: האם יש ראיות ש-Sandboxes באמת משיגים את מטרתם?

הבדיקה תעסוק בתועלת לציבור, עלות, השפעה על חדשנות ותחרות, בחירת המשתתפים וגם בשאלה האם בכלל מדדנו את ההשפעות ארוכות הטווח. בעיניי זו שאלה חשובה במיוחד: לפני שמעתיקים כלי רגולטורי מוצלח לכאורה, כדאי להגדיר מה נחשב הצלחה.

3. לא כל רפורמה צריכה לחכות לתיקון חקיקה

בבריטניה התחילו ליישם את המלצות הרפורמה ברגולציה הגרעינית. אחד הדברים המעניינים הוא ההפרדה בין שינויים שמחייבים תיקוני חקיקה לבין דברים שאפשר לעשות כבר עכשיו: שיפור תיאום בין רגולטורים, תהליכי עבודה, תרבות ארגונית, מידתיות וקיצור זמנים.

זו הבחנה שימושית. לפעמים "צריך לתקן את החוק" הופך לסיבה לדחות גם שינויים שלא באמת תלויים בו.

4. AI מגיע לעבודת הפיקוח

הרגולטור הגרעיני האמריקאי (NRC) הציג שימושים ב-AI בתוך עבודת הרגולטור עצמו, כולל AI לביצוע ביקורות ופיקוח.

זה כבר מעבר לדיון על "איך מסדירים AI". השאלה המעניינת היא איך AI משנה את עבודת הרגולטור: בחירת יעדי פיקוח, ניתוח מידע, זיהוי חריגות והעבודה של המפקח האנושי.

5. עלות רגולציה היא לא רק כמה היא עולה

מחקר חדש על רגולציה אירופית בוחן את ההשפעה של עלויות ציות קבועות על חברות בספרד. הרעיון חשוב גם מעבר לממצאים הספציפיים: אותה עלות רגולטורית יכולה להשפיע אחרת לחלוטין על חברה קטנה ועל חברה גדולה.

לכן כשמודדים נטל רגולטורי, לא מספיק לשאול "כמה זה עולה?". צריך לשאול גם איך העלות בנויה ועל מי היא נופלת.