סיכום שנת 2019 במדיניות רגולציה בארה"ב – טראמפ סוגר שלוש שנים בבית הלבן

טראמפ סוגר שנת כהונה שלישית בבית הלבן והסיום של 2019 היא הזדמנות טובה לבחון את תמונת המצב בארה"ב.
הגוף שמנהל את מדיניות הרגולציה בארה"ב נקרא OIRA והוא פועל בבית הלבן כבר 40 שנים. בדוח שמסכם את שנת 2019 הם מציגים את המגמות המרכזיות ברגולציה של הממשל האמריקאי ואת המהלכים שבוצעו.

טראמפ בבית הלבן: תקציר הפרקים הקודמים

ההוראה המרכזית שטראמפ הטיל על הרגולטורים היא לצמצם את עלויות הרגולציה שלהם (בצו נשיאות 13771 מיד כשהוא נכנס לתפקיד). לכל משרד הוגדר כמה רגולציה (בעלויות) מותר לו להוסיף או שהוא צריך להפחית.

מאז הוא הספיק לייעל את תהליכי האישור של פרויקטי תשתית, לחסום איוש כוח אדם לגופים רגולטורים שלא שיתפו איתו פעולה, לדרוס את מבחן עלות תועלת, ולפרסם שני צווים נשיאותיים שמחייבים שקיפות והגינות בנהלים הרגולטוריים.

לקריאת סיכומי השנה הקודמים שלי על ארה"ב – סיכום שנת 2018 וסיכום שנת 2017.

תקציב הרגולציה והחיסכון של 2019

במהלך 2019 הרגולטורים בארה"ב ביצעו 150 שינויים של הפחתת רגולציה ו-35 שינויים של הוספה משמעותית של רגולציה (הוספה משמעותית – יותר מ-100 מיליון דולר בשנה בעלויות לציבור). כל הפעולות האלו מסתכמות בסך להפחתת עלויות נטו של 13.5 מיליארד דולר בשנה. זה אולי נשמע מרשים אבל זה פחות מהיעד שהוצב.

הצו הנשיאות של טראמפ יצר מערכת של תקציב רגולציה: בכל שנה מגדירים לכל משרד ממשלתי יעד נטו לשינוי עלויות הרגולציה. סופרים את כל השינויים ברגולציה שהמשרד עשה באותה שנה ובודקים את ההשפעה נטו – האם העלות הכוללת גדלה או קטנה. וכמו תקציב, לכל משרד יש יעד שאליו הוא צריך להתכנס. לפי השיטה הזו, כל משרד רגולטורי חופשי לשנות את הרגולציה שלו – אבל מגדירים לו לאן הוא צריך להגיע בשורה התחתונה (זה בעצם תקן ביצוע עבור הרגולטורים). זו גישה שלא סופרת את מספר החוקים, אלא מודדת את הרגולציה לפי העלות שמוטלת על הציבור – בחינה מהותית.

לפי היעדים שהוצבו לשנת 2019, הממשל כולו היה צריך להגיע לחיסכון של 18 מיליארד דולר. אז בפועל הביצוע (13.5 מיליארד) היה רק 75%. כשבוחנים לעומק את הדוח רואים גם את מה שחסר בו: חסרה שקיפות. הדוח מציג כמה פעולות הוספה והפחתה היו אבל אין פירוט של כמה עלויות כל פעולה הוסיפה או הפחיתה. הפירוט הוא רק ברמת המשרד.
למשל הפעולות של ה-HHS (מקבילה של משרד הבריאות) הביאו בנטו להפחתת עלויות של כ-11 מיליארד דולר, בעוד שהסוכנות להגנת הסביבה (EPA) והמשרד לחיילים משוחררים הוסיפו עלויות של כ-8 מיליארד דולר כל אחד בשנה נטו. בגלל שה-EPA ביצעה 18 פעולות של הפחתת רגולציה ו-6 פעולות של הוספת רגולציה, אי אפשר לדעת איפה עיקר העלות לציבור.

היעדים שנקבעו לשנת 2019 היו או 0 תקציב רגולציה (זאת אומרת כל השינויים צריכים להסתכם ב-0 תוספת עלות), או תקציב שלילי (צריך להפחית עלויות נטו). בשנת 2019 לאף רגולטור לא נקבע תקציב רגולציה חיובי, שמאפשר הגדלה של העלויות נטו. גם המשרד לחיילים משוחררים וגם ה-EPA חרגו בענק מהיעד שהוצב להן.

כמובן שיש גם ביקורת על כל ההפחתות האלו ויש שטוענים שהצמצום ברגולציה נעשה בצורה לא חכמה שפגעה בציבור.

סיכום תלת שנתי

הדוח גם נותן תמונת מבט רב שנתית על מה שקרה מאז שטראמפ נכנס לבית הלבן. בשלוש השנים 2017-2019 בוצעו בסך הכל 445 שינויים ברגולציה (הכוונה לחוקים ותקנות, אף אחד לא יודע כמה שינויים יש בג'ונגל הנהלים). מתוכם 393 שינויים של הפחתה ו-52 שינויים של הוספה משמעותית של רגולציה. בסך הכל השינויים האלו הביאו לחיסכון נטו של 50.9 מיליארד דולר בשנה לציבור. שני דברים צורמים בסיכום התלת-שנתי:

1. סיווג להפחתת/ הוספת רגולציה. לא ברור איך מחליטים אם שינוי הוא הפחתה או הוספה. הרי תיקון של חוק יכול לכלול גם הוספת רגולציה וגם לצמצם רגולציה. לא ברור מהדוח של OIRA איך הם סיווגו ומה הם עושים כששינוי מכיל גם תוספת וגם הפחתה.

2. לא מתחשבים בצעדים שלא בוצעו. בשנים האחרונות 68 צעדים של הפחתות רגולציה נתקפו בבתי משפט. מתוכם 64 לא שרדו את הביקורת השיפוטית ובוטלו או נחסמו. אבל נראה שהדיווח על החיסכון לציבור לא מביא בחשבון את זה שחלק מההפחתות לא קרו בפועל. (בישראל, אגב, אנחנו מודדים ביצוע בפועל).

מבט לשנת 2020

שנת 2020 תהיה השנה האחרונה של הקדנציה של טראמפ. ו-OIRA כבר פרסמו את היעדים של הרגולטורים ל-2020. יש שלוש דברים מעניינים ביעדים שנקבעו לרגולטורים לשנת 2020:

1. סך כל השינויים ברגולציה שיתבצעו בשנת 2020 צריכים להסתכם לנטו חיסכון של 51.6 מיליארד דולר. זה יעד סופר שאפתני ולא ברור אם הוא ריאלי לאור העובדה שבשנת 2019 הם הצליחו להגיע רק ל-75% מהיעד, שהיה צנוע בהרבה.

2. למשרד לביטחון המדינה (homeland security) אושר תקציב חיובי – מותר להם להוסיף רגולציה בהיקף עלויות של 35 מיליארד דולר בשנה לציבור. חתיכת תוספת. כנראה שהם הצליחו לשכנע שתוספת רגולציה כבדה גם מאוד נחוצה.

3. עיקר ההפחתה תהיה בעקבות שינוי רגולציה (The Safer Affordable Fuel-Efficient) שמתוכנן במשותף על-ידי משרד התחבורה (DOT) והסוכנות להגנת הסביבה (EPA). מדובר על שינוי שיביא להפחתה של 80 מיליארד דולר בשנה לציבור.

האם טראמפ עשה מהפכה?

במילה אחת – לא. התומכים של טראמפ קיוו למהפכת דה-רגולציה בממשל האמריקאי. בוצעו לא מעט שינויים נקודתיים (כמו זירוז תהליך רישוי תרופות ב-FDA), אבל אין פה מהפכה מערכתית. קצב יצירת הרגולציה פחת משמעותית והוא הצליח לחסום רגולציות שאובמה ניסה לקבוע. אבל מבחינת היעדים של טראמפ עצמו, המטרה לא הייתה רק להאט את קצב יצירת הרגולציה. הממשל הפדרלי בעיקר ייצר פחות רגולציה, אבל לא שינה כיוון. זה בעיקר צעד של "לעשות פחות" מאשר "לעשות אחרת". אין פה שינוי או מהלך מהותי עם תוכן משל עצמו.

יוצא שתקציב הרגולציה הוא הכלי המרכזי שמשמש את הממשל האמריקאי לניהול זרם הרגולציה ושטראמפ מצליח לצמצם את עלויות הרגולציה באופן ניכר. כשהצו הנשיאותי פורסם כולם דיברו על הוראת ה-One in two out (על כל רגולציה חדשה צריך לבטל שתיים קיימות). אבל כמו שהסברתי זה מנגנון טכני שקל לעקוף.

דווקא התקציב הרגולטורי, שמתבסס על כימות עלויות ומעקב אחרי ההשפעות של השינויים השונים במצטבר, הופך לכלי ניהול מהותי שמאפשר להסתכל על הרגולציה, לנתח את המגמות וגם לקבל החלטות. אולי המורשת האמיתית של טראמפ לא תהיה דה-רגולציה, אלא שימוש בתקציב רגולטורי לניהול יותר טוב של המערכת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: