תוציאו את הכלב לטיול – או שיבוא שוטר

רווחת בעלי חיים הוא נושא שנמצא בעלייה בשנים האחרונות ובמידה רבה של צדק – חשוב לשמור ולהגן גם על בעלי החיים. מדינות קובעות רגולציות שמטרתן שמירה על רווחת בעלי חיים במגוון תחומים – החל מחיות מחמד, דרך ענף החקלאות ועד איסורים על שימוש בבעלי חיים לייצור מוצרים כמו מעילי פרווה.

גם אם הרעיון עצמו נכון, הביצוע שלו בפועל יכול להיות שגוי ואפילו מזיק. והנה דוגמה כזו. בגרמניה הממשלה פרסמה טיוטת רגולציה עם שורה של הוראות חדשות לשיפור ההגנה על רווחת בעלי חיים. הטיוטה כוללת הוראות על כל מיני נושאים. אבל אנחנו נמקד בשתי הוראות שחלות על כלבים:

1. הבעלים של כל כלב חייב להוציא את הכלב לשני טיולים בכל יום, באורך מינימלי של שעה.
2. אסור להשאיר את הכלב לבד למשך היום. אם אתם יוצאים ללימודים או לעבודה – מישהו צריך להיות עם הכלב או לבקר אותו מספר פעמים לאורך היום.

החדשות הרעות

אכפת לי מבעלי חיים ומהסבל שלהם. ואם גם לכם אכפת – אתם אמורים להסתכל עקום על ההצעה הזו כי היא עלול ליצור תוצאות לא רצויות. יש איתה שלוש בעיות מרכזיות:

1. הוראה כופה גורפת מידי

ההוראה מניחה שלכל הכלבים יש את אותם הצרכים, למשל שני טיולים ביום. אבל מה לגבי כלבים זקנים, חולים או פצועים? יש כלבים שאי אפשר ואפילו מזיק להוציא לטיול. ההצעה תכריח כל בעלים של כלב להוציא אותו לטיול, אבל היא גם מכריחה את הכלב עצמו לצאת לשני טיולים ביום. גם ביום שרב, גם כשקר וגשום בחוץ. מי אמר שזה טוב לכל כלב? (כמובן שאם בעלים של כלב זקן לא יוציא את הכלב לטיול, הוא עדיין יהיה עבריין)
מבירור שעשיתי עם וטרינרים, לכלבים מזנים שונים יש צרכים שונים (למשל כלבים קטנים פחות זקוקים לטיול ארוך)
כללים גורפים ואחידים הם פוטנציאל לבעיות. אנחנו צריכים לזכור את זה כשאנחנו קובעים רגולציה כופה. לכן צריך לתת עדיפות לכלים לא רגולטוריים (ללא כפייה) ובעדיפות שניה – לרגולציה גמישה.

2. אכיפה ובירוקרטיה

איך אוכפים את ההוראה הזו?
האם כל בעלים של כלב יצטרך לנהל יומן עם תיעוד לכל טיול? האם תהיה חובת דיווח לממשלה על כל טיול כולל שעת ההתחלה והסיום – כדי למדוד שהטיול נמשך מספיק זמן?
ומה לגבי אכיפה של איסור השארת כלבים לבד בבית – האם פקחים ממשלתיים יערכו חיפשו בבתים כשהדיירים מחוץ לבית? יש פה גם שאלות פרקטיות וגם שאלות משפטיות כבדות כמו פגיעה בפרטיות.

3. מה יקרה אם חס וחלילה נצליח?

עד עכשיו לא דיברתי על הנטל שההוראה הזו מטילה על המפוקחים, ציבור בעלי הכלבים. אבל בהחלט יש כאן נטל. החובה להוציא את הכלב פעמיים ביום לפרק זמן מינימלי דורש זמן ופוגעת בגמישות של בעלי הכלבים.
וכמובן שההוראה שאוסרת להשאיר כלבים לבד בבית למשך היום מונעת מבעלי הכלבים לצאת ליום עבודה או לימודים מחוץ לבית.
יוצא שבעלים של כלב מקורקע לבית, או שהוא צריך לשלם למישהו כדי שיהיה עם הכלב. אם היום יש dog walker שמוציא את הכלב לטיול תמורת תשלום, אולי בקרוב נראה גם dog sitter ( על משקל בייבי סיטר), ששומר על הכלב כאשר הבעלים מחוץ לבית.

להוראות האלו יש עלויות ומחירים ישירים – בזמן עבודה, בפגיעה בגמישות ובכסף שייצא מהכיס.
אולי התשובה שלכם היא – "אז מה? אם אתם רוצים לגדל כלב אתם צריכים לדאוג לו, וזה עולה כסף". זו תשובה לגיטמית ואולי היא גם צודקת. אבל לא מספיק להיות צודקים, כדאי שנהיה גם חכמים.

אם נטיל על בעלי הכלבים נטל גדול מידי (ונצליח לאכוף אותו), נגרום לכך שגידול של כלב זו בחירה עם מחיר גבוה וכבד מידי. ואז אנשים פשוט יבחרו לא לגדל כלבים.
מי יפגע מזה? – הכלבים.
כלבים שממתינים לאימוץ ישארו בכלביות ואצל עמותות. אולי יהיו אנשים שיחזירו את הכלבים שלהם לעמותות או חלילה ינטשו אותם. אני לא מצדיק את זה, אבל אם הרגולציה תטיל נטל מוגזם זה יכול לקרות (יש הרבה דוגמאות לרגולציות שגרמו לתוצאות כאלו).
ובטווח הבינוני והארוך – זה רע לרווחת בעלי חיים. כי רגולציה כבדה מידי עלולה להביא לצמצום ואולי להכחדה של גידול כלבים כחיות מחמד.
אני בטוח שמקדמי ההצעה תומכים ברעיון של חיות מחמד. זה טוב שאנשים שחיים בעיר נחשפים לבעלי חיים וזה תורם במיוחד לילדים שגדלים עם כלבים (בריאים וחסינים יותר נפשית, סובלים פחות מאלרגיות, ועוד). אבל אם הרגולציה תהיה לא מתאימה ותכביד יותר מידי – פחות אנשים יגדלו חיות מחמד ואנשים שחיים בעיר פשוט לא יראו בעלי חיים.

זה ממש כמו שרגולציה כבדה על מסעדות עלולה להביא לסגירה שלהן ורגולציה כבדה על פעוטונים עלולה להביא לסגירת הפעוטונים. אותו דבר יכול לקרות בעוד תחומים.

כמובן שאני מתאר פה מגוון בעיות שלא כולן בהכרח יתממשו, וגם אם כן – זה יכול לקרות בעוצמות שונות. המטרה היא לא לנבא מה בדיוק יקרה, אלא להציג איך רעיון חיובי יכול להביא לתוצאות שליליות.

כוונות טובות – תוצאות רעות

במסגרת העבודה שלי אני משתתף כל הזמן בדיונים על רגולציה – גם קיימת וגם חדשה. כאשר אני שואל שאלות קשות או מציג את החסרונות של הצעה כלשהי, הרבה אנשים מתבלבלים וחושבים בטעות שאני נגד. למשל, אם מישהו מציע רגולציה על חברות הסיגריות ואני מעיר שיש בעיה ברגולציה – לפעמים טוענים שאני חלק מהלובי של חברות הסיגריות או שאולי אני בעד שאנשים יעשנו ויחלו.
כמובן שזה לא המקרה, וזאת דרך ממש גרועה להתמודד עם ביקורת.
לכוונות טובות ואפילו לרעיונות טובים יכולות להיות השפעות ממש רעות. ולכן המבחן החשוב לכל הצעה או רעיון הוא מבחן התוצאה.

ואם אתם שואלים – "אז מה כן?", התשובה הקצרה היא שצריך לחשוב לפני שמחוקקים. לא חוכמה לזרוק הצעות, צריך לעשות עבודת מטה מקדימה כדי לוודא שהן לא יוצרות יותר נזק מתועלת.

חשוב לדבר על זה כי כמו רגולציה סביבתית, יש בתחום הזה טרנדים. ומדינות נוספות עלולות להעתיק את הרגולציה הזאת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: