האם להתחסן נגד הקורונה? ניתוח סיכונים

האם להתחסן נגד הקורונה? ניתוח סיכונים

האם אתם מתכוונים להתחסן נגד הקורונה?

אלפי מילים נשפכו על זה בעיתונות וברשתות החברתיות. אבל לדעתי זה לא מספיק כדי לגבש החלטה מושכלת. מציגים לנו הסברים וטענות, אבל אנחנו לא מקבלים נתונים ברורים.

בפוסט הזה אציג לכם את הנתונים הרלוונטיים להחלטה האם להתחסן או לא כנגד הקורונה.
הפוסט הזה ממשיך פוסט מלפני שנתיים שבו ניתחתי והצגתי את הנתונים על חיסון נגד חצבת.

מה הבעיה?

במקרה הרע אין לנו בכלל נתונים. ואז הדיון מבוסס על סיסמאות ואמוציות.
אבל גם כשיש נתונים – בדרך כלל הם מוצגים בצורה מבלבלת ולפעמים גם מטעה (למשל, כאשר מוצגים לנו נתונים לא רלוונטיים).

ולכן זה לא מספיק שיהיו נתונים – צריך להציג אותם בצורה ברורה ולא מטעה.

הפתרון: דף נתונים פשוט וברור

יחד עם תום שדה הכנתי דף נתונים שיעזור לכם לקבל החלטה.
הטבלה הבאה מציגה השוואה בין מצב שבו מתחסנים למצב שבו לא מתחסנים. אלו שתי האופציות שלנו: להתחסן או לא להתחסן.
המספרים מתארים כמה אנשים יפגעו מתוך 10,000 איש שנחשפו לנגיף הקורונה.

הטבלה הזו מסכמת את המידע ומציגה אותו באופן ברור ולא מבלבל.

לחצו כאן כדי לצפות בנתונים המלאים, כולל חישובים ומקורות.
לחצו כאן להורדת גרסה נקיה של הטבלה להדפסה.
בסוף הפוסט פירטנו הערות לנתונים שבדף המידע.

עכשיו אנחנו מבינים את הסיכון

תראו כמה זה פשוט. למה דף הנתונים הזה עובד?
1. כל הנתונים מוצגים במספרים מוחלטים. אין שברים או אחוזים.
2. פורמט אחיד להשוואה בין מי שמתחסן למי שלא מתחסן.
3. פשוט נתונים – בלי סיסמאות וטיעונים נורמטיביים.

וכמובן שהנתונים חייבים להיות מבוססים על המידע המדעי הזמין הטוב ביותר (ולא השערות, רגשות או תיבות תהודה).
כשעושים כזאת השוואה אפשר לקבל החלטה מושכלת.

לדעתי, הנתונים חד משמעיים – היתרונות של החיסון נגד קורונה עולים בהרבה על החסרונות. אבל יותר חשוב – כשמציגים את הנתונים בצורה כזאת אתם באמת יכולים להבין אותם ולקבל החלטה מושכלת בעצמכם.

בעיני חשוב להתחסן נגד קורונה, אבל זו רק דוגמה. אנחנו כל הזמן מקבלים החלטות שכרוכות בסיכונים. זה מספיק קשה אז צריך לוודא שאנחנו מקבלים מידע ברור שאפשר להשתמש בו.

הפוסט הזה נועד להנגיש לציבור הרחב נתונים חשובים על נגיף הקורונה. ביום יום אני עובד עם מקבלי החלטות שצריכים להחליט על מדיניות שתשפיע על אלפי אנשים. גם למקבלי החלטות אין תמיד מומחיות בניתוח סיכונים, וגם אם כן – עדיף שהם יקבלו מידע ברור ולא מידע מבלבל ומטעה.

אם ממשלות יקפידו לתקשר סיכונים בצורה ברורה זה יעזור לציבור להבין את המצב וגם ישפר את אמון הציבור במערכת הציבורית.
הצעד הראשון הוא להציג כמו שצריך את הנתונים שיש לנו.

עכשיו אין יותר תירוצים – תסתכלו על הנתונים ותקבלו החלטה.

_____

הניתוח ודף המידע הוכנו יחד עם תום שדה.

הערות:

א. הניתוח מתייחס לחיסון של חברת פייזר (שמו הרשמי: BNT162b2).

ב. ההשוואה מבוססת על הנחת עבודה שהחיסון אפקטיבי ב-95% מהמקרים, כפי שנמצא בניסויים שפייזר ערכה ושה-FDA ביקר.

ג. נתוני התחלואה והתמותה חושבו על סמך הנחת העבודה שההדבקות באוכלוסייה תתפלגנה באופן אחיד. כלומר, אם קבוצת הגיל 0-9 מהווה 19.5% מאוכלוסיית ישראל, היא גם תהווה 19.5% מקבוצת 10,000 הנדבקים.

ד. הנתונים מתייחסים להשפעות בטווח של עד 6 חודשים. תסמינים ונזקים ארוכי טווח ממחלת הקורונה אינם מוצגים בטבלה. טווח המעקב אחר תופעות לוואי: עד חודש לתופעות לוואי קלות ועד חצי שנה לתופעות לוואי קשות.

ה. השתמשנו בנתוני תחלואה ואשפוז עבור מדינת ישראל, שמעודכנים ליום 20.12.2020.

ו. התסמינים עבור הקבוצה המחוסנת חושבו כך: הנחנו ש-5% מהמחוסנים יסבלו מתסמינים של תחלואה (מאחר שהחיסון אפקטיבי בשיעור של 95%) ועל היתר החלנו את שיעור הופעת התסמינים כמו שה-FDA פרסם.

ז. בהמשך להערה הקודמת, חשוב להביא בחשבון שחלק מהתחלואה והסימפטומים אצל מי שהתחסן לא נובעים מהחיסון, אלא מכך שהחיסון לא אפקטיבי ב-100% מהמקרים וחלק ממי שמתחסן סובל בעצם מתסמינים של המחלה.

6 תגובות בנושא “האם להתחסן נגד הקורונה? ניתוח סיכונים

  1. אם אני לא טועה (אני לא מהתחום, רק קורא עיתונות בנושא), חיסון ביעילות של 95 אחוז לא אומר 95 אחוז הצלחה למנוע חולח – אלא שמתוך המחוסנים בפלסיבו/חיסון (אחרי שממשקלים את שתי הקבוצות להיות באותו גודל), 95 אחוז מהחולים היו בפלסיבו.

    כלומר אם החיסון לא עושה כלום, הוא ביעילות של 50 אחוז (ואם הוא אפילו מזיק – לדוגמא נגיף מוחלש שממש גורם למחלה – הוא יכול להגיע ל-0). אבל בכל מקרה המטריקה הזו לא מדברת על הסיכוי לחלות אלא רק בהקשרי הניסוי אל מול פלסיבו..

    אהבתי

  2. לא הבנת נכון.

    כשאומרים על החיסון שיעילותו 95% הכוונה שמבין המחוסנים יש 95% פחות חולים מאשר בין הלא מחוסנים (בקבוצת הביקורת).

    אם החיסון לא עושה כלום יעילותו לא 50% אלא בדיוק אפס אחוז, כיוון שאז אין שום הבדל בין מספר החולים בשתי הקבוצות.

    אתה חילקת את מספר החולים בשתי הקבוצות יחד במספר החולים בקבוצה אחת… צריך לחלק את מספר החולים בקבוצה אחת בשניה.
    בהגדרה מספר החולחים בקבוצת הפלצבו הוא 100% ומספר החולים בקבוצה המחוסנת הוא היעילות.

    אהבתי

    1. שלום יוסי
      אני מציע שתקרא שוב, כי זה לא מה שעשינו.
      אנחנו משווים שתי קבוצות – 10,000 שהתחסנו ונחשפו לנגיף ו-10,000 שלא התחסנו ונחשפו לנגיף.
      זו ההשוואה הרלוונטית כדי להחליט האם להתחסן או לא.

      כל הסיפור של פלצבו רלוונטי במסגרת הניסויים שבוצעו עבור החיסונים. אבל כשאתה צריך להחליט אם להתחסן או לא – אופציית הפלצבו לא רלוונטית ולא נמצאת על השולחן.

      אהבתי

  3. ההשוואה צריכה להיות בין 0.8 % מהאוכלסיה שנדבקים במנגיף ומראים סמפטומים. אחוז מאוד קטן מאנשים צעירים ובריאים. ההשוואה שעשיתם מראה תמונה כאילו 100% מהאוכלוסייה נדבקת בנגיף – מאוד מטעה. בנוסף לכך אתם מתעלמים באופן מוחלט מתופעות לוואי לתווך ארוך יותר וסיכונים שאינם ידועים בגלל שלא נעשו ניסויים [כמו שעושים עם חיסונים אחרים שלוקחים במינמום 7 שנים להוציא לשוק].

    אהבתי

    1. שלום
      אחדד את מטרת הפוסט. הפוסט אינו פרסום של מחקר קליני. הפוסט מנגיש את המידע לאדם ששוקל להתחסן ומתלבט בין שתי אפשרויות. וכדי להשוואת בין האפשרויות צריך לדעת מה ההשלכות של כל בחירה.

      לגבי השלכות של השפעות לטווח ארוך – זה בהחלט נכון.
      הפוסט מנגיש את המידע שקיים היום. אני מציג מידע שאין לי (זה נקרא ניחוש או הונאה).
      ובהחלט – אין לנו מידע על הההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה ושל החיסון (למרות שהניסיון המדעי מלמד שיש סבירות גבוהה יותר שלמחלה יהיו השפעות ארוכות טווח ולחיסון לא).
      בכל מקרה, המידע הזה לא קיים ולכן לא הצגנו אותו.
      כאשר יהיה מדע על ההשפעות ארוכות הטווח – של מחלת הקורונה ושל החיסון – אפשר יהיה לפרסם ולהנגיש אותו.

      אהבתי

      1. אדם שמתלבט צריך לדעת את הסיכון מול התועלת. צריך לדעת מה הסיכוי שלו להיות סימפטומטי לווירוס הזה. אם בודקים את הסיכונים מול התועלת- באופן חד משמעי, לאדם יחסית צעיר ויחסית בריא, לא כדאי להתחסן.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: