על תקשור סיכונים: סיכונים מוחלטים

בעמוד הראשי של Ynet יש כותרת לכתבה הזו. היא מבשרת שבגלל המוטציה הבריטית הסיכון לחלות קשה בקורונה עלה ב-70%.

וואו. זה נשמע הרבה. מפחיד.
אבל מה זה בעצם אומר? לא ברור.

הציגו לנו פה סיכון באופן יחסי.
לא אמרו כמה אנשים יחלו ולא אמרו כמה אנשים יחלו יותר בגלל המוטציה.
הציגו לנו את אחוז השינוי.

יכול להיות שעד היום מתוך מיליון נדבקים 10 חלו קשה, ובגלל המוטציה מספר החולים הקשים עלה ל-17 מתוך מיליון נדבקים. זו עליה של 70%.
אבל יש עוד אפשרות: אולי עד היום מתוך מיליון נדבקים 100,000 חלו קשה ועכשיו המספר עלה ל-170,000. שתי האפשרויות נכונות.(אגב, בגוף הכתבה יש יותר פירוט, אבל גם שם השינוי מוצג באחוזים באחוזים ולא במספרים מוחלטים (למשל, בקרב בני 60+ עליה מ-14.5% ל-19% חולים קשה).

תקשור נכון של סיכונים

אם המטרה היא להעביר מסר או תובנה – זו לא הדרך.
סיכון הוא תמיד שילוב של הסתברות וחומרה. הסתברות = שברים ואחוזים.
אז אם אנחנו מציגים את השינוי של ההסתברות באחוזים זה כבר מסובך והמוח לא קולט את זה. כי זה אחוז של אחוז.

צריך להציג סיכונים בערכים מוחלטים – באמצעות מספרים ממש ולא שברים או אחוזים. ובטח לא לתאר שינוי של אחוז החולים באמצעות אחוז השינוי.

הדוגמה הקלאסית

גלולות למניעת היריון יוצרות סיכון לקרישי דם מסוכנים.
בבריטניה היה מקרה מפורסם שהרשויות הזהירו נשים, שהדור השלישי של גלולות למניעת הריון מגדיל את הסיכון לקרישי הדם האלו ב-100%
.100%! זה המון!

אלא שמסתבר שהסיכון הגולמי (המקורי) היה 1 ל-7,000, והסיכון מהגלולות מהדור השלישי היה 2 ל-7,000.
הגדלה של 100% הייתה בסך הכל עוד מקרה אחד לכל 7,000 נשים.

כשמסתכלים על המספרים עצמה זאת לא כזו דרמה.
אבל האחוזים מטעים.
(בסדנאות אנחנו בוחנים מה הייתה התוצאה של האזהרה המפחידה הזו)

---

אז שימו לב.
אם מציגים לכם סיכון באחוזים – תזהרו.
אם מציגים לכם שינוי של הסיכון באחוזים – תדעו שזה לא אומר הרבה, ועלול בעיקר להפחיד.

תקשור סיכונים הוא מקצוע, חלק חשוב מניהול סיכונים. ואם לא מתקשרים נכון את הסיכונים – מעבירים מסרים שגויים ואפילו מטעים.

בפוסט על חיסוני הקורונה הצגנו סיכונים באופן ברור שמאפשר להבין את הסיכונים.