בפוסט הזה נראה מה טראמפ עשה ב-2020 ומה הוא הספיק לעשות בארבע שנות הכהונה שלו.
נתחיל בסיכום של שנת 2020:
1. רגולציית חצות
לקראת סוף קדנציה, נשיא מכהן חושש שהוא לא יבחר שוב (ואם זו קנציה שניה הוא יודע את זה בוודאות). ולכן בחודשי הכהונה האחרונים נשיאים מנסים להעביר הרבה מאוד רגולציות. זה כנראה קשור לנטייה לדחיינות.
המונח "חצות" מתייחס לפרק הזמן שבין הבחירות (תחילת נובמבר) למועד ההשבעה וחילופי השלטון (20 בינואר). בתקופה הזו הממשל המכהן יודע שנשארו לו חודשיים והוא מנסה להספיק כמה שיותר. הכמות גם משפיעה על האיכות – כשמנסים להעביר הרבה רגולציה מהר, איכות הניתוח ירודה.
טראמפ לא היה חריג. הוא ניסה להעביר הרבה שינויי רגולציה בחודשים האחרונים – למשל, הקלות ברגולציה הסביבתית.
2. במקום הפחתה – הוספה של רגולציה
נכון שסיפרו לכם שטראמפ ביטל וחתך ברגולציה? אז זה לא בדיוק נכון.
חלק ניכר מתכנית העבודה של ממשל טראמפ לשנת 2020 הייתה דווקא הוספת רגולציה ולא הפחתה או ביטול של רגולציה. וזה גם מה שקרה בפועל. בואו נסתכל על הרבעון האחרון שלו בבית הלבן. בין ה-1 לאוקטובר ועד ה-11 לינואר, הרגולטורים בארה"ב פרסמו 68 שינויי רגולציה שמהווים הפחתה ו-27 שינויים שמהווים הוספה של רגולציה. העלות המצטברת של כל השינויים האלו לציבור היא 39.1 מיליארד $ בשנה. הוא הטיל די הרבה עלויות בשביל מישהו שרק רוצה לבטל רגולציות.
3. רגולציית חירום בעקבות הקורונה
שנת 2020 הייתה שנת הקורונה. בארה"ב זה התחיל ב-31 לינואר, כשמשרד הבריאות (HHS) הכריז על מצב חירום בריאותי. בשלב הראשון האמריקאים נכשלו בבלימה ובניטור ראשוני של הוירוס.
ואז הם התחילו בשינויי רגולציה. למשל, טראמפ הוציא הוראות שהגבילו כניסה לארה"ב. לאורך השנה, ה-FDA הוציא די הרבה אישורי חירום (EUA) שהעניקו הקלות או אפילו אישורים לציוד רפואי בתהליך מקוצר. טראמפ גם הוציא מספר צווים והוראות שנתנו עדיפות לשוק המקומי (כדי למנוע ייצוא) בכל הנוגע לציוד מגן ולמכונות הנשמה.
סוג אחר של שינויים היו הקלות ברגולציה לאור הקורונה. למשל, ה-EPA העניק פטור זמני מדרישות דיווח בתחום של זיהום אוויר וזיהום מים. גם הוועדה לאנרגיה גרעינית (NRC) העניקה פטור זמני מההגבלות על משך משמרות של עובדים בתחנות כוח (כי בגלל התחלואה והבידודים, חלק מהעובדים לא היו זמינים לעבוד).
בהמשך טראמפ חתם על צו נשיאותי 13924 שבו הוא הנחה את הרגולטורים לבחון את ההקלות הזמניות ולקבוע האם חלק מהן צריכות להפוך לקבועות.
4. יישום ההוראות לגבי סדר בנהלים
בסוף שנת 2019 טראמפ חתם על שני צווים נשיאותיים שדרשו מהרגולטורים לעשות סדר בנהלים שלהם. הוא דרש דברים די הגיוניים – למשל שנוהל לא יכול לקבוע רגולציה, אלא רק לפרש וליישם חוקים של הקונגרס. טראמפ גם דרש פרסום של הנהלים שמחייבים את הציבור וקבע שאי אפשר לאכוף נוהל שלא פורסם.
בחלוף שנה, נראה שממשל טראמפ הצליח לייצר שינוי אמיתי – פורסמו עשרות אלפי נהלים (אבל נראה שחלק גדול עדיין לא פורסם). משרד התחבורה (DOT) הגדיל לעשות ופרסם נוהל כללי לגבי נהלים (שזכה לכינוי "rule on rules") – איך יוצרים אותם, איך מפרסמים אותם ואיך אוכפים אותם.
עם זאת, שני הצווים האלו בוטלו על-ידי ביידן ביום הראשון לכהונה שלו, ככה שההתקדמות שהושגה בתחום הנהלים די נבלמה. לדעתי זה חבל, במיוחד כי הצווים האלו לא נוגדים את האג'נדה של ביידן.
5. מאבקים מול הרשתות החברתיות
רגולציה בשם סעיף 230 קובעת שפלטפורמת אינטרנט כמו פייסבוק או טוויטר לא אחראית לתוכן שהמשתמשים מפרסמים על גביה (ומעניקה להן חסינות מתביעות). פוליטיקאים רפובליקניים טענו שהרשתות החברתיות עצמן מוטות לטובת השמאל – ושהחסינות מתביעות בעצם מאפשרת את ההטיה הזו.
בחודש מאי טראמפ פרסם צו נשיאותי על הנושא, שבעיקר קרא להבהיר את גבולות ההגנה ואולי גם לשנות את החוק (מהלך שלא בסמכות הנשיא, אלא בסמכות הקונגרס).
היה הרבה רעש סביב הנושא הזה, אבל לא קרה כלום. הפרשנות שלי היא שטראמפ ידע שאי אפשר להעביר בקונגרס תיקון לסעיף 230. וברגע שטראמפ הפסיד בבחירות – היה ברור שכל שינוי שהרגולטור (FCC) יבצע, יבוטל מיד כשביידן יכנס לבית הלבן (מה שהתברר כנכון). אז הם לא עשו כלום חוץ מרעש תקשורתי.
6. ריכוך רגולציה סביבתית
חוק בשם ה-NEPA מחייב כל רשות ממשלתית לבצע הערכה סביבתית על פרויקטים שהיא יוזמת (למשל, הקמת כביש או חומה בגבול מקסיקו). הרעיון הגיוני. אבל לאורך השנים החובה התרחבה, המסמכים התארכו והתארכו. בשנת 2016 מסמך הערכה סביבתית כזה היה בממוצע באורך של 600 עמודים ולקח יותר מחמש שנים להכין אותו. זה כמובן תוקע פרויקטים.
לאחר תהליך סזיפי (הוגשו יותר ממיליון הערות מהציבור), ממשל טראמפ הצליח לשנות את הרגולציה ולהפחית את הנטל הבירוקרטי (עדכון משמעותי ראשון מאז 1986). עכשיו הכדור בידיים של הרשויות הממשלתיות – שיעדכנו את נהלי העבודה שלהם בהתאם להקלה.
טראמפ גם הצליח לצמצם את הרגולציה הסביבתית בתחום המים, באופן שביטל שינויים שבוצעו בתקופת אובמה.
האם טראמפ ביטל וצמצם המון רגולציה?
גם במהלך הקמפיין שלו וגם כשהיה נשיא, טראמפ כל הזמן אמר שהוא מבטל רגולציות ושהמהלכים שלו תורמים לשגשוג כלכלי.
רק שלא הייתה כאן מהפכה של הפחתת רגולציה (אמרתי את זה כבר לפני שנה). הוא בהחלט נלחם עם הרבה מאוד גופים, אבל לא באמת הביא להפחתה משמעותית של הרגולציה (ואם אתם עוקבים אחרי אתם כבר יודעים שבעיני מה שחשוב זה איכות הרגולציה ולא הכמות).
בואו נסתכל למשל על מספר העמודים בספר החוקים (CFR) – זו לא שיטה מושלמת אבל זו אינדיקציה להיקף הרגולציה. ב-2017 הייתה עלייה בהיקף הרגולציה וכך גם ב-2019. רק בשנת 2018 אפשר היה לראות ירידה, של 0.5% ממספר העמודים. זה בערך ירידה של 940 עמודים (מתוך 180,000), שאגב מתקזזת מול יתר שנות הכהונה של טראמפ – בהן מספר העמודים גדל.
זו גם ירידה ממש קטנה בהשואה לנשיאים אחרים. למשל, בשנת 1985 הנשיא רייגן הפחית 5.3% ממספר העמודים (פי 10 מטראמפ) ואפילו קלינטון הדמוקרטי הפחית 4.4% בשנת 1996.
מדד אחר הוא מספר הרגולציות המשמעותיות שנקבעו בתקופת כהונתו (לפני שבועיים פירטתי על זה כאן). סופרים כל מהלך לשינוי רגולציה, שמייצר שינוי של יותר מ-100 מיליון $ בשנה. בהחלט עברו פחות רגולציות גדולות בכהונה שלו, אבל ככה שהזמן חלף – עברו יותר ויותר רגולציות.
אז הטענות של טראמפ שהוא חתך המון רגולציה פשוט לא נכונות. הוא צמצם וגם חסם הצעות חדשות. אבל לא הייתה כאן כהונה של דה-רגולציה אגרסיבית.
סיכום הכהונה כולה
1. לוחם ברגולציה, אבל לא ניצח את המערכת.
בתחילת הכהונה שלו, טראמפ הוציא צווים שנועדו לחסל רגולציה ולחסום רגולציה חדשה. זה לא לגמרי עבד. טראמפ הצליח לבטל 98 רגולציות, בעיקר סביבתיות. יש פער גדול בין הרטוריקה של טראמפ למעשים שלו, ובין הניסיונות להישגים שלו. כמו נשיאים אחרים, הוא העביר הרבה רגולציות בשנה האחרונה שלו – אבל שנת הכהונה האחרונה שלו עקפה בהרבה את הנשיאים שקדמו לו (כנראה שזה בגלל רגולציה סביב משבר הקורונה).
2. מינוי שופטים.
ממשל טראמפ הצליח למנות שלושה שופטים לבית המשפט העליון ועוד 223 שופטים לבתי משפט פדרליים אחרים. נכון לדצמבר 2019 (אחרי שלוש שנים בתפקיד) הוא מינה 25% מהשופטים הפדרליים המכהנים. הישג מרשים שיהיו לו השפעות שנים קדימה.
3. העביר רפורמה מקיפה במערכת המס, שהעניקה הקלות בשיעורי המס וגם פישטה תהליכים.
4. לא הצליח לבטל את רפורמת הבריאות של אובמה (Obamacare). הבטחה גדולה שלו שלא יושמה.
5. רפורמה בענישה.
רפורמה עם הרבה סעיפים חשובים, למשל, צמצום הפער בין ענישה על קראק לקוקאין (אותו חומר כימי – רק שקראק הוא הסם של העניים והענישה עליו חמורה יותר). עוד צעדים היו הפחתת עונשי המינימום על עבירות סמים והרחבת מסלולי שחרור מוקדם בעבירות לא אלימות.
6. פרש מהסכם פריז בעניין שינוי האקלים.
נכתב על זה הרבה אבל אי אפשר לסכם את כהונת טראמפ בלי להזכיר את האנטגוניזם שלו לרגולציה סביבתית ולהסכם הזה בפרט.
7. נכשל בהתמודדות עם הקורונה.
הממשל האמריקאי הגיב לא טוב ובמשך חצי שנה עשה רצף של טעויות קשות. החל משלב הניטור הראשוני, דרך חסימת מסיכות מגן ועד מתן הקלות שלא באמת עזרו ותהליכי רישוי חיסונים שהיו מאוד ארוכים ולא השתנו או הותאמו. בהשוואה לניו זילנד אפשר לראות בבירור את הכישלון האמריקאי.
8. הקים זרוע חלל.
בנתיים זה לא לגמרי קשור לרגולציה, אבל לכו תדעו. טראמפ הקים את הזרוע השישית של הכוחות המזויינים של ארה"ב. הפעם האחרונה שהוקמה זרוע הייתה ב-1947 עם הקמת חיל האוויר כזרוע נפרדת. אולי ככה אפשר יהיה לאכוף רגולציה בחלל.
בתחום הרגולציה לטראמפ הייתה רטוריקה מאוד חריפה, אבל בפועל, הוא לא שינה את המערכת או את השיטה באופן מהותי.
הפוסט הזה חותם את סיכומי התקופות של ממשל טראמפ, החל מניתוח הצו הנשיאותי הראשון שלו על רגולציה, דרך סיכום שנת 2017, שנת 2018 ושנת 2019.
הרגולטור - גיא מור 