לפני שבועיים ניתן פסק דין של בג"צ, שקבע מגבלות על ניתוק מחשמל בשל חובות, אם מדובר באוכלוסיות נזקקות (בג"ץ 4988/19 ס.ר.מ. נ' הרשות לשירותים ציבוריים חשמל).
בעקבות פסק הדין התפרסמו קריאות שמחה ששיבחו אותו. למשל, עורכי הדין שייצגו את העותרים אמרו: "ביום הכי קר בשנה, שבו אנשים נותרים ללא חימום, בג"ץ קיבל את עמדתנו ופסק שלא לנתק לאנשים את החשמל מחמת עוניים ולגבות את החוב באמצעים מתונים יותר."
וזה נכון, פסק הדין יבטיח שאנשים עניים לא ימצאו את עצמם בלי אור ובלי חימום בחורף. הוא מגן על החלשים ביותר.
אבל השיח הזה מחמיץ משהו חשוב.
שימו לב – הביקורת שלי היא לא על פסק הדין עצמו, אלא על הדיון סביב הנושא וסביב פסק הדין.
העתירה הציגה לבית המשפט את המצב הבא:
יש אנשים עם חובות לחברת החשמל, בגלל שהם לא שילמו את החשבונות שלהם. כשאתם גורר חובות תקופה ממושכת, חברת החשמל מנתקת אותו מהרשת – דבר שיפגע מאוד אוכלוסיות חלשות.
המענה של בית המשפט – אסור לנתק.
ההבדל בין מענה לפתרון
אבל זה לא פתרון לבעיה. זה רק מענה.
הבעיה האמיתית היא שיש אנשים שלא מסוגלים לשלם את חשבון החשמל שלהם. שימו לב – זה מקופל בין השורות, אבל לא על זה העתירה.
העתירה מניחה שיש אנשים שאין להם מספיק כסף לשלם את חשבון החשמל, והיא מבקשת לאפשר להם להמשיך לצרוך חשמל למרות החובות.
אבל הבעיה האמיתית היא שאנשים לא מסוגלים להרשות לעצמם לשלם חשבון חשמל.
ואת זה פסק הדין לא פותר (ולזכות בית המשפט – פסק הדין גם לא מתיימר לפתור את הבעיה הזו).
ולכן פסק הדין בא לתת מענה לבעיה, אבל הוא לא פותר אותה.
כי ביום שלאחר מתן פסק הדין יפסיקו לנתק את החייבים, אבל אותם אנשים עדיין לא יוכלו לשלם את חשבון החשמל שלהם, כי הם יהיו עניים.
המענה של פסק הדין חשוב, בוודאי בטווח המיידי. אבל זה לא פתרון שיעשה שינוי בטווח הארוך.
התוצאה של פסק הדין היא שאנשים שחיים בעוני קיצוני יוכלו להמשיך להשתמש בחשמל. חברת החשמל לא תנתק אותם – אז יעקלו להם את חשבון הבנק או שינקטו בצעדים אחרים. אבל אותם אנשים ישארו מאוד עניים. הם עדיין יתקשו לסגור את החודש ואין מה לדבר על חיים ברווחה.
מה שבור בשיח הציבורי
הבעיה היא לא בפסק הדין, אלא בשיח סביבו.
כל החגיגות סביב פסק הדין מתעלמות מזה שאחרי 5 שנים של הליכים, הבעיה האמיתית לא נפתרת והיא גם לא בדרך לפתרון.
הניתוקים בגלל החובות הם רק סימפטום.
השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא – מה גורם לכך שיש בישראל אנשים שהם כל כך עניים, שהם לא מסוגלים לשלם את חשבון החשמל שלהם?
אפשר להגדיר שתי בעיות שורש שעומדות מאחורי הסיבה לעתירה:
1. עוני קיצוני – יש אנשים שאין להם כסף.
2. מחירי החשמל גבוהים מידי (לא רק לעניים).
לטפל בבעית העוני
עוני הוא בעיה אמיתית. עוני הוא הבעיה החברתית המרכזית שצריכה להעסיק אותנו באופן כללי.
עוני הוא מלכודת שקשה לצאת ממנה, עוני פוגע בהזדמנויות, מעוני צומח פשע.
בשביל לצמצם את העוני צריך לנקוט בצעדי מדיניות (שבסמכות הכנסת והממשלה), וכנראה שהפתרונות לא בידיים של בתי המשפט.
זה קשה ומורכב אבל זו הבעיה האמיתית. ולכן מוצדק להתאמץ ולמצוא לה פתרונות אמיתיים שיקטינו את היקפי העוני החמור בישראל (הנה דוגמה לתכנית).
כששמים במוקד את בעיית העוני מבינים שהאיסור על ניתוק מרשת החשמל הוא מענה טקטי. זה לא פתרון של בעיית השורש שהביאה את אותם אנשים למצב של חובות לחברת החשמל.
וכנראה שיש להם גם חובות לחברת המים, לחברת הגז, לבנק ועוד. אולי מחר נקבע שאסור לנתק אותם ממים, מגז, מאינטרנט וכו'. אז יהיה להם חשמל, מים וגז – אבל הם ישארו עניים והילדים שלהם יגדלו בעוני.
לטפל במחירי החשמל
ואם בעיית העוני גדולה וכללית מידי, אז אפשר לדבר על האפשרות השניה – מחירי החשמל ואספקת החשמל.
אולי מחירי החשמל גבוהים מידי. זו שאלה ששווה לשאול.
מה זה "גבוהים מידי"? – זו שאלה סבוכה שלא ניכנס אליה כרגע.
אבל אם זו הבעיה, צריך לחפש דרכים להפחית את מחירי החשמל. וגם כאן צריך לפתור את הבעיה מהשורש ולא להתעסק בסימפטומים.
למשל, צריך לבדוק אם מערך ייצור החשמל בישראל יעיל או בזבזני.
דוגמה אחת היא אופן ייצור חשמל – המעבר לגז טבעי מאפשר להוזיל את מחירי החשמל (ומחירו ירד לאחרונה עוד יותר).
דוגמה אחרת היא הגורם המייצר. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכירת תחנות הכוח של חברת החשמל לחברות פרטיות יכולה לאפשר חיסכון בעלויות ששווה להוזלה של 3.2% בתעריף לצרכן.
ויש עוד הרבה צעדים שאפשר לנקוט בהם. למשל, לפני שנה סיפרתי שאנרגיה גרעינית היא מקור ירוק וזול.
אם הבעיה יהא במחירי החשמל – צריך לתקוף אותה מהשורש ולטפל בה.
לכל תופעה או בעיה יש סיבת שורש. כדי לייצר פתרון עלינו לזהות ולטפל בסיבת השורש ולא בסימפטומים.
מדיניות שמטפלת בסימפטומים לא תפתור את הבעיה.
בישראל יש עניים שלא מסוגלים לשלם את חשבון החשמל. יקל עליהם שלא ינתקו להם את החשמל, אבל השינוי האמיתי הוא להוציא אותם מהעוני הקיצוני, שבגללו הם לא מסוגלים לשלם את חשבונות החשמל.
אולי תתעניינו בפוסטים נוספים על כשלים בשיח הציבורי:
1. על הצורך במיקוד הפתרונות בבעיה
2. הסיבה מספר 1 שרגולטורים לא מנהלים סיכונים
3. הבלבול בשאלה מי אחראי למעשים מסוכנים
הרגולטור - גיא מור 