בשנת 2018 סן פרנסיסקו קיימה מעין "משאל עם" שבו הוחלט לאסור על מכירה של כל מוצרי הטבק בטעמים. האיסור כלל גם מוצרי טבק מסורתיים כמו סיגריות וגם מוצרים מודרניים כמו סיגריות אלקטרוניות ומוצרי אידוי טבק (vaping).
הרציונאל היה להגן על בני הנוער ולמנוע מהם להתחיל לעשן. הנחת העבודה הייתה שמוצרי עישון בטעמים פונים לקהל צעיר ומושכים אותו להתנסות בעישון – ויגרמו להם בעתיד לעבור לעשן מוצרי טבק "אמיתיים" (שגורמים יותר נזק לבריאות).
זו בהחלט מטרה ראויה. עישון הורג כחצי מיליון אמריקאים בשנה. וזה אומר שבערך 20% ממקרי התמותה בארה"ב נגרמים מעישון.
רק שיש פער בין כוונות לתוצאות.
בחודש אפריל 2020 פורסם ב-Addictive Behaviors Reports מחקר שמצא שהאיסור אמנם הקטין את הכמות הכוללת של צריכת הטבק, אבל הגדיל את היקף העישון בקרב בני נוער.
אז הרגולציה נועדה להקטין עישון בקרב בני נוער אבל בפועל קרה ההיפך.
בחודש מאי 2021 פורסם ב- JAMA Psychiatry מחקר נוסף שמצא שהרגולציה הזו הגבירה את העישון בקרב בני הנוער. המחקר הזה גם ניסה להבין את הסיבות לכך.
לפני שנצלול למחקרים – מילה על כתבי העת. מדובר בשני כתבי עת מדעיים שהמאמרים בהם עוברים ביקורת עמיתים (peer review). ל-JAMA Psychiatry (שמתמחה ברפואת ילדים ונוער) יש דירוג impcat factor גבוה והוא מדורג 90 בעולם באיזכורים שלו במאמרים מדעיים.
איך זה השתבש?
אז במחקר משנת 2021 החוקרים כותבים כך:
"האיסור שעיריית סן פרנסיסקו הטילה על מכירת מוצרי טבק בטעמים מקושר להגדלת תופעת העישון בקרב תלמידי תיכון קטינים וזאת בהשוואה למחוזות אחרים. בעוד שהמדיניות הוחלה על כל מוצרי הטבק, הייתה לה השפעה משמעותית במיוחד על צעירים שצרכו מוצרי אידוי טבק בגלל שמוצרי אידוי מגיעים בדרך כלל בטעמים. הדבר מעלה את החשש שהקטנת הגישה של צעירים למוצרי עישון אלקטרוניים בטעמים, הניעה אותם לעשן מוצרי טבק רגילים (במקום שהיו צורכים מוצרי אידוי).
אכן, הניתוח מראה שקביעת גיל מכירה מינימלי של סיגריות אלקטרוניות מקושר עם עישון בקרב בני נוער ולכן נראה שמוצרי הטבק היו תחליפיים למוצרים אלקטרוניים."
בקצרה – חלק מהנערים שללא הרגולציה היו מעשנים סגיריות אלקטרוניות עברו לעשן סיגריות טבק, שהן יותר מזיקות לבריאות ויותר ממכרות. החלפנו "רע קטן" ב"רע גדול".
את הגרף הבא העתקתי מתוך המאמר. הוא מראה את השורה התחתונה – בכל המחוזות תופעת העישון של תיכוניסטים הייתה במגמת ירידה – אבל החל משנת 2018 המגמה התהפכה רק בסן פרנסיסקו ורק שם הנערים החלו לעשן יותר.

האם זה צריך להפתיע אותנו?
לא ממש. הרי ברור שמוצרי העישון לא שונים אחד מהשני מהותית. הנחת העבודה של הרגולטורים בקליפורניה היא שמי שמתחיל עם סיגריה אלקטרונית בטעמים עלול לעבור בהמשך לסיגריות רגילות.
אז זה לא אמור להפתיע שמי שחיפש סיגריה אלקטרונית ולא מצא כזו – עלול לקפוץ ישירות לסגיריות הרגילות. זה בדיוק אותו ההיגיון שהנחה את הרגולטור.
פשרות – trade offs
זה לא חד צדדי.
ברור שהיו בני נוער שבגלל האיסור לא עישנו בכלל (הצלחה של המדיניות). וכמו שאמרנו היו כאלו שבגלל האיסור – התחילו לעשן סיגריות רגילות (כישלון). וכנראה שגם היו כאלה שהצליחו לקנות סיגריות אלקטרוניות בטעמים למרות האיסור (פער אכיפה רגיל).
אבל חוץ מאי ההצלחה, אנחנו רואים כאן שהרגולציה ויתרה על היתרונות של סיגריות אלקטרוניות בטעמים.
יתרון פוטנציאלי אחד הוא בלימה – מעשנים חדשים יכולים להסתפק במוצרים אלקטרוניים ולא לעשן סיגריות שמצריכות שריפת טבק.
יתרון שני הוא בגמילה – סיגריות אלקטרוניות מסייעות למעשנים להיגמל. מאחר שהן "סיגריות לייט", כמו שהן מדרגת כניסה לעולם העישון, הן גם יכולות להיות דלת יציאה ממנו.
לפני שלוש שנים כתבתי כאן פוסט בשם "דילמת הסיגריות האלקטרוניות" – ובו ניתחתי את ההשפעות של סיגריות אלקטרוניות על תופעת העישון. בתמצית, בצד החיובי – סיגריות אלקטרוניות יכולות לסייע לגמול מעשנים, אך בצד השלילי – הן עלולות לשאוב מעשנים חדשים.
באמצעות חישוב מעטפה הראיתי שלמרות החששות, יכול להיות שהתועלות גדולות מהנזקים של הסיגריות האלקטרוניות.
הכתובת הייתה על הקיר (ובמחקרים מדעיים)
הפוסט שלי מלפני שלוש שנים רק הציג תרחיש שבו סיגריות אלקטרוניות מועילות יותר משהן מזיקות.
אבל שורה של מחקרים על הנושא הגיעו לתוצאות יותר חד משמעיות.
בשנת 2019 פורסם בכתב העת היוקרתי Science, מאמר שהסביר שהטלת איסורים על סיגריות אלקטרוניות פוגעת בבריאות הציבור ("prohibitionist measures threaten public health").
באותה שנה פורסם גם מחקר של ה-National Bureau of Economic Research (למרות השם מדובר בעמותה), שמצא שהעלאת המס שמוטל על סיגריות אלקטרוניוות גרם לעלייה בהיקף העישון. המחקר הזה מסביר שסיגריה אלקטרונית מספקת חוויה דומה לסיגריה רגילה ולכן אם מגבילים את הגישה לסיגריות אלקטרוניות – חלק מהמעשנים יפנו לעשן סיגריות רגילות.
בסוף היום, אין החלטות מושלמות. כל החלטה מערבת פשרות. כמו שתומאס סואל אמר:
"There are no solutions. There are only trade-offs."
סיגריות אלקטרוניות מזיקות לבריאות והן מסוכנות. אבל אם צריך לבחור בין עישון של סיגריות אלקטרוניות לסיגריות רגילות – אני מעדיף שאנשים יעשנו סיגריות אלקטרוניות בטעמים ולא יעשנו סיגריות ששורפות טבק.
מבחן התוצאה
עיריית סן פרנסיסקו צריכה ללמוד את הנתונים, ולתקן או אפילו לבטל את הרגולציה הזו בהתאם.
זה יהיה לא נעים להודות שהם טעו – אבל משרתי ציבור צריכים להיות אמיצים ולעשות מה שנכון, כי יש להם אחריות לקבוע מדיניות שתועיל לציבור.
אגב, לפני חודשיים כתבתי על יוזמה לרגולציה דומה של עיריית וושינגטון די.סי. כדאי גם להם ללמוד את הלקח של עיריית סן פרנסיסקו, ולא לחכות שאותו דבר יקרה אצלם.
לרגולציה הזו הייתה מטרה. מטרה טובה וחשובה.
אבל הרגולציה לא השיגה אותה. ויכול להיות שהיא אפילו החריפה את הבעיה.
כל הסיפור הזה זה מעורר שאלה אחרונה – אם כבר קובעים איסור כזה, למה לא לקבוע מגבלות על סיגריות רגילות? למה להגביל את הסיגריות שידועות כפחות מזיקות?
משאיר אתכם לחשוב מה הסיבות והאם הן מספיק טובות.