האומץ לפעול לפי הנתונים

כיום מקובל שצוות של מספר עובדים מפעיל רכבת אבל בתעשייה כבר נערכים לאפשרות שבאמצעות מחשבים ורובוטים אפשר יהיה לצמצם את הצוות לעובד אחד בלבד.

המגמה הזו התנגשה חזיתית עם טיוטת רגולציה שפורסמה על ידי מנהל הרכבות הפדרלי (FRA) בשנת 2016. כחלק מהניסיון לצמצם תאונות רכבת ולשפר את הבטיחות, ה-FRA פרסם טיוטת רגולציה שתחייב שעל כל רכבת יהיו לפחות שני אנשי צוות בכל רגע נתון במהלך ההפעלה של הרכבת.

במאמר מוסגר – ההצעה הזו לרגולציה די אירונית כי בזמן שמשרד התחבורה האמריקאי משקיע בקידום רגולציות חדשניות שיאפשרו מעבר לרכבים אוטונומיים, הוא במקביל העלה הצעה לרגולציה שתחייב שעל רכבת יהיו שני בני אדם שיפעילו אותה. דין אחד למכוניות ודין אחר לרכבות. אבל זה לא הדבר היחיד שמוזר. בעשור האחרון הממשל הפדרלי חייב את חברות הרכבות להשקיע מיליארדי דולרים בהתקנת מערכות שנקראת PTC (positive train control). המערכות האלו מאפשרות שליטה מרכזית ומרחוק ברכבת. למה צריך כזו מערכת? כי הגורם המרכזי לתאונות הוא טעויות אנוש (אגב, התקנת המערכת הזו עלתה 13 מיליארד דולר, והתועלת ממנה תהיה מקסימום 400 מיליון דולר – ככה שהיא ממש לא עומדת במבחן עלות-תועלת).

הנקודה היא שהרגולטורים מחייבים התקנה ושימוש במערכות טכנולוגיות יקרות כי הם מבינים שבני אדם עושים טעויות מסוכנות או לא מגיבים מספיק מהר כדי לטפל  בסיכונים שמישהו אחר יצר (ראו כאן ופה). אז אם האסטרטגיה של הרגולטור היא לעבור לשימוש במערכות מחשב במקום נהגים אנושיים שעושים טעויות – למה הוא מחייב את חברות הרכבות להפעיל את הרכבות עם צוות מינימלי ולא מאפשר מעבר למערכות ממוחשבות?

כנראה שיש סיבה בטיחותית שמצדיקה את החובה להעסיק לפחות שני עובדים על כל רכבת, אולי רצו שעובד אחד יוכל לגבות את העובד השני.

בכל מקרה, אני לא הצלחתי למצוא סיבה כזו וה-FRA המשיך בדיונים, בהליכי שיתוף ציבור ובקידום טיוטת הרגולציה הזו.

סיבוב פרסה

וכאן מגיע החלק המעניין. בשנת 2019 ה-FRA הודיע שהוא מושך את טיוטת הרגולציה שפורסמה ב-2016. ה-FRA הסביר שהחובה להעסיק לפחות שני עובדים על הרכבת לא תתרום לבטיחות הרכבות ולא מהווה מענה לגורמים לתאונות הרכבות שאירועו בשנים האחרונות (שתי התאונות הבולטות מהשנים האחרונות בצפון אמריקה אירעו ב-Casselton וב-Lac-Mégantic).
ה-FRA בעצם מודה שטיוטת הרגולציה שהוא כתב ופרסם – הייתה מיותרת, כי הנתונים מראים שלא צריך אותה.

ה-FRA קובע מפורשות אין קשר ישיר מבחינת הבטיחות בין היקף צוות הרכבת לבין התאונות שהתרחשו בעבר ("There Is No Direct Safety Connection Between Train Crew Staffing and the Lac-Mégantic or Casselton Accidents"). ההחלטה הזו מבוססת על מחקר שנתמך בנתונים והוא הפריך את ההנחה שגודל צוות העובדים ברכבת תורם לשיפור הבטיחות. ובגלל שהם מצאו שהפתרון בטיוטת הרגולציה לא משפיע על הבעיה – הם החליטו שלא צריך לאמץ אותו.

עוד נקודה מעניינית – מהניתוח של ה-FRA עולה שהרגולציה הזו הגיעה כתגובה בדיעבד לתאונות רכבת שהתרחשו בעבר. אחד המבחנים לרלוונטיות של טיוטת הרגולציה הוא – האם היא הייתה מונעת את שתי התאונות שהתרחשו בעבר. זו רגולציה שמופעלת בגלל משבר שהתרחש בעבר. זה לא בריא שהרגולציה שאנחנו קובעים עבור העתיד מכוונת ומוכתבת על-ידי אירועי עבר.

אבל מה שחשוב זה שה-FRA עשה עבודת מטה: הוא ניתח את הנתונים, ראה שלא צריך את הרגולציה שהוצעה ומשך את טיוטת הרגולציה. נשמע מובן מאליו, אבל זה ממש לא.

מחשבות לסיום: למה הציעו את הרגולציה הזו מלכתחילה?

ועדיין עולה השאלה – אם הנתונים הוכיחו שאין צורך ברגולציה, איך טיוטת הרגולציה הזו נולדה? אם אין קשר בין הבעיה לפתרון, אז איך קיבלנו את טיוטת הרגולציה הזו?

סיבה ראשונה הוצעה ע"י מכון CEI. הם טענו שמאחורי הרגולציה הזו עומדים ארגוני עובדים שפחדו מאוטומציה שתאפשר לצמצם את כוח האדם ולכן הם דחפו רגולציה שתחייב מינימום אנשי צוות על כל רכבת. שימו לב שזה בכלל לא שיקול בטיחותי.

סיבה אפשרית שנייה היא הטיות לעניין שליטה ויכולת ההשפעה. תחושת בטן שיותר אנשי צוות אנושיים זה יותר טוב. אבל אם תאונות נגרמות בגלל טעויות אנוש זה פשוט לא נכון. חוץ מזה, גם אם צריך נהגים אנושיים, זה ממש לא אומר שיותר אנשי צוות = יותר בטיחות. ריבוי אנשי צוות עלול לייצר החלטות סותרות או בעיות תיאום.

סיבה אפשרית שלישית היא אסונות עבר. כשרגולציה עתידית מעוצבת כדי לטפל באסונות עבר, אנחנו גם מסתכלים אחורה במקום להסתכל קדימה על העתיד, ואנחנו גם מנוהלים רגשית כי אנחנו סוחבים איתנו את הזיכרון מהאסון / תאונה. הנימוקים של ה-FRA מתכתבים עם תאונות עבר ויכול להיות שכל הרעיון לרגולציה הזו הגיע מניסיון להגיב לאירוע שהתרחש בעבר.

בכל מקרה, ה-FRA חסך מהציבור רגולציה מיותרת.

ראוי לציין שאחרי שהושקעה הרבה עבודה מקצועית ומשפטית, הם השתכנעו שהם טעו – שהרגולציה הזו לא נחוצה. והם לא התביישו למשוך אותה ולא לקדם אותה. גם לאינרציה של תהליכים בתוך הממשלה יש כוח, ויפה לראות שבמקרה הזה הם החליטו לבצע שינוי כיוון והתקבלה ההחלטה הנכונה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s