קוריאה מעבירה חוק AI

חדשות חמות: קוריאה הדרומית חוקקה חוק AI מקיף!דרום קוריאה היא המדינה השנייה בעולם שמחוקקת חוק AI רוחבי, המושפע רבות מהחקיקה של האיחוד האירופי.חוק ה-AI החדש, הנקרא "החוק הבסיסי לפיתוח AI וביסוס אמון" (The Basic Law on AI Development and Trust-Based Establishment), אושר אתמול בפרלמנט ברוב מרשים של 260 קולות בעד מול קול אחד נגד.עיקרי החוק:המשךהמשך לקרוא "קוריאה מעבירה חוק AI"

הרגולציה על שימוש ב-AI בממשלה: השפעות בשטח

הפוסט הזה נכתב לבקשת הקהל. בעקבות הפוסטים הקודמים על הכללים בארה"ב בנושא AI, קיבלתי הרבה בקשות לספר על הרגולציה שנקבעה על שימוש ממשלתי ב-AI. בחודש מרץ 2024, ה-OMB האמריקאי פרסם כללים לגבי ניהול סיכונים עבור שימוש של משרדי ממשלה ב-AI. הכללים האלו נועדו ליישם את ההוראת שנקבעו בצו הנשיאותי של הנשיא ביידן לגבי מדיניות ל-AI.המשךהמשך לקרוא "הרגולציה על שימוש ב-AI בממשלה: השפעות בשטח"

כוחו של סימון: פתרון או בעיה?

החל מה-1 בספטמבר חלה חובה להתקין לוחית רישוי על כל האופניים והקורקינטים החשמליים בישראל. הרגולציה הזו לא הופכת את הקורקינטים עצמם לבטוחים יותר, אבל היא בהחלט חשובה.למה? כי היא מאפשרת לזהות את הקורקינט ולשייך אותו לרוכב או לבעלים, מה שמאפשר אכיפה טובה יותר במקרים של עבירות תנועה או תאונות. הדוגמה של הקורקינטים ממחישה לנו שרגולציההמשךהמשך לקרוא "כוחו של סימון: פתרון או בעיה?"

אסור לאסור להתחרות

רוני הוא בוגר יחידה טכנולוגית שיחד עם עוד שני שותפים הקים סטארט אפ פורץ דרך. הם עבדו מאוד קשה ולאט לאט החברה צמחה, גייסה עובדים וגם צברה לקוחות. אחרי שש שנים הם העבירו חצי ממטה החברה לארצות הברית – כדי לעבוד צמוד ללקוחות הגדולים שלהם. כדי לשמור על היתרון התחרותי של החברה, רוני מקפיד לחתוםהמשךהמשך לקרוא "אסור לאסור להתחרות"

האסטרטגיה האמריקאית לקידום רגולציה על AI – כיוונים וסיכונים

באוקטובר 2023 הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי 14,110, שכותרתו "Safe, Secure, and Trustworthy Development and Use of Artificial Intelligence". ניתחתי את הצו הזה כאן. הצו הזה מהווה את הצעד המשמעותי ביותר שהממשל הפדרלי בארה"ב עשה כדי לקדם קביעת מסגרת רגולטורית מקיפה עבור AI. הצו עסק במספר מרכזיים כמו ביטחון לאומי, כולל בטיחות ואבטחה, תחרות,המשךהמשך לקרוא "האסטרטגיה האמריקאית לקידום רגולציה על AI – כיוונים וסיכונים"

מהפכת הפרטיות: תיקון 13 מביא את ישראל למאה ה-21

לפני כמעט ארבע שנים, בדצמבר 2020 פרסמתי פוסט שבו דיברנו על חוק הגנת הפרטיות הישראלי ועל השינויים שמוצע לבצע בו, כדי להביא את החוק המיושן אל המאה ה-21.עברו כמה שנים, והיום סוף סוף אפשר לבשר שיש רגולציית פרטיות מעודכנת בגרסת כחול-לבן! לאחרונה אושר תיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות. היום נסתכל על חמישה שינויים מרכזייםהמשךהמשך לקרוא "מהפכת הפרטיות: תיקון 13 מביא את ישראל למאה ה-21"

כשכבשים ממרכז אסיה פוגשות טכנולוגיה מהעתיד 

אם תטיילו במונטנה שבארה"ב תראו שם כבשים ענקיות. מאחורי הכבשים האלו יש סיפור מטורף. ארתור צ׳ובארט (Arthur Schubarth) הוא חקלאי בן 80, שבבעלותו חווה במדינת מונטנה בארצות הברית. תחום ההתמחות של צ'ובארט הוא גידול והרבעה של עיזים וכבשים. לרוב הוא מרביע ומוכר אותם לצרכי צייד. בארה"ב נהוג לצוד בעלי חיים ואחרי מחקר מקיף, צ׳ובארט החליטהמשךהמשך לקרוא "כשכבשים ממרכז אסיה פוגשות טכנולוגיה מהעתיד "

קים קרדשיאן נגד הרשות לניירות ערך

זה סיפור על מאבק קשה, שמעורר זעם וכעס. וכמו הרבה מאבקים יצריים – הוא סובב סביב מטבעות קריפטו. לפני כשנה ה-SEC (הרשות לניירות ערך בארה"ב) הטילה על קים קרדשיאן קנס בגובה 1.2 מיליון $ בגין קידום בתשלום של מטבע קריפטו. הסיפור שלנו מתחיל בכך שקרדשיאן קידמה בתשלום מטבע קריפטו בשם EMAX. היא קיבלה סכום שלהמשךהמשך לקרוא "קים קרדשיאן נגד הרשות לניירות ערך"

מי מקבל החלטות טובות יותר – אדם או מכונה?

אנחנו מסתמכים יותר ויותר על טכנולוגיה. זה התחיל ממכונות תעשייתיות, מכונות כתיבה, מחשבים, תוכנות ועכשיו – בינה מלאכותית. וכשאדם משתמש במכונה שתעשה בשבילו חלק מהעבודה, זה מעורר שאלה קשה – מה התפקיד שלי אם המכונה יכולה לבצע את המשימה? השאלה הזו עלתה כשמכונות לטווייה ואריגה החליפו עובדים במפעלים לפני 200 שנים. אבל כחברה אמרנו לעצמנוהמשךהמשך לקרוא "מי מקבל החלטות טובות יותר – אדם או מכונה?"

נעשה צפוף בחלל

כ-10,000 לוויינים פעילים מקיפים את כדור הארץ. מספר בלתי נתפס. רק בשנה האחרונה שוגרו כ-2,600 לווינים. רובם המכריע (84%) הם לווינים שנעים במסלול נמוך (LEO), זאת אומרת בגובה של פחות מ-1,000 ק"מ. החלל מתמלא בקצב מהיר. בשנת 2004 היו כ-850 לווינים פעילים, ובשנת 2014 המספר הגיע ל-1,200 (כמעט הוכפל בעשור). בעשור שחלף מספר הלוויינים הוכפלהמשךהמשך לקרוא "נעשה צפוף בחלל"

חוק ה-AI של אירופה אושר רשמית

חוק ה-AI של אירופה אושר סופית ויכנס לתוקף*.אתם יכולים להתחיל לספור את המועדים הבאים: בתוך חצי שנה – ייכנס לתוקף האיסור על שימוש במערכות שיוצרות סיכון קריטי (זאת אומרת שהאיסור המוחלט יכנס לתוקף ראשון); בתוך שנתיים (זאת אומרת, 2026) יכנסו לתוקף רוב ההוראות של החוק לגבי מץ.ערכות בסיכון נמוך ומערכות בסיכון גבוה שנכללות תחת החלופה הראשונה (פעילות שיש עליההמשךהמשך לקרוא "חוק ה-AI של אירופה אושר רשמית"

חוק ה-AI של אירופה יוצא לאוויר העולם: מה יש בו?

לפני שבוע שתי ועדות של הפרלמנט האירופי אישרו את הפשרה בין הפרלמנט לנציבות (ה"ממשלה") של האיחוד האירופי לגבי החוק. בכך נסללה הדרך לחוקק את החוק ובקרוב מאוד הוא יתקבל באופן רשמי. למי שרוצה להעמיק – כתבתי כאן לפני חצי שנה כאשר הצעת החוק אושרה בפרלמנט האיחוד האירופי. ולפני שלושה שבועות ניתחתי והצגתי איך לדעתי כדאיהמשךהמשך לקרוא "חוק ה-AI של אירופה יוצא לאוויר העולם: מה יש בו?"

איך צריכה להיראות הרגולציה על בינה מלאכותית?

כולם מדברים על הרגולציה של הבינה המלאכותית (AI). באירופה קביעת הרגולציה היא בשלבים מתקדמים, בארצות הברית הרגולציה מתקדמת בקצב איטי יותר. אבל לעולם ברור שזה הדבר הגדול הבא, ובינה מלאכותית מצריכה רגולציה. היא כרוכה בסיכונים ובהזדמנויות. והיא גם מעוררת שאלות ודילמות מיוחדות (הרחבתי על חלק מהן בסדרת פוסטים על בינה מלאכותית שפרסמתי בשנת 2019). לפניהמשךהמשך לקרוא "איך צריכה להיראות הרגולציה על בינה מלאכותית?"

חוק ה-AI של אירופה מתקדם

ברייקינג ניוז:נציבות האיחוד האירופי והפרלמנט האירופי הגיעו להסכמה על חוק ה-AI של האיחוד האירופי. המשמעות היא שהחוק צפוי להפוך לעבור סופית בשבועות הקרובים.כתבתי על טיוטת החוק כאן.עדיין אין נוסח סופי אבל ממה שהתפרסם, נראה שאלו השינויים המרכזיים בהשוואה לגרסה הקודמת שפורסמה בקיץ: 1. הוחלט להשמיט את האיסור הכללי על ניטור ביומטרי על ידי רשויות אכיפתהמשךהמשך לקרוא "חוק ה-AI של אירופה מתקדם"

ארה"ב חוזרת למשחק – צו נשיאותי על רגולציה של בינה מלאכותית

לפני יומיים, ממשל ביידן הוציא לראשונה צו נשיאותי בנושא בינה מלאכותית. לפני שנדבר על התוכן שלו, נדבר על הצורה: הצו הנשיאותי מכיל 111 עמודים. זה המון, במיוחד לצו נשיאותי. אני כותב כאן ניתוח ראשוני ולא ממצה שלו – גם מאחר שאני עמוק בטיפול ברגולציה לאור מצב הלחימה וגם בגלל שעברו רק יומיים ומדובר במסמך שלהמשךהמשך לקרוא "ארה"ב חוזרת למשחק – צו נשיאותי על רגולציה של בינה מלאכותית"

בשביל הקסם הבא אצטרך לוח שנה ו-iPhone

בעוד חודש בדיוק חברת Apple תקיים את אירוע ההכרזה השנתי שלה. כמו בכל שנה צפוייה הכרזה על דגמים ומוצרים חדשים.אבל הפעם אני יודע מראש מה יהיה בהכרזה (או לפחות יכול להעריך ברמת ודאות גבוהה). איך אני יודע?באוקטובר 2022 האיחוד האירופי אישר חוק שמחייב שמכשירים אלקטרוניים יהיו עם חיבור usb c.החוק הזה מיועד ממש ל-Apple, בגללהמשךהמשך לקרוא "בשביל הקסם הבא אצטרך לוח שנה ו-iPhone"

למה אסור להשתמש בגוגל אנליטיקס?

היום יותר ויותר פעולות מתבצעות באופן דיגיטלי. כל קליק ואינטראקציה באינטרנט משאירים עקבות, וחברות מתאמצות להבין מה אנחנו מחפשים. חברה שמבינה מה הצרכנים רוצים או מחפשים – תצליח, חברה שתפספס – תיכשל. הכלי ששינה את חוקי המשחק הוא גוגל אנליטיקס (Google Analytics) – שירות שחולל מהפכה באופן שבו עסקים, משווקים ובעלי אתרים מבינים את הלקוחותהמשךהמשך לקרוא "למה אסור להשתמש בגוגל אנליטיקס?"

תודה על ה- Wi-Fi

אנחנו מפונקים. התרגלנו לדברים שעכשיו אנחנו לא יכולים בלעדיהם. אחד מהם הוא חיבור Wi-Fi לאינטרנט. יש meme שרץ ברשת, כפארודיה עם פירמידת הצרכים של מאסלו, שמציב בבסיס הפירמידה סוללה וחיבור Wi-Fi. יותר בסיסי והכרחי מצרכים פיזיולוגיים. כמעט בכל מקום יש רגולציה או שמרגישים את ההשפעה של הרגולציה. בלא מעט מקרים אפשר לראות שיבושים שהרגולציה גרמההמשךהמשך לקרוא "תודה על ה- Wi-Fi"

לאן הולכת הרגולציה על בינה מלאכותית? תמונת מצב לחציון הראשון של 2023

בחודשים האחרונים כולנו נחשפנו לפירות של טכנולוגיות בינה מלאכותית. זה לא קרה בין ליל, אבל הן הפכו ליותר נגישות והציבור פתאום גילה מה הן יכולות להציע – והתחיל להתלהב. גם בעלי תפקידים רשמיים גילו את הבינה המלאכותית והתחילו להשתמש בה. חברי קונגרס מארה"ב, חברי פרלמנט מבריטניה, חברי כנסת בישראל וגם נגיד בנק ישראל – הקריאוהמשךהמשך לקרוא "לאן הולכת הרגולציה על בינה מלאכותית? תמונת מצב לחציון הראשון של 2023"

המלכודות שבהגנה חזקה על הפרטיות

בשנים האחרונות העולם מתעורר ומבין שהגנה על הפרטיות הפכה מ"עוד תחום" לאחת הרגולציות הרגישות והנחוצות ביותר. לא רק שטכנולוגית ניתן לאסוף ולשמור הרבה יותר מידע, גם היכולת להשתמש במידע הזה עברה שינוי. בשנים האחרונות ראינו רנסנס רציני של התחום שהולך ומתחדש. זה התחיל בחקיקה האירופית (GDPR) והמשיך לחקיקה בקליפורניה (CCPA, שהורחב ב-CPRA). והשנה התחילו לקדםהמשךהמשך לקרוא "המלכודות שבהגנה חזקה על הפרטיות"

האם בקרוב נראה רגולציה על פודקאסטים?

זה לא סוד שבשנים האחרונות הפודקאסטים הפכו מנישה למדיה מרכזית. כמובן שהמגמה הזו לא פסחה גם עלי וזו הזדמנות להזמין את כולם להאזין לגרסת הפודקאסט של הרגולטור, שזמינה בכל האפליקציות ויש בה כבר יותר מ-200 פרקים. הפודקאסטים תפסו תנופה וכיום כרבע מהאמריקאים צורכים חדשות דרך פודקאסטים. ברגע שזה קרה התחיל דיון בהשפעות החיוביות והשליליות שלהםהמשךהמשך לקרוא "האם בקרוב נראה רגולציה על פודקאסטים?"

האיחוד האירופי אוסר על כבלים יחודיים לטעינה של מכשירים

עם איזה כבל אתם טוענים את הטלפון הסלולרי שלכם?בקרוב מאוד נשתמש כולנו רק בכבל USB-C, זה הכבל עם חיבור USB החדש והעגול, זה שניתן לחבר בשני בכיוונים בצורה סימטרית. ב-24 לאוקטובר 2022 נציבות האיחוד האירופי (ה"ממשלה" של האיחוד האירופי) אישרה באופן סופי את הדירקטיבה שקובעת באופן מחייב אילו חיבורי מטענים יהיו חוקיים באיחוד האירופי. דירקטיבההמשךהמשך לקרוא "האיחוד האירופי אוסר על כבלים יחודיים לטעינה של מכשירים"

בשם האהבה: מה קורה בטינדר?

הפוסט הזה מוקדש לכל הרווקים והרווקות שעוקבים אחרי הבלוג.סצנת ההיכרויות מבוססת היום בעיקר על אפליקציות. אחת הפעולות המרכזיות כדי למצוא בני זוג היא swipe (להחליק הצידה). בשנת 2019 כמעט 40% מהזוגות בארה"ב דיווחו שהם הכירו את בני הזוג שלהם דרך פלטפורמות אונליין. זה שינוי דרמטי של כללי המשחק הרומנטי. לשינוי החברתי הזה נלווה גם שינויהמשךהמשך לקרוא "בשם האהבה: מה קורה בטינדר?"

הצעת החוק שתחול על שתיים וחצי חברות ולא תגן על התחרות 

הסיפור הזה מתחיל בהצעת חוק עם שם קליט. הסנטורית איימי קלובוצ'ר הגישה הצעת חוק ששמה "החוק לחדשנות אמריקאית ובחירה דיגיטלית" (American Innovation and Choice Online Act).הצעת החוק חלה על חברות טכנולוגיה שהן פלטפורמות למכירת מוצרים. לב הצעת החוק הוא איסור למכור מוצרים משלהן או לפרסם את עצמן על גבי הפלטפורמה. כדי להבין מה הצעת החוקהמשךהמשך לקרוא "הצעת החוק שתחול על שתיים וחצי חברות ולא תגן על התחרות "

האם להגביל אקזיטים של סטראטאפים?

ב-15 שנים האחרונות החלום הישראלי השתנה. להיות רופא או עורך דין זה בסדר, אבל אנשים רוצים לעשות אקזיט. זאת אומרת, להקים חברת סטארטאפ ולמכור אותה במאות מיליוני דולרים.* למי היזמים מוכרים את הסטראטאפים שלהם?לחברה גדולה יותר. ולפעמים – לחברת ענק. לפי דיני התחרות מדובר במיזוג – חברה אחת שרוכשת חברה אחרת. בכל העולם יש רגולציההמשךהמשך לקרוא "האם להגביל אקזיטים של סטראטאפים?"