לפנות בוקר התפרסם מדד Doing Business לשנת 2020 ויש בו כמה בשורות מרשימות מרתקות.

מדובר במדד של הבנק העולמי שמשמש כדי להעריך את איכות הסביבה העסקית של מדינות שונות. המדד בודק תחומים כמו: הקמת עסק חדש, היתרי בנייה, רישום זכויות במקרקעין, קבלת אשראי, מסחר בינ"ל ואכיפת חוזים. התחומים האלו נבחרו בגלל שיש להם השפעה קריטית על יזמים ועל עסקים קטנים ובינוניים.

מה חדש במדד קלות עשיית עסקים 2020?

במדד לשנת 2020 (שפורסם היום ב-23.10.2019) ישראל ממשיכה לעלות במדד!

במדד של השנה שעברה (2019), ישראל קפצה ממקום 54 למקום 49 (5 מקומות למעלה). השנה, ישראל קופצת שוב: ממקום 49 למקום 35 (14 מקומות נוספים!). חוץ מישראל יש עוד כמה מדינות שעשו שיפור יפה.

המדינות שעשו הכי הרבה שיפור בשנה האחרונה

הבנק העולמי גם מציין מי הן 20 המדינות המצטיינות בהיקף השיפור בשנה האחרונה. כל אחת מהמדינה ברשימה הזו ביצעה רפורמות עומק בלפחות שלושה תחומים, מתוך 10 התחומים שנכללים במדד. באופן לא מפתיע, כל המדינות האלו הן מדינות מתפתחות: ערב הסעודית, טוגו, אוזבקיסטן וזימבבואה. בתור דוגמה, בחרתי להביא את הסיפור של ניגריה, כי יש לנו נטייה לזלזל ולהתנשא על מדינות אפריקאיות. בעיני ניגריה מלמדת שמדינות רבות מתמודדות עם אותם אתגרים וגם שאפשר לפתור בעיות שאנחנו מתמודדים איתן.

ניגריה

ניגריה הפכה את תהליך הקמת עסק לפשוט וקל, באמצעות מערכת דיגיטלית חדשה, שמשותפת לרשות המיסים ולרשות החברות. הדיגיטציה לא עוצרת בהקמת עסק – ניתן לבצע חלק מהתהליכים מול רשות החברות באופן ממוחשב לחלוטין, בלי צורך במפגש פרונטלי עם נציג ממשלה.

עוד שינוי נוגע להתחברות לרשת החשמל. עד היום חיבור לחשמל חייב שמהנדס חשמל מטעם הממשלה יבדוק את העסק/ הנכס שמבקש להתחבר לרשת החשמל. ניגריה ביצעה שיפור במערך הפיקוח והרישוי – והקימה מערך הסמכה למהנדסי חשמל. אם מהנדס חשמל פרטי עבר הסמכה הוא יכול לבצע את הבדיקה וכך הוא חוסך את הטרטור ואת זמן ההמתנה למהנדס ממשלתי.

רפורמה שלישית נוגעת לייעול הליכים משפטיים. בניגריה יש הליך משפטי מיוחד לבירור סכסוכים ולתביעות קטנות. מערכת בתי המשפט פרסמה נהלים שקבעו בירור מקדמי של העובדות לפני המשפט והגבילו את האפשרות לדחות דיונים (דחיות הן מחלה של המון מערכות שיפוט, והן גורמות להתמשכות הליכים).

ולסיום, רשויות המכס בנגריה אחראיות על הפיקוח על יבוא ויצוא. הם איחדו הרבה רגולטורים שמפקחים על יבוא ויצוא לתוך מערכת ממוחשבת אחת, וכך ייעלו את תהליך העבודה וקיצרו את זמן ההמתנה בנמלים. יש גם אפשרות לשלם את המכסים והמיסים באופן אלקטרוני, אבל בעיני זה פחות מרשים.

מה מקור השיפור של ישראל במדד?

תתרגלו לזה – ישראל במקום ה-35 במדד קלות עשיית עסקים. בתוך שנתיים עלינו בכמעט 20 מקומות ועקפנו את שוויץ, הולנד ופורטוגל.

אין פה רפורמה אחת מרגשת, אלא אוסף של הרבה תיקונים שיחד מצטרפים לשינוי הגדול. למשל, רשות המיסים הקלה את תהליך רישום עסק באמצעות מערכת דיגיטלית שמאחדת את התהליך של בעל העסק מול מע"מ ומול מס הכנסה. בנוסף, יש שיפור במדד תשלום מיסים – יותר קל להגיש דיווחים ולשלם מיסים. במצטבר, הצעדים האלו וצעדים נוספים, עושים שינוי מהותי. בתת-המדד של תשלום מיסים ישראל זינקה ממקום 90 למקום 13!

בנוסף, רפורמת נתוני האשראי של בנק ישראל מקלה על קבלת אשראי לעסקים. גם הטאבו (רשם המקרקעין) שהיה האחראי המרכזי לשיפור של השנה שעברה, המשיך בפישוט וקיצור תהליכים לרישום נכס.

בואו נדבר על ההשפעות של של שיפור כזה. הבנק העולמי בודק את הקשר בין שיפור במדד לבין משיכת השקעות זרות לאותה מדינה. לפי מודל אקונומטרי של הבנק העולמי, כל עלייה של אחוז בציון במדד (לא בדירוג) שווה בין 250-500 מיליון דולר של השקעות בשנה. ישראל השתפרה ב-3%, שיכולים להיות שווים מיליארד וחצי דולר של השקעות בשנה. זה עוד מקומות עבודה, עוד פרויקטים ועוד כסף שיגיע אלינו מבחוץ.

כאן בטח יקפצו הספקנים וישאלו – איך זה קפיצה כזאת אפשרית? מה זה אומר?

בעיני זה אומר שני דברים:

דבר ראשון – שהמצב בישראל לא גרוע כמו שאנחנו נוהגים לחשוב. יש לנו קצת נטייה להלקאה עצמית. להתמקד בשלילי, לספר לעצמנו כמה אנחנו נוראיים בהשוואה למדינות אחרות. אבל צריך לזכור שישראל היא מדינה מערבית ומתקדמת, עם חברה וכלכלה איתנות. וחוץ מזה, כשמדינות מציגות את עצמן – הן בדרך כלל מדגישות את מה שטוב, ומסתירות את הצדדים הפחות מחמיאים (כמו אנשים). אז כשאנחנו משווים את עצמנו למדינות אחרות, צריך לזכור שהמצב אצלם פחות מדהים ממה שמשווקים לנו.

דבר שני – שהמדד הוא לא חזות הכל. המדד חשוב אבל גם חלקי. המדד מתייחס לתחומים ספציפיים ולא כולל נושאים רבים כמו רגולציה פיננסית או רגולציה סביבתית. בנוסף, אופן החישוב שלו מאוד קל להפעלה, אבל גם קצת פשטני.

אז לסיכום – כל הכבוד לכל מי שמחולל את השינוי הזה. זה לא אומר שהכל מושלם, אלא בעיקר שאנחנו בכיוון הנכון.

____

הפוסט נכתב יחד עם יעל פולק-גליק.