כשמרוב באלגן אי אפשר לעשות סדר \ הגיליוטינה הרגולטורית

כל אחד מאיתנו צובר לכלוך ובאלגן. זה קורה גם לממשלות, שצוברות חוקים ונהלים. ולפעמים קשה לתקן את זה.

ברגולציה האתגר נובע מכך שברירת המחדל היא שהכללים האלו תקפים לנצח. בניגוד לתקציב שצריך לבנות ולאשר כל שנה, רגולציה חלה בלי הגבלת זמן. ואם רוצים לתקן או לבטל אותה – צריך לעשות תהליך אקטיבי, למשל להעביר בפרלמנט תיקון לחוק. לאחרונה הרוסים גילו שזה יכול להיות מסובך.

רוסיה לא מצליחה לקדם רפורמה

נתחיל מסוף הסיפור – רוסיה פועלת כדי למחוק אלפי חוקים מהתקופה הסובייטית. אבל כשהם ניגשו לבטל את כל החוקים האלו, משרד המשפטים הרוסי גילה שאי אפשר. הסיבה: הרוסים פשוט לא מוצאים את את הנוסח של החוקים האלו. ובלי המסמכים והניירת הרשמית, של החוקים הישנים – אי אפשר לבטל אותם.

כן, מרוב שהחוקים האלו ישנים הם הלכו לאיבוד, ובגלל שהניירת הלכה לאיבוד – אי אפשר לבטל את החוק. אז יש לנו חוק שלא כתוב בשום מקום ורק בגלל זה הוא ימשיך לחול (בעיקר דרך תקנות ונהלים שמפנים אליו או מסתמכים עליו).

בסך הכל הרוסים מתכננים לבטל כמעט 20,500 חוקים סובייטים, אבל הם לא הצליחו לאתר בערך שליש מהם או שהם לא מוצאים את השם הרשמי והפרטים של החוק. חוץ מהקושי לבטל את החוקים, כשספר החוקים מכיל המון הוראות מיושנות שאף אחד לא מכיר – קל לחלק מרשויות ברוסיה להשתמש בהן כדי להטריד אזרחים או לדרוש שוחד כדי להעלים עין.

בין החוקים שהם מנסים לבטל – איסור מוחלט לעבוד יותר מ-8 שעות ביום, פיקוח על בטיחות חול ורגולציה על גידול ארנבים.

כמובן שרוסיה והמורשת הסובייטית שלה היא דוגמת קיצון. אבל אני חושב שהסיפור הזה מדגים עד כמה ממשלות יכולות לצבור באלגן ברגולציה שלהן, ושלפעמים מספיק באלגן יכול למנוע מכם לעשות סדר.

פתרון אפשרי: גיליוטינה רגולטורית

סיפרתי בעבר למה קשה לתקן את הרגולציה. אין ספק שקשה לבצע רפורמה בהיקף של עשרות אלפי חוקים. בדיוק בשביל להתמודד עם האתגר הזה פותח מנגנון בשם הגיליוטינה הרגולטורית (Regulatory Guillotine). הנמגנון פותח על ידי חברת הייעוץ Jacobs, Cordova & Associates, שמלווה ממשלות ברפורמות רגולטוריות (כן, בעולם לוקחים את התחום ברצינות ויש הרבה עיסוק בו). הגיליוטינה הרגולטורית היא מנגנון שנועד לאפשר לממשלות לבצע רפורמות מקיפות ושיטתיות, באופן יעיל ואיכותי.

אז איך מפעילים את הגיליוטינה הרגולטורית?

1. ממנים "מנהל רפורמה" כלל ממשלתי שמוביל את התהליך ויש לו סמכות לקבל החלטות לגבי תיקון ושימור של רגולציות.

2. כל הרגולטורים שמשתתפים בתכנית נדרשים לבחון את כל הרגולציות שבאחריותם. הבחינה כוללת לפחות שלושה קריטריונים: האם כל הרגולציה הכרחית? האם יש לרגולציה ביסוס חוקי? האם הרגולציה ידידותית לאזרחים ועסקים? (כל ממשלה מוסיפה עוד קריטריונים לפי המדיניות שלה)
המשרדים מבצעים מקצה שיפורים כבר בשלב הפנים-משרדי, ומקצצים בעצמם רגולציה מיותרת, לא הכרחית או לא חוקית.

3. כל הרגולטורים מעבירים למנהל הרפורמה רשימה של כל הרגולציה שלהם – והוא בוחן את הרגולציה ואת התיקונים שבוצעו בה. מנהל הרפורמה מחלק את הרשימה לשלוש קבוצות: (א) שימור – רגולציה שעמדה בכל הקריטריונים שהממשלה הגדירה. (ב) ביטול – רגולציה לא הכרחית או ללא בסיס חוקי תבוטל. (ג) תיקון – רגולציה מכבידה תעבור סבב תיקונים ולאחר מכן תיבחן מחדש ויוחלט האם לשמר או לבטל אותה. בסוף מקבלים שתי רשימות – רגולציות לשימור ורגולציות לביטול.

4. מנהל הרפורמה מגיש את רשימת הרגולציות לשימור לדיון במליאת הממשלה. בהחלטה אחת מרכזית משמרים את כל הרגולציות לשימור, וכל היתר מבוטלות (חוקים לביטול מועברים באופן מרוכז לפרלמנט).

5. התוצר: רשימת הרגולציות לשימור הופכת לרשימה של כל הרגולציה שקיימת במדינה. רגולציה שלא מופיעה ברשימה לא בתוקף ולא מחייבת.

יותם אפללו ואני ניתחנו את המנגנון ובדקנו איך הוא יכול לסייע לרגולטורים לקדם רפורמות משמעותיות.

ההיגיון מאחורי הגיליוטינה הרגולטורית

המנגנון נועד לפתור ארבע מכשולים מרכזיים לרפורמות ברגולציה.

1. במדינה המודרנית היקף הרגולציה עצום והיא מפוזרת על פני עשרות אלפי מסמכים. קשה לאתר אותם ולבחון אותם. זה גם אומר שאם שכחנו לבדוק רגולציה – היא נשארת לא מטופלת. הגיליוטינה הרגולטורית הופכת את ברירת המחדל – אם שכחנו רגולציה והיא לא ברשימת הרגולציות לשימור – היא תבוטל.

2. רגולציה מבוססת על עולמות תוכן מקצועיים. לדרג הנבחר קשה מאוד להיכנס לדיון מעמיק ולבחון מקצועית את הרגולציה. לשרים זה מאוד קשה, עבור חברי כנסת זה לא אפשרי. הגיליוטינה מבוססת על מינוי מנהל רפורמה עם צוות מקצועי, שעורכים את הבחינה העצמאית של הרגולציה.

3. כדי לתקן ולבטל רגולציה צריך לעבור תהליכים משפטיים וחסמים פוליטיים שמאריכים ומכשילים את הרפורמה. תחשבו כמה זמן לוקח לתקן חוק או תקנה – ועכשיו תכפילו את זה באלפי רגולציות. אם מגדירים מראש תהליך סדור ומבצעים את כל התיקונים בהחלטה אחת, אפשר להתגבר על המכשול הפרוצדורלי.

4. הרבה רגולציות משותפות למספר רגולטורים. זה מחייב מהלך משולב וגם נותן לכל אחד מהם זכות וטו. הגיליוטינה הרגולטורית אורזת את כל השינויים במהלך אחד וגם מונעת מגורם אחד להכשיל את הרפורמה.

המנגנון לא מושלם והוא מעורר שאלות לגבי תהליכים דמוקרטיים ומי הגורם המתאים לחולל רפורמות ברגולציה. אבל הוא מציג לנו כיוון אפשרי לטפל ברגולציה באופן מקיף ומתוך ראיה כוללת.

מצד שני לפעמים המציאות והבירוקרטיה עולות על כל דימיון. במקרה הרוסי לא ברור אם טכנית ניתן לבטל חוקים שאף אחד לא יודע איך קוראים להם. ואם אי אפשר למצוא את החוק, אולי גם אי אפשר לבטל אותו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s