מה זה "מדיניות רגולציה"?

זאת שאלה מתבקשת כי בישראל התחום שנקרא מדיניות רגולציה (regulatory policy) הוא צעיר ולא מפותח, ולכן גם לא מוכר.

מדיניות רגולציה היא תפיסה ניהולית של עולם הרגולציה (כללים שהמדינה קובעת). מדיניות רגולציה שואפת שהרגולציה תהיה באיכות גבוהה – שתהיה אפקטיבית (תשיג את התוצאות) וגם יעילה (מקסימום תועלות במינימום עלות).

כדי להשיג את זה, מדיניות רגולציה מורכבת מכמה תתי תחומים וכלים.
חשוב כבר עכשיו לעשות הבחנה בין רגולטורים, שהם אנשי מקצוע בתחומם (כמו מהנדסים ורופאים) שקובעים ואוכפים את הרגולציה, לבין אנשי מדיניות רגולציה (כמוני) שלהם יש מומחיות רוחבית בעולם הרגולציה והם לא מוגבלים לתחום ספציפי.
רגולטורים בדרך כלל לא מומחים למדיניות רגולציה אלא מתמקצעים בעולם התוכן שלהם (רפואה, בנקאות, תשתיות).

לפני שנסתכל על התחומים שמרכיבים מדיניות רגולציה, צריך להבין שזה מקצוע נפרד. אנשים מקדישים לו קריירה שלמה ולוקח שנים ללמוד אותו. על כל תחום נכתבו אלפי דוחות, מאמרים וספרים רבים. יש גם ארגונים בין-לאומיים, מוסדות מחקר, כנסים וכתבי עת.

מנגנונים וכלי מדיניות

איש מדיניות רגולציה מכיר את מגוון הכלים שבאמצעותם אפשר לקדם מדיניות ציבורית. זה הבסיס, ממש כמו שבשביל לכתוב צריך להכיר מילים ובשביל לכתוב היטב צריך אוצר מילים מגוון.
מומחים למדיניות רגולציה בקיאים בתכונות של כלים שונים, למשל מה היתרונות של רישיונות ומתי חובת דיווח עדיפה על חובת גילוי. הם גם יודעים ליישם מנגנונים רגולטורים מתוחכמים – למשל אישורים בשתיקה או רישיון שלילי.

תהליכי קבלת החלטות

חטיבה משמעותית ממדיניות רגולציה מוקדשת לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות, כדי שנייצר רגולציה איכותית. זה כולל דגש על ניתוח בעיות מדיניות מורכבות, וגם שימוש נכון בנתונים, הטלת ספק בהנחות המוצא, בחינה של חלופות, ניתוח והשוואה של חלופות, וגם איסוף כל התהליך לכדי החלטה מבוססת. התרשים הבא מסכם את השלבים המרכזיים.

רפורמות

לא מספיק לקבל בעתיד החלטות טובות, כי הרבה רגולציה כבר קיימת. ולכן מדיניות רגולציה עוסקת בבחינת הרגולציה הקיימת ובתיקון שלה. מעבר לעיסוק ברגולציה עצמה, ברפורמות יש דגש משמעותי על הובלת שינוי ורתימה של המערכת. רפורמות הן תמיד אתגר.

ניהול סיכונים

רגולציה היא כללים שנועדו לצמצם את הסיכונים לציבור, ולכן היא בעצם עולם של ניהול סיכונים ציבוריים. דיון על רגולציה לא יהיה שלם בלי בחינה של הרגולציה באמצעות כלים של ניהול סיכונים.

מסירה (delivery)

לקבוע את הכללים זה החלק הקל. אחר כך מגיעים השלבים הקשים: פיקוח (עידוד ציות להוראות), אכיפה וענישה (טיפול בעבריינות מכוונת), שירות לציבור (הנפקת אישורים, מסירת מידע, עזרה) ובקרה (איסוף מידע על פעילויות וסיכונים). רגולציה מצויינת עם מסירה גרועה – תביא לתוצאות נוראיות.

הבנה מערכתית

צריך להבין איך עובדת הממשלה, איך עובד משרד ממשלתי ואיך עובדות היחידות הרגולטוריות בתוכו. בנוסף צריך להכיר את תוכן הרגולציה ולהיות מסוגלים ללמוד אותה מהר כי להבין את כל הסבך הרגולטורי שמשפיע על תחום מסויים.

ייעול תהליכים

לקחת תהליך ולנתח אותו מבחינה תפעולית, כלכלית ומבחינת החוויה של הרגולטור ושל המפוקח. לפרק ולהרכיב אותו מחדש כדי לטפל בצווארי בקבוק, בעלויות משמעותיות ובשומנים שצריך לצמצם. זה גם כולל שימוש בכלים דיגיטליים והטמעה שלהם במערכת הממשלתית.

ובאופן כללי – ממשלה חכמה וטובה יותר

בנוסף לכל הרכיבים האלו, מדיניות רגולציה גם כוללת תהליכים ומוסדות. תהליכים – איך ליישם בפועל מדיניות רגולציה כשניגשים לעדכן רגולציה או כשנושא מסוים עולה לדיון. מוסדות – בעלי תפקידים, שמשתלבים במערכת הממשלתית ומטמיעים חשיבה ויישום של כלי מדיניות רגולציה, וגם בקרה שהתהליכים מיושמים.

מדיניות רגולציה מתחברת לעקרונות ממשליים וניהוליים יותר רחבים כמו ניהול פרויקט של קביעת המדיניות, תכנון אסטרטגי, קביעת יעדים, בקרה, שיתוף ציבור, שקיפות והנמקה של החלטות.
הנה שקף שהכנתי במסגרת אחת הסדנאות שאני מעביר, שמסכם את הנגיעה הרחבה של מדיניות רגולציה בעוד תחומים.
אם אתם רוצים להבין יותר לעומק את עולם מדיניות הרגולציה – הסדנאות שלי יכולות לעזור לכם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: