ההבדל בין ארה"ב לסין ברגולציה הסביבתית

יש שני טרנדים חזקים עכשיו בכל העולם – רגולציה סביבתית ורגולציה על טכנולוגיות חדשניות (סייבר, AI וכו').

כל מדינה מעצבת את הרגולציה שלה באופן שונה. למשל, בישראל הפעילות של Uber אסורה, בעוד שבארה"ב ובאירופה הפעילות חוקית והחברה משגשגת. אותו דבר קורה ברגולציה סביבתית.

כל מדינה עושה את הבחירות שלה. תיאורטית זה אמור להיות על בסיס ניתוח קר של הסיכונים, החלופות והתועלות. בפועל רגולציה מושפעת גם מהבדלים תרבותיים, שיקולים כלכליים ופוליטיים.

כשרוצים להשוות בין כלכלות מתקדמות וגדולות – משווים בין ארה"ב לאירופה (הנה לדוגמה השוואה כזו שאני עשיתי). מקובל לומר שהרגולציה הסביבתית באירופה מחמירה ביחס לרגולציה הסביבתית בארה"ב.
בנושאים סביבתיים כדאי להשוות בין שתי הכלכלות הכי גדולות בעולם – אחת מהן מתקדמת עם ממשל דמוקרטי; והשניה מתפתחת עם שלטון קומוניסטי-ריכוזי. ארצות הברית וסין.

אם הייתי שואל אתכם איפה הרגולציה יותר הדוקה – בארה"ב או בסין – מה הייתם עונים?
סביר להניח שהייתם אומרים שבסין הסטנדרטים פחות מחמירים.

זה נשמע הגיוני. כמו שכתבתי כאן, בארה"ב מצמצמים את השימוש בפחם, בעוד שסין שורפת המון פחם (בנובמבר 2021 היא הייתה אחראית לחצי מצריכת הפחם העולמית).

רק שהניחוש הזה לא נכון.
ואם ניחשתם ההיפך – גם אז אתם מפספסים.
המציאות יותר מורכבת ממה שלפעמים נדמה לנו.

אירופה וארה"ב

מחקר שהשווה את הרגולציה הסביבתית באירופה ובארה"ב מצא שבממוצע, אין הבדל משמעותי בין שני צידי האוקיינוס האטלנטי.

זה לא שהרגולציה זהה. למעשה, זה כמעט בלתי אפשרי שהרגולציה תהיה זהה כי מדובר על עשרות אלפי הוראות שחלות במאות תחומים. אבל שבוחנים את הדרישות במאקרו (האם הן קיימות או לא) ובוחנים את הממוצע של הסטנדרטים, רואים שבסך הכל ההבדל לא גדול.

בהחלט יש שוני בסוגיות מסויימות. אבל לפעמים האירופים יותר מחמירים ולפעמים דווקא האמריקאים יותר מחמירים. למשל, היישום של "עיקרון הזהירות המונעת" (שלדעתי הוא עיקרון שגוי) – שונה בארה"ב מאשר באירופה (ובשניהם הוא מזיק).

סין וארה"ב

מחקר חדש השווה בין ארה"ב לסין. הממצאים שלהם מרתקים: אי אפשר לומר שהרגולציה האמריקאית יותר מחמירה מהרגולציה הסינית.

החוקרים בחרו באופן שרירותי 45 סיכונים סביבתיים – כמו זיהום מים, זיהום אוויר, חומרים מסוכנים ועוד. הם בחרו 45 נושאים שיש עבורם רגולציה גם בארה"ב וגם בסין. ואז הם השוו עד כמה הרגולציה מחמירה ונוקשה. כל רגולציה קיבלה ציון על רמת ההחמרה שלה.

ככה הם בנו מדד השוואתי: ציון 0 משמעו שסין וארה"ב קבעו רגולציה שקולות, ככל שהציון חיובי ויותר גבוה – ארה"ב יותר מחמירה, וככל שהציון שלילי ויותר נמוך – סין יותר מחמירה באותו נושא.
בשורה התחתונה, הממוצע של 45 הסיכונים הסביבתיים היה 0.06. ארה"ב מחמירה רק במעט.

אחת הסיבות לכך היא שכל מדינה בוחרת לשים דגש על נושאים אחרים. בסך הכל, ארה"ב החמירה יותר ב- 27 נושאים וסין החמירה יותר ב-13 נושאים (ב-5 נושאים ההבדלים היו זניחים).
ארה"ב שמה יותר דגש והחמירה יותר ברגולציה על אנרגיה, מפעלי ייצור וכימיקלים; בעוד שסין החמירה יותר ברגולציה על תחבורה ועל חקלאות.

רגולציה זה עולם מורכב

אבל זה יותר מורכב מזה. ברור שאי אפשר לקחת את כל הרגולציה הסביבתית על סקטור האנרגיה ולהתייחס אליה כאל מקשה אחת. מדובר על אלפי הוראות שונות ומשונות.

למשל, בתחום זיהום האוויר אפשר לראות באופן שיטתי שארה"ב יותר מחמירה מסין. אבל יש סוגיות ספציפיות שבהן דווקא סין קבעה סטנדרטים יותר מחמירה, למשל בפליטות של חנקן דו-חמצני (nitrogen dioxide).
ולכן קשה לצאת עם אמירה חד משמעית כמו "הרגולציה של ארה"ב יותר מחמירה משל סין".

החוקרים מדגישים שבלפחות 22 נושאים (מתוך 45) יש פיצול פנימי ו"חוסר קוהרנטיות" בשאלה מי מחמיר יותר.
רק שזה לא חוסר קוהרנטיות. רגולציה היא עניין סבוך והיא מורכבת מהמון הוראות ופרטים קטנים. זה הגיוני שהתמונה תהיה מורכבת.

ואיך זה משפיע על סחר בין-לאומי

כמו שאתם יודעים, ב-5 השנים האחרונות ארה"ב וסין נמצאות במלחמת סחר. שמענו בעיקר על השימוש במכסים במלחמה הזו, אבל המלחמה הזו מתנהלת גם באמצעות רגולציה.

מתוך 45 הסוגיות הסביבתיות שנבחנו במדגם, ל-41 מהן יש בוודאות השפעות סחר. לדוגמה, רגולציה עשוייה לקבוע שמותר לייבא לארה"ב רק מנועים שעומדים בסטנדרט פליטות מסויים. רגולציה כזו מגבילה את הסחר הבין-לאומי.
החוקרים זיהו 25 רגולציות עם השפעות על הסחר הבין-לאומי שבהן ארה"ב מחמירה יותר מסין ו-12 רגולציות שבן סין מחמירה יותר מארה"ב.

כבר עכשיו אפשר לעצור ולומר שלמרות שרגולציה צריכה להיות תחום תוכן מקצועי שמבוסס בעיקר על ניהול סיכונים, בפועל זה לא ככה. יש הרבה הטיות ויש הרבה פוליטיקה. וחוץ מפוליטיקה פנימית, יש גם דיפלומטיה וכיפופי ידיים בין מדינות.

ולכן אפשר להניח שחלק מההבדלים הרגולטוריים הם לא תוצר של עבודה מקצועית, אלא נקבעו בכוונה כחלק ממלחמת הסחר בין המדינות.

אין רגולציה אחת

אז אם תחושת הבטן שלכם היא שמדינה אחת קובעת רגולציה יותר מחמירה ממדינה אחרת, כנראה שאתם טועים. פשוט בגלל שהתמונה מורכבת מהרבה פרטים קטנים. זו פשוט אמירה כללית מידי.

זה לא מדוייק לומר "הרגולציה בארה"ב יותר מחמירה מזו שבסין".
ראינו שגם לא נכון לומר "הרגולציה הסביבתית בארה"ב מחמירה מזו שבסין" – כי היא מורכבת ממאות תחומים.
אבל גם לומר את זה רק לגבי סקטור האנרגיה – כנראה יהיה לא מדוייק ואפילו מטעה. כי הרגולציה "רק" על סקטור האנרגיה מתפרסת על פני מאות מסמכים. באופן טבעי, כשיש כל כך הרבה הוראות, תנאים, הנחיות, הבהרות ופרשנויות – חלק יהיו יותר מחמירות וחלק יותר מקילות.

אמירות פשטניות כמו "הרגולציה של ארה"ב יותר מחמירה מסין" נובעות מבורות, אבל גם מחוסר הבנה שאין "רגולציה" אחת. אנחנו מדברים פה על עשרות-אלפי הוראות.

---

המחקר שאליו התייחסתי:
Huanhong Li,Jianhu Xu & Jonathan B. Wiener, "Comparing Environmental Risk Regulations in China and the United States" (2021).