בבחירות האחרונות (נובמבר 2022) שיעור ההצבעה עמד על 67.2%. זאת אומרת שבערך שליש מבעלי זכות הבחירה לא טרחו לממש אותה. אלו, פחות או יותר, הנתונים בשנים האחרונות: 67.2% (2021), 71% (2020), 69.4% (2019ב), 67.9% (2019א), 71.8% (2015).
בארה"ב המצב דומה, בבחירות 2020 שיעור ההצבעה עמד על 62.8%. וגם במדינות רבות אחרות שיעור ההצבעה נע בין 50% ל-75%, למשל קנדה (55.4%) ויפן (55.8%).
לרוב מתייחסים לנתונים האלו כאל תופעה שלילית.
מקובל לומר ששיעור הצבעה נמוך פוגע בדמוקרטיה, בין היתר בגלל ייצוג פחות מדויק של דעות ועמדות שונות (וכנראה שזה נכון במיוחד עבור קבוצות שנמצאות ממילא בשוליים).
לפני ששוקלים לקבוע רגולציה מחייבת, כדאי לבחון כלים לא רגולטוריים.
למשל, כאן כתבתי על חמש דרכים להעלות את אחוז ההצבעה באמצעות כלכלה התנהגותית.
אני מוכן לקבל את ההנחה הזו.
ועדיין משהו חסר – מהו שיעור ההצבעה ה"תקין"? הרי לשאוף לשיעור הצבעה של 100% זה לא ריאלי וגם לא הגיוני לומר שכל נתון אחר הוא לא רצוי ופוגע בדמוקרטיה. אז לפני שממהרים לעסוק בפתרונות, צריך להבין מה הבעיה ומה המטרה.
בהקשר הזה: אם שיעור ההצבעה בישראל עומד על כ- 67% ובארה"ב על 62% – מהו שיעור ההצבעה שאליו אנו מכוונים? זה לא תיאורטי – אנחנו חייבים להגדיר מטרות גם מראש (כדי לתכנן) וגם בדיעבד (כדי לדעת אם הצלחנו או נכשלנו).
אבל בואו נניח שהשתכנענו שקיימת תופעה בעייתית של שיעור הצבעה נמוך בבחירות ושאנחנו גם יודעים לומר מה שיעור ההצבעה המינימלי הרצוי. מה אפשר לעשות?
לחייב את האזרחים להצביע
דוח שפורסם בשנת 2021 בארה"ב מציע לאמץ חובת הצבעה בכל מערכות הבחירות במדינה – המקומיות, המדינתיות והפדרליות. הדוח הוא תוצר של צוות משותף למכון ברוקינגס ובית הספר למדיניות ציבורית באונירסיטת הרווארד.
לפי הדוח, שני שליש מהציבור האמריקאי מתנגדים לחובת הצבעה. בואו נתבונן על הטענות של המתנגדים ובתשובות של התומכים בחובת הצבעה.
סיבה ראשונה להתנגדות היא שמדובר בשינוי מהותי מזכות לבחור, לחובה לבחור. המשמעות היא ששוללים מהאזרח הזכות שלא לבחור, קצת כמו שנחליף את חופש הביטוי בחובה לבטא ולדבר. במונחים אמריקאיים זה ממש מטריד כי זה למעשה מנוגד לתיקון הראשון לחוקה.
הפתרון של מחברי הדוח הוא שהחובה לא תהיה להצביע, אלא להתייצב בקלפי. זאת אומרת, אזרח יוכל להתייצב (להגיע לאתר שבו ניתן להצביע), להירשם ואז לא להצביע. זאת אומרת – החובה היא במישור הפיזי של הגעה לקלפי, אבל אין חובה להצביע או לבטא את הרצון שלך. הרעיון הוא שאם מישהו חייב להגיע לקלפי, הוא כבר יצביע; ומצד שני לא הכרחנו אף אחד להצביע.
סיבה נוספת להתנגדות היא שחובה כזו תביא לאכיפה וענישה כלפי אוכלוסיות שוליים שהן כבר חלשות ממילא. אוכלוסיות חלשות שנמצאות בשולי החברה סובלות מנגישות מוגבלת – לשירותים, למימוש זכויות ועוד. אם אותן אוכלוסיות מתקשות אובייקטיבית להגיע לקלפי ולהצביע, תופעל נגדן אכיפה לא פרופורציונלית וחסרת תועלת – שרק תפגע בהן ותחליש אותן עוד יותר.
לטענה הזו אין למחברי הדוח תשובה טובה. הם מסבירים ש"המטרה של החובה היא לעודד מעורבות אזרחית ולא להציב מלכודות לבוחרים או לפגוע באוכלוסיות חלשות". בעיני זה לא ממש משכנע.
כדי להתמודד עם הטענות (ואולי כדי להמתיק את הגלולה) מחברי הדוח טוענים שיש לצמצם את אותן השפעות לא רצויות. למשל, הם מציעים שהעונש על הפרה של החוק צריך להיות נמוך מאוד. למשל, שגובה הקנס לא יעלה על 20$ (כ-75 ש"ח) ושלא ניתן יהיה להחמיר את הענישה אם אדם לא שילם את הקנס בזמן.
מעבר לחששות, מחברי הדוח טוענים שיהיו לחובת הצבעה (או לחובה להתייצב בקלפי) תועלות נוספות מעבר להגברת שיעור ההצבעה בבחירות. הם מעריכים שהחובה גם תתרום להגברת המעורבות האזרחית בעוד נושאים – מעורבות של הורים בבית הספר, התנדבות, השתתפות בשלטון המקומי ועוד. אני קצת בספק אם לחייב אנשים להייצב בקלפי ייצור אצלם מוטיבציה לעוד מעורבות (כשהמעורבות הזו הושגה בכפייה).
למה אנשים לא מצביעים?
בעיני יש משהו קצת תמוה בנחרצות ההצעה לחייב הצבעה בבחירות. זה לא הדבר הראשון שאני הייתי ניגש לקדם בארצות הברית.
בהשוואה לישראל, בארה"ב יש גורמים שמקשים ויוצרים חסם להצבעה. למשל, אם אתם רוצים להצביע אתם לא יכולים פשוט ללכת לקלפי ביום הבחירות. אתם צריכים להירשם מראש במרשם המצביעים (voter registration). זו תוספת של בירוקרטיה שמגדילה את החיכוך ופוגעת ביכולת להצביע: אם שכחתם להירשם או אם מילאתם לא נכון את הטופס – לא תוכלו להצביע. הבירוקרטיה הזו היא טכנית אבל היא עלולה לפגוע בזכויות מהותיות כמו הזכות להצביע.
בנוסף, בארה"ב יש גם מגבלות על הצבעה במקרה שאתם מחוץ למדינה ויש מדינות ששללו מעבריינים מורשעים את הזכות להצביע. ב-21 מדינות אסירים לא יכולים להצביע בבחירות; ב-16 מדינות יש מגבלות על זכות ההצבעה גם לאחר השחרור מהכלא (תקופה בה אי אפשר להצביע, או שצריך לשלם קנס גבוה כדי לקבל את הזכות בחזרה); ב-11 מדינות הרשעה בעבירות מסוימות שוללת לתמיד את הזכות להצביע או שוללת אותה לתקופה ממושכת גם לאחר המאסר.
רק שתי מדינות (ורמונט ומיין) לא שוללות לעבריינים מורשעים את זכות ההצבעה בשום צורה.
כשמשווים את זה לישראל – בה עצורים ואסירים זכאים להצביע ללא מגבלה – מבינים שיש בארה"ב חסם משמעותי שפוגע בשיעור ההצבעה הכולל. חשוב לזכור שבארה"ב יש כ-2 מיליון אסירים (0.5% מהאוכלוסייה וכמעט 1% מבעלי זכות ההצבעה). תוסיפו לזה את האסירים המשוחררים שאסור להם להצביע – וכנראה שיש כמה אחוזים מתוך בעלי זכות ההצבעה שחוקית לא יכולים להצביע.
אז לפני שמחייבים את הציבור האמריקאי להצביע (או להתייצב בקלפי), כדאי להסיר את החסמים הקיימים להצבעה. הכי קל להתחיל במישור הבירוקרטי: לבטל או להקטין את הבירוקרטיה של רישום להצבעה ולאפשר להצביע רחוק ממקום המגורים. לאחר מכן צריך לעבור לסוגיות יותר מהותיות: להקים קלפיות נגישות ולהקטין את מגבלות ההצבעה שחלות על אסירים ואסירים משוחררים.
העיקרון המנחה הוא שלפני שמכריחים את הציבור לעשות משהו, צריך להפסיק להפריע לו לעשות זאת.
זה פוסט ראשון על הסוגיה של חובת ההצבעה. לא כיסיתי את כל הדיון ואני מתכנן לכתוב פוסטים נוספים על הנושא בהמשך.
הרגולטור - גיא מור 